מנסה לא להשתגע בלי כדורסל
אני אוהד שרוף של מכבי ת"א מאז ומתמיד. המועדון הזה הוא אחד הדברים החשובים בחיי, ועצוב לי שעונת יורוליג מופלאה כזו עלולה להימחק. עכשיו צריכים להתרכז במלחמה האמיתית: להיפטר מנגיף הקורונה הארור. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
במשך חמש עונות, מכבי ת"א לא היוותה איום אמיתי על העפלה להצלבה ביורוליג בתום העונה הסדירה. חמש שנים בהן לא נמצא מאמן וסגל מתאימים. מסוני ווימס המאכזב, דרך גל מקל, אנדרו גאודלוק ופייר ג'קסון ונבן ספאחיה על הקווים. שמות נוצצים שהתרסקו במבחן המציאות. ואז הגיעה עונת 2019/20.
מאמן אדיר, שחקנים נהדרים, חיבור נהדר שמחפה על הפציעות הרבות. מכבי ת"א של יאניס ספרופולוס קורצה מחומר אחר, כזה שמזכיר את הקסם של פעם. הדבר המרכזי שקרה בקיץ הוא חשיבה מחוץ לקופסה. קחו רגע את עמדת הסנטר: זוכרים את מאיק צירבס?
ארינזה אנואקו? אלכס מאריץ'? קולטון אייברסון? ועוד רבים אחרים. כל השמות האלה זכורים לנו לרעה, ולמה? כי הם לא היו סנטרים שמתאימים לרמה של מכבי תל אביב.
בשנים הטובות היו סנטרים מדהימים כמו אלכס טיוס, סופו, שון ג'יימס, ד'אור פישר, שרמנדיני, סטפן לאזמה, טרנס מוריס, נייט האפמן, ארל ווליאמס, אולסי פרי ניקולה וויצ'יץ ועוד ועוד.
אז העונה מכבי ביצעה מהלכים נכונים. היא השאירה את הנכס האדיר טאריק בלאק, החליטה בצעד אמיץ לשחרר את אלכס טיוס שנחלש מאוד בשנתיים האחרונות, ובמקומו הנחיתה סנטר מנוסה ומוכח באירופה, אות'לו האנטר שמו. בכך הפכה עמדה 5 לכזו שנותנת את התפוקה המבוקשת, וגם בהיעדר רכזים שעבודתם היא להפעיל אותם (וולטרס את ג'ונדי), הם נותנים את כל כולם ויותר.
פציעתו של בלאק גרמה לנו להבין עד כמה האנטר אדיר, ובעייני רבים הוא הפך לשחקן החשוב ביותר במכבי. "המנהיג השקט", אפשר לקרוא לו. סנטר פותח נפצע? לא נורא.
גם כאן מכבי הגיבה טוב, עם החתמתם של ג'יילן רינולדס ואמארה סטודמאייר.
למרות הפציעות, בעזרת טיילר דורסי, אלייז'ה בראיינט, דני אבדיה, קווינסי אייסי, אנג'לו קלויארו, ג'ייק כהן, ארון ג'קסון, יובל זוסמן וכמובן סקוטי ווילבקין – מכבי הוכיחה שוב ושוב עד כמה היא חזקה, מנטלית ופיזית, והצליחה לנצח משחקים שאפילו לא חלמנו שינצחו.
בואו נדבר רגע על ווילבקין. שמעתם את הרחש הזה בעונה הקודמת, כשאדון סקוטי החטיא זריקה, איבד כדור, או שבכלל לא זרק לסל במהלך האחרון נגד באסקוניה בבית בעונה הקודמת? איזה שינוי עשה הבחור הזה העונה. הוא שקול יותר, מפוקס יותר ופשוט טוב יותר. הוא שם למען הקבוצה שלו, כדי לנצח משחקים במאני טיים, ולא רק. הוא מחויב אליה, הוא נותן את כל כולו, והוא בהחלט המנהיג הלא שקט של מכבי.
האם עכשיו אתם מבינים את גודל האכזבה והעצב בעקבות ביטולה המסתמן של העונה לאור נגיף הקורונה? קשה לדעת מה יהיה, רק נס יחזיר את הכדורסל העונה. וזה כ"כ מתסכל.
אנחנו בשבוע השני שבו לא יתקיימו משחקי יורוליג, לא רק של מכבי, אלא של כל המפעל.
עד שמכבי מצליחה להעפיל להצלבה, והיא חזק חזק במאבק על יתרון ביתיות, קיים סיכוי כי העונה תימחק.
אני מנסה לתרגם את המחשבות שלי למילים, וזה קשה ביותר. אני אוהד שרוף מאז ומתמיד. המועדון הזה הוא אחד הדברים החשובים בחיי, ברמה של אסור לפספס משחק, קורא את כל הכתבות והניתוחים וצופה בכל המהלכים והתקצירים. החיים ללא כדורסל הם קשים, וזה לא רק ביורוליג. אין NBA. אין ליגת העל. אין כדורסל.
אבל זה כבר לא רלוונטי, כרגע הבריאות מעל הכל. אני מבקש מכם, בואו נשמור על מרחק, על הגיינה ועל אורח חיים שונה על מנת להיפטר מהנגיף הארור הזה. כולנו נשתגע בקרוב בלי כדורסל, בלי ספורט בכלל, אם כבר לא השתגענו. אז בואו נעשה את זה אנחנו, את המיטב בשביל לעצור את זה. מאחל לכולנו בריאות, ושכל ענפי הספורט יחזרו בהקדם האפשרי.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
