"השארנו את האגו בש"ג": הצצה לחמ"ל הקורונה של פיקוד העורף

לראשונה במתכונת חירום, חצי אזרחית חצי צבאית, נפתח השבוע בבסיס מפקדת פיקוד העורף ברמלה מרכז הסיוע הארצי להתמודדות עם נגיף הקורונה. מדובר במעין חמ"ל ראשי שאליו מנוקזים "קמב"צים" של 32 ארגונים, ומידי יום מצטרפים עוד ועוד. צפו בהצצה לחמ"ל.

שלוש עמדות בידוק צריך לעבור בדרך לאוהל הלבן שנפרס בשולי המחנה. בניגוד לתרחישים אחרים שמתורגלים כאן חדשות לבקרים עם הרשויות האזרחיות, כמו מתקפת רקטות במלחמה או רעידת אדמה, שום פרוטוקול או אימון לא הכין את לובשי המדים לפעילות חסרת התקדים בחמ"ל הארצי הזה.

מרכז הסיוע של פיקוד העורף ברמלה(צילום: יואב זיתון)

"השארנו את האגו בש"ג", מספר מפקד המרכז, סגן אלוף אמיר בן דוד, שבשגרה מפקד על אחד מגדודי חילוץ וההצלה במחוז דן, "אנו לומדים תוך כדי תנועה, מפיקים לקחים ומשתפרים מיום ליום. ריכוז כלל גופי וארגוני הסיוע באותו חדר מאפשר פתרונות מהירים - אם עמותה זקוקה לסייע לקשישים שנקלעו לבעיה ואין לה רכבים זמינים אז גוף חירום אחר, שנמצא באותה עיר בדרום במקרה ולא יודע זאת, שומע על הבעיה מיד דרך נציגי שני הגופים שיושבים פה, ושולח להם משאיות".

בן דוד מציין כי "אלה בעיות שמטופלות פה כל יום. אצלנו בפיקוד זה מכונה 'התהליך ה-13 למלחמה', עם התאמות שעשינו לנגיף".

לבעיות גדולות יותר, בנושאי הבדיקות וסוגיות בריאות למשל, יש נציגות קבועה בחמ"ל גם למשרד ראש הממשלה. המודל הוא שכולם עובדים ועוזרים לכולם, עם הכוונה וליווי של מערכות הענק הצה"ליות מפיקוד העורף, דרך האגף לטכנולוגיה ולוגיסטיקה ועד לנציגי יחידת המודיעין 8200, שמסייעים אף הם באיסוף הנתונים וחיבורם הטכנולוגי-מבצעי בין כלל הגורמים.

"משתפרים מיום ליום". חמ"ל הקורונה(צילום: יואב זיתון)

התמודדות פיקוד העורף - בשיתוף עשרות ארגונים אזרחיים(צילום: יואב זיתון)

בדומה למהלך הקרקעי לנטרול עשרות מנהרות חמאס בצוק איתן או לחלקים גדולים בתמרון הקרקעי במלחמת לבנון השנייה, גם הפעם נראה שגורמי השטח הטקטיים בצה"ל יוצאים לדרך בלי תוכנית מגירה סדורה שהוכתבה מראש מלמעלה, ועל בסיס רצון טוב ואלתורים על בסיס מוכנות לתרחישי חירום אחרים, מתכוננים להסלמה במגפה, בתקווה לצלוח את האתגר הלא מוכר.

בתא השליטה הסמוך לחמ"ל המרכזי נערכים יום יום עם ראשי הדסק השונים דיוני הערכות מצב עם הזרמת נתוני התחלואה והמבודדים, אונליין ממשרד הבריאות, למסכים הגדולים.

"אני מתכלל את סדר העדיפות, מה לעשות היום ומה מחר. למשל, קיבלנו צורך לפעילות קטיף של עשרות טונות של תוצרת חקלאית, בגלל מחסור בפועלים פלסטינים", אומר סא"ל בן דוד, "בגלל שכל הארגונים פה יחד אז ארגון 'השומר החדש' מארגן לכך מתנדבים בפרק זמן קצר, ובאופן שממלא את הנחיות משרד הבריאות".

דסק ארגוני ממשלה במרכז(צילום: יואב זיתון)

סא"ל בן דוד: "צה"ל מספק רשת ביטחון לבתי החולים"(צילום: יואב זיתון)

לאורך היום הטלפונים בחמ"ל לא מפסיקים לצלצל, ותוכנה מיוחדת שפותחה למרכז הסיוע הארצי מאפשרת להזין כל בעיה וצורך בכתיבה חופשית, ולהציפה כלפי יתר הקמב"צים. כך למשל, בארגון "לתת" נאספה כמות גדולה של דברי מזון לנזקקים לקראת חג הפסח, אך לאור המשבר והשלכותיו לא נמצא מקום לרכז, לארוז לחבילות ולשנע את המנות.

"צה"ל סיפק להם מקום בבסיס, ציוד של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצריפין, עם משאיות ומתנדבים שארזו שם 15 אלף חבילות מזון", מסביר סא"ל בן דוד, רגע לפני שפנה לנציג ארגון "ידידים", עם בעיה הנוגעת לקשישים ערירים שצריכים סיוע במיון תרופותיהם.

הוא מוסיף: "קיבלנו משימה להקים הבוקר 60 שמרטפיות ליד בתי החולים עבור ילדי הסגלים הרפואיים. זה מבצע לוגיסטי ולטובתו אנחנו מחברים פה את כל הגורמים. בית החולים לא יכול לבד להרים דבר כזה. צה"ל מספק כך רשת ביטחון ומסייע, למשל, גם למשרד החינוך שלקח את מפעל ההזנה שלא פועל כעת בגלל סגירת בתי הספר, והעבירו למשרד הרווחה לטובת הזנת קשישים".

החשש שקציני החמ"ל ונציגי הארגונים יידבקו אף הם בקורונה בא לידי ביטוי בהקפדה יתרה על נקיטת משנה זהירות. כל גורם שמורשה להיכנס למתחם הרגיש מחויב לעבור בדיקת חום, לחטא את ידיו ולקבל סרט אדום. "כל מי שאתה רואה פה היום לא יהיה כאן מחר וגם לא נראה את המחליפים שלנו, כדי שאם אחד מאנשי המשמרת יידבק, הוא לא יעביר את הקורונה למשמרת הבאה. אנחנו עובדים בשיטת הקפסולות".

חלוקת מזון ותגבור שמרטפות בבתי חולים. לוח המשימות(צילום: יואב זיתון)

סא"ל בן דוד מצהיר בדבריו שהעזרה שניתנת מהמרכז שבפיקודו חוצה מגזרים ומגיעה גם לציבור הערבי והחרדי. ערבית לא שמענו בחמ"ל, אך נציגים מארגוני הצלה המזוהים עם המגזר החרדי התרוצצו כל העת כדי להעניק או לקבל סיוע הדדי.

מדובר בארגונים רבים ושונים שנמצאים תחת אותו אוהל - מהפורום המשפטי הבינלאומי על אלפי משפטניו המתנדבים נגד אנטישמיות, דרך חב"ד, "ישראלים נגד גזענות", ער"ן, נט"ל ועוד.

"יש כאן ארגונים עם 13 אלף מתנדבים ו-600 משאיות של כל ארגון ואין כאן מבחינתי סממנים צבאיים. אני לא מקבל החלטות לבד", מבהיר סא"ל בן דוד. מתחת למרכז הארצי פועלים מוקדים מחוזיים, לפי הרשויות המקומיות, ושם מנסים להשלים פערים ברמת העיר או היישוב.

ראש ענף אוכלוסייה בפיקוד העורף, רב סרן רותם גבריאל, מציינת כי מטרתם לא להחליף אף אחד וכי לכל גוף יש את התפקיד שלו. היא מסבירה כי "כעת הרשויות פועלות למיפוי האוכלוסייה שנצטרך לסייע לה יותר בחלוקת מזון ותרופות. התפיסה עדיין מתגבשת. זהו תרחיש שלא תרגלנו בעבר אבל ברמה הלאומית יש תורה שעוסקת בפנדמיה. אנו נערכים כבר כעת לתרחישים חמורים יותר, כי אנו בתחילתו של אירוע מתפתח".