שתף קטע נבחר

חגיגה בדרך לסדר / עושה היסטוריה

רפאל נאה נזכר בסיפורים הגדולים משנות הסיקור שלו, והפעם חוזר ל־1:2 המדהים של ישראל בבלגרד על יוגוסלביה, אחד הניצחונות המפוארים בתולדות הנבחרת, שהגיע יום לפני ליל הסדר. מה הפריע ליעקב חודורוב, איך הוא הטריף את הקהל המקומי ואיפה נערך סדר מאולתר

2:3 על צרפת, 0:5 ו־2:4 על אוסטריה לא מזמן עם השלושער של זהבי, הבלחות נהדרות שמראות שלכדורגל הישראלי יש רגעים שאפשר להתגאות בהם. והנה עוד אחד מהמשחקים הללו: הניצחון ההיסטורי של נבחרת ישראל בכדורגל, 1:2 בבלגרד על יוגוסלביה. ומדוע נזכרתי בו דווקא למדור השבוע? כי הוא שוחק ב־10 באפריל 1960, יום לפני ליל הסדר.

 

המסגרת: מוקדמות אולימפיאדת רומא. יעקב חודורוב ז"ל, השוער שהיה אגדה מהלכת וידיד קרוב, תמיד הסתכל על הטורניר הזה כפספוס. בפעמים הרבות שהיינו נפגשים בנתב"ג, הוא בהגיעו לקבל זוג תיירים יהודים וללוותם בטיולם בארץ הקודש, ואני כדי לסקר קבוצה או נבחרת זרה בכדורסל, נהגנו לדבר על המוקדמות. בכל פעם שעלה המשחק הזה, הניצחון הנפלא הזה, חודורוב נעמד ובתנועת אכזבה אומר: "יכולנו להגיע אז לאולימפיאדה, איזו החמצה, לפחות יוגוסלביה זכתה שם במדליית הזהב.

 

שער "ידיעות אחרונות" מהיום שאחרי המשחק (צילום מסך)
שער "ידיעות אחרונות" מהיום שאחרי המשחק(צילום מסך)

 

הזוג אותו השוער היה צריך ללוות כבר נחת, אבל הוא היה בראשו במקום אחר, ובתנועות של שוער שיחזר בפני את אין־ספור עצירותיו במשחק ההוא, ואיך שביזבז זמן בכוונה, מה שהוציא את הקהל המקומי מגדרו. הוא גם תמיד סיפר בהערצה על הצמד שכבש רפי לוי במשחק ההוא. היה לי קשה לעצור אותו, ורק כשפתאום הביט על שעונו ושאג: "הם הגיעו", המופע נגמר.

 

כמה חבל שישראל לא הצליחה לבנות על הניצחון המדהים הזה: בבית המשולש היא גם סחטה תיקו ביתי מיוגוסלביה האימתנית, אבל הפסידה ביוון, שהובסה פעמיים על ידי היוגוסלבים שעלו בזכות הפרש שערים. אפילו נקודה באתונה שבוע לפני הניצחון בבלגרד, במשחק בו ישראל הובילה משער של שייע גלזר (60) וספגה 2:1, הייתה מספיקה כדי להעפיל לטורניר האולימפי. טלוויזיה עוד לא הייתה אז, וגם השידור של נסים קיויתי מעל גלי האתר לא עבר חלק, כי מישהו ברדיו החליט להעביר רק את המחצית השנייה – מה שלא מנע מהרחובות להתרוקן.

 

יעקב חודורב במשחק הנבחרת (צילום: דוד רובינגר)
יעקב חודורוב. מכוכבי הנבחרת(צילום: דוד רובינגר)

 

אבל נחזור לסיפורים, כי גם החזרה לארץ מבלגרד הייתה מיוחדת ומשעשעת מאוד. כדי להספיק לנחות בזמן לליל הסדר, טסה הנבחרת חזרה במטוס דקוטה שהוקצה לה במיוחד והטיס רן פקר, מבכירי הטייסים בארץ. הנבחרת נחתה בשדה התעופה לוד (היום נתב"ג) ב־22:00, והופתעה מקבלת הפנים של אלפי האוהדים שהתנפלו עליה ביציאה. חלקם אפילו ערכו ליל סדר מאולתר באחד ממגרשי החניה של השדה כדי להמתין לשחקנים.

 

ואילו שחקנים הם היו. ידי רועדת כשאני מקליד בזה אחר זה את שמות השחקנים שזכו בניצחון הענק הזה: חודורוב, בנבנישתי, מויססקו, לבקוביץ', אמר, טיש, נהרי (רוזנבאום), סטלמך, רפי לוי, מנצ'ל, גלזר. גם המאמן דאז, גיולה (באצ'י) מנדי, נחשב כאגדה. גם בדור הממשיכים היו כמה שחקני ענק, אבל ההרכב הזה, עם המאמן ההונגרי בעל השם, השאיר את חותמו לאורך שנים על הכדורגל הישראלי. כשהוצאתי את השמות מרשימה שהיתה מונחת בבוידעם, הייתי קרוב להזיל דמעות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד רובינגר
יעקב חודורוב
צילום: דוד רובינגר
מומלצים