לאו מסי לעולם לא ישחק יותר / תוכן גולשים
ההימור היחיד שלנו ליהנות שוב מספורט הוא על ידי השקעה במציאת תרופה. אם נתמהמה, הרי שמסי, רונאלדו ולברון ג'יימס עשויים להיות כבר זקנים מדי. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
לאו מסי לעולם לא ישחק יותר. גם רונאלדו. לברון ג'יימס גם בחוץ. לא בגלל שהם חולים. הם פשוט סיימו את הקריירה, כיוון שעולם הספורט כפי שאנחנו מכירים אותו - סיים. ספורט, קאפוט. אכן, גם ימי התהילה של קווין דוראנט הסתיימו. אותו דבר לגבי סטף קארי בגולדן סטייט ווריורס. ליגות הכדורסל, הכדורגל, כמו תחרויות איגרוף ויורו 2020 - ובכן, נגיף הקורונה מחק את כולם. ליגות הפוטבול והבייסבול באמריקה נעצרו, אליפויות אירופה בכדורסל הוקפאו. גם באסיה, גם באפריקה. אולי לשנים. קבוצות ספורט יימחקו, עולם הפרסומות בספורט גווע, ואירועי ענק בספורט התפוגגו לכלום. מה? המשחקים האולימפיים בטוקיו? נדחו לקיץ 2021. אשרי המאמין. האמת היא שכדי ליהנות שוב מספורט נצטרך כדור קסם.
יום אחרי יום אנו רואים אירועי ספורט בולטים ויוקרתיים נדחים. כמו טורניר ווימבלדון. פיפ"א? זה יישאר משחק מחשב נהדר. זהו, נגמר. ישנם אוהדים תמימים שעדיין מצפים שעולם הספורט יחזור לקדמותו עד יוני. שספורטאים וקבוצות יחזרו מהר מפסק הזמן שלהם – ויהיו ברמת הכושר שהפגינו עד לחורף 2020. רבים מן האוהדים כל כך מתגעגעים למקומות הישיבה הצפופים באיצטדיונים, עד שהם מדחיקים את האפשרות הסבירה יותר כרגע, שהם יהיו בתי חולים שדה, או חדרי מתים זמניים. אז אתם עדיין מתכננים להגיע למרתון לונדון באוקטובר 2020? באמת?
התרשמתי השבוע שבישראל נוטים לחשוב שבוע קדימה. קודם נעבור את פסח, אחר כך נחשוב. קודם פרעה, באמת. והאמת? אפילו באמריקה נתקעו. יש מקומות בהם התכנון עבד מהר. באקדמיה למשל – חשבנו סמסטר קדימה, ומהר. התרשמתי מהנהגות הרווארד ו-MIT, שיצרו טמפלייט לתוכניות היערכות ל-14 החודשים הקרובים. זה באמת יוצא דופן. כך או כך, ציפיות של חובבי ספורט, בעלי קבוצות ושחקנים, שחושבים שהחזרה למגרשים היא אוטוטו אחרי הפסח – ובכן, הציפיות הללו הן קצרות ראות ותמימות. רק השבוע הציע שר הבריאות בממשלת בריטניה לשחקנים להסכים להפחתת שכר לעונה. אם הוא היה מציאותי, הוא היה צריך להציע להם תוכנית פרישה.
למול האופטימיות או הנאיביות בספורט, אפידמיולוגים מזהירים כי המועד ל"חזרה לנורמליות" אינו מוגדר כרגע. הם מסכימים להדממה של המשק לשלושים יום, אך מזהירים כי המלחמה קדימה היא באמת ארוכת טווח. שנים קדימה. מגפת השפעת הספרדית מלפני מאה שנים נמשכה שנתיים. אדרבה, מרבית המגפות מאופיינות בשלושה גלים, העוקבים זה אחר זה, ובסיומם נמשך שובל ארוך זמן עם שיעורי תמותה מוגברים. בימים אלו אנו בסך הכל בדרך לשיאו של הגל הראשון. מרבית המושלים באמריקה אומרים כי המכה האמיתית נמצאת שבועיים לפנינו. אתם זוכרים איפה היינו רק לפני שבועיים? כמה אופטימיות, תמימות או חסרות אחריות היו הממשלות במערב? אז אם השיא הראשון הוא בסוף אפריל – מיהו המטורלל שחושב שישחקו כדורגל ביוני? או בעשרים-עשרים?
נכון לעכשיו, מדענים ברחבי העולם מתעללים במשוואות שלהם, מנסים לדלות מהן רמזים לעתיד. יש עדיין ויכוח האם הגל השני - ולא הראשון - יהיה קטלני יותר. מגפות אחרות הראו מסלול צמיחה ארוך ודעיכה ארוכה. ישנם מדענים המזהירים כי אם לא תימצא תרופת פלא - העולם ימשיך בתנודתיות עונתית. דרום כדור הארץ וצפונו יחליפו זה עם זה התפרצויות של קורונה. יש החוששים כי תקופות של סגירה הדוקה יוחלפו בתקופות עם משמעת רופפת יותר – לאורך שנים קדימה. ימים רגילים לפנינו? האזינו לשפתו הדוממת של ד"ר אנתוני פאוצ'י בארצות הברית. התחזיות שלו קודרות, אבל עד עתה – מרביתן התממשו. הנשיא שלו, שאמר שהווירוס ייעלם בדיוק כפי שהגיע, יצא די טמבל. לא מפתיע. בכל מקרה, מודלים מדעיים עדכניים מנבאים, כי אלא אם תושג תפנית מהירה, וירוס הקורונה לא הולך להיעלם בקרוב. המדע מגובש: אנחנו עומדים בפני רוצח קשה, שכיום אין לנו אמצעי הגנה אמיתיים מפניו - או כלי נשק לפתוח כנגדו במסע חיסון והדברה.
מדענים יושבים בשקט במעבדות שלהם ויודעים שאת עולם הספורט - כפי שהכרנו אותו עד לאחרונה - אכן לא נראה בזמן הקרוב. כן, יש המסבירים כי גורל דומה מחכה לתעשיית הקולנוע, למוזיאונים ולתיאטראות, גם למועדוני הבילוי הגדולים. אמת לאמיתה. אבל האם אתם באמת רואים עצמכם יושבים בקרוב באצטדיונים עם חמישים אלף אוהדים לצדכם? האם תהיו מוכנים להמר בקרוב על ביטחונכם – או על ביטחונם של יקיריכם – תוך השתתפות במפגשי ספורט? למעשה, בעלי אולמות גדולים יסרבו לפתוח מחדש – לא רק מחשש הקורונה, אלא מפני תביעות משפטיות בגין חזרה בלתי אחראית לעסקים כרגיל. מה? בסין פתחו כבר את בתי הקולנוע? תבדקו מחדש. סוציולוגים חושדים כי ייקח חודשים ושנים לחדש את אמון הציבור במפגשים המוניים. בעלי אצטדיונים ובעלי קבוצות יזדקקו לתוכנית סוציולוגית כדי לזכות שוב באמון הציבור.
אבל ספורט הוא ייחודי בדרך נוספת. לוקח חודשים לאמן יכולת אתלטית. אתה צריך שנים כדי להכשיר ספורטאים ונבחרות לביצועי שיא. המשחקים האולימפיים מתקיימים כל ארבע שנים. אליפויות עולם באתלטיקה - כל שנתיים. מונדיאל? – ארבע. מאמנים יודעים היטב שביצועי שיא דורשים תקופות ארוכות של אימונים בסיסיים. אבל אם אנו סוגרים אתלטים בבית עכשיו, כיצד הם יוכלו לשמור על כושר? בחדר הכושר הביתי שלהם? עם משקולת חמש קילו? עם זום? איך יכולות קבוצות ונבחרות להתאמן היום? איך תוכלנה בעוד חודשיים? כל ג'וגר יודע – כל שבוע הפסקה מצריך שבועיים כדי לחזור לכושר. חודש סגר? שלושה חודשי אימון. וגם אז, זה יהיה בקושי. אז ככל שהקורונה תותיר ספורטאים מושבתים ללא אימון – או עם אימון ביתי – לזמן ארוך יותר, ייקח יותר זמן להחזיר אותם לכושר. מדליה בטוקיו 2021? חלומות באספמיה. בעצם, שקודם תהיה אולימפיאדה בכלל.
אז אתם באמת רוצים לראות את מסי ורונאלדו משחקים שוב לפני שהם מזדקנים? רוצים ליהנות מקינג לברון ג'יימס? אתם רוצים שקיפצ'וגה, המרתוניסט הגדול בהיסטוריה, ינסה שוב לרדת משעתיים, והפעם בזירה תחרותית? ואתם רוצים ליהנות בעצמכם מסקי, להשתתף בצליחת הכינרת, וסוף סוף לרוץ את מרתון בוסטון? ובכן, הגיע הזמן לאיזו בדיקת מציאות. זה זמן למעשים. הדרך היחידה שלנו לראות ספורט כפי שהכרנו אותו - או לקחת בו חלק פעיל - היא למצוא תרופה לנגיף הקורוני. חיסון יהיה נהדר - אבל גם אם היינו מוצאים חיסון כזה בקרוב, יידרשו לפחות שתי עונות ספורטיביות כדי שלחיסון תהיה השפעה על הפעילות בספורט. אולי שלוש. וזה אם נמצא את החיסון בשבוע הבא. הרבה יותר חיוני למצוא כדור קסמים לווירוס, איזו גלולת פלא לקורונה, שעשויה - רק עשויה - לקצר עבורנו את זמן ההמתנה לחזרה לשגרה.
ההימור היחיד שלנו ליהנות שוב מספורט הוא על ידי השקעה במציאת תרופה. ובזה, רק המדע יכול. רק אוניברסיטאות ומעבדות מחקר יכולות לספק לנו שביב תקווה לראות שוב את מסי או את רונאלדו משחקים בשידור חי. רק מדע יכול להציל את עולם הספורט. ורק מדע יכול להבטיח את עתיד התעשיות הסובבות אותו. את כלכלת הספורט. לכן, אם אנו רוצים לראות שוב ספורט, הגיע הזמן שנשקיע במדע – גם בכספי ציבור וגם בהשקעות פרטיות. אם אנחנו רוצים שתעשיות הספורט תשגשגנה שוב, עלינו לממן את המוחות המבריקים והיצירתיים ביותר, כדי שהם יהנדסו עבורנו את כדור הקסם לקורונה – כמו גם את התרופה לווירוס הבא בתור. ואם אנו רוצים לזכות באמון הציבור, אם אנחנו רוצים שאוהדים יחזרו לאצטדיונים ולזירות ספורטיביות גדולות אחרות - הגיע הזמן להתייעץ גם עם מדעי החברה. מחר עשוי להיות מאוחר מדי. כי אם נתמהמה, הרי שמסי, רונאלדו ולברון ג'יימס עשויים להיות כבר זקנים מדי. מדע – עכשיו. ספורט - בהמשך.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
לפנייה לכתב/ת 
