הטבע יכול להתקיים בלעדינו, אך אנחנו לא בלעדיו

ברגשות מעורבים ובנפש חצויה אני עוקבת אחר התמונות, הסירטונים והכתבות המתעדים את שגשוגו של הטבע בימים אלו, שבהם הפעילות האנושית במרחב הציבורי נאסרה כמעט לחלוטין.

אמנם משמח מאוד את הלב והעין לראות את חיות הבר מתהלכות שלוות ובטוחות במקומות שאיננו רגילים לראותן, ובוודאי לאוהבת טבע כמותי. אבל כותרות כגון "בני האדם בסגר וחיות הבר נהנות" מטרידות אותי במסר שהן משדרות, מסר שמקבע תפיסה שגויה, של 'הוא (הטבע) או אנחנו', תפיסה לפיה טובת הטבע עומדת בניגוד או על חשבון טובת ורווחת האדם, והטבע יכול לשגשג, רק כשאנו, בני האדם, מצרים מאוד את פעילותינו, שלא לומר סובלים.

מסיבה דומה, אני מודאגת מהקורלציה שעשויה להיווצר בין השיפורים המדווחים בדבר איכות הסביבה בימים אלו לבין הצמצום הדרמטי של הפעילות האנושית. גם במקרה זה, ההקשר מקבע דיכוטומיה לפיה איכות החיים והסביבה - איכות האוויר, איכות המים, שמירה על הטבע - הם תוצאה של שפל ומשבר כלכלי ושל שיבוש שיגרת הפעילות האנושית. ככל משבר או טלטלה, גם משבר הקורונה מאתגר את הנחות היסוד לפיהם חיינו עד כה, בתחומים שונים. אחד המאפיינים להגדרתה של מגיפה הוא היותה משנה תרבויות, וטרם ידוע האם ובאיזה אופן תשתנה התרבות האנושית בעקבות המשבר הנוכחי שסופו בשלב זה טרם ברור.

אין ספק כי אחד התחומים המרכזיים שבהם נדרש שינוי תרבות דרמטי הוא מערכת היחסים שלנו עם הטבע. ככל הידוע כעת, הקורונה, כמו מגיפות קודמות לה, היא מחלה זואונטית, שמקורה במוטציה וירלית שעברה מבעלי החיים לבני האדם בעקבות צייד ואכילת חיות מן הבר. מחלות זואונוטיות נוצרות ומתפשטות כתוצאה מצייד, סחר ואכילת חיות בר, והרס בתי הגידול שלהן; גידול מסיבי וצפוף של חיות משק לצורך תעשיית המזון מן החי המהווה סוכן להעברת המחלות (כמו בשפעת החזירים לדוגמה), ולאלו נוספת הגלובליזציה היוצרת תשתית להתפשטות במהירות בלתי נתפסת מאדם אחד בעיר בסין אל מיליונים בכל רחבי הגלובוס.

גם קודם למשבר הקורונה, ניצול היתר של המערכות הטבעיות שהוצג בין היתר בדו"ח שפורסם בשנת 2019 על ידי האו"ם - הביא למצב בו מצב המערכות הטבעיות התדרדר עד כדי סיכון עצם יכולתינו להתקיים על פני כדור הארץ. הדו"ח, שנכתב על ידי 145 מומחים מ-50 מדינות במשך 3 שנים, מצא כי מצב המערכות הטבעיות חמור מכפי שסברנו, ואם לא תינקט פעולה מיידית, ליותר מ-500,000 מינים לא ייוותר מספיק מרחב מחיה שיבטיח את המשך קיומן לטווח הארוך.

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע(צילום: תומר אפלבאום)

מערכות טבעיות בריאות, יציבות ומתפקדות אינן מותרות. הטבע איננו מותרות. המערכות הטבעיות הן בסיס הקיום שלנו בכל תחום שהוא - אבטחת מזון, ארון התרופות שלנו, הספרייה הגנטית המבטיחה את חוסנה של החקלאות, ומקור לפיתוח תרופות, הערובה לאוויר נקי, למערכת אקלימית מאוזנת, למים נקיים וכמובן למרגוע, השראה ושלווה.

הטבע הוא בן הברית העיקרי שלנו למיתון פליטות הפחמן הגורמות למשבר האקלים, ולצמצום ההשלכות החמורות שלו. ככל שנפגע בטבע - נחריף את משבר האקלים, ונחליש את יכולתינו להתמודד עימו.

אז היום אנחנו בסגר, וחיות הבר חוגגות, אבל אין זה המצב הרצוי. אנו חולקים יחד את אותו הכדור, ואמנם הטבע יכול להתקיים בלעדינו, אבל אנו לא נוכל להתקיים בלעדיו. עשירים, מפותחים וטכנולוגיים ככל שנהיה - בסוף הטבע הוא הבסיס לקיום האנושי שלנו, והמפתח לחוסן, לבריאות, יציבות ולרווחה אנושית. ניפגע בטבע - ניפגע אנו עוד יותר.

כולנו, אני מניחה, רוצים לחזור לשיגרה המוכרת לנו, אך זו חייבת להיות שיגרה אחרת, שיגרה של מערכת יחסים איתנה ובריאה עם הטבע, שבבסיסה התובנה בדבר התלות שלנו בו, כבוד, צניעות וענווה מול האוצר הבלום שקיבלנו למשמרת, והפנמת המחיר הכבד של הזלזול בו וניצול היתר שלו. אין משמעות הדבר ויתור על הרווחה, השגשוג הכלכלי והעושר. נהפוך הוא. מערכות טבעיות בריאות ואיכות סביבה ראויה הם סממן לצמיחה בריאה, לכלכלה יציבה ומקיימת. כלכלה המכירה בגבולות ההון הטבעי – משאבי הטבע – ואינה מנצלת אותם בחזירות תוך יצירת אוברדראפט על חשבון הדורות הבאים, ומביאה אותם אל סף פשיטת רגל קיומית.

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע