בכל אחד מאיתנו יש פרעה קטן: הסיפור האישי של כל אחד מאיתנו בהגדת פסח
בהגדה של פסח נכתב כי בכול דור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים. לאמיתו של דבר, מצרים מוכרת לנו היטב כי לכל אדם יש מצרים משלו, בתוך כל אחד מאתנו שוכן לו פרעה קטן, שאינו חדל מלהפריע לנו להיות מי שאנחנו באמת, ובכל אחד ואחת מאתנו יש ניצוץ פנימי של חרות שאינה מוותרת, ומשוועת לגאולה ולחרות
ליל הסדר השנה ייזכר בדברי הימים של ההיסטוריה היהודית בתחושת מרירות וכאב. שמחת החג וההתרגשות לקראת בואו הרכינו ראש למול המציאות המשתנה.
השנה לא נקנה בבגדים חדשים, לא מתנות לחג, לא נופשים ולא מתארחים ומארחים. כל השואו וההשקעה המוכרים לנו מימי טרום חג נמחקים ונעלמים. חלקנו לבד, חלקנו יחד ובסוף עם מה נשארנו? עם סיפור יציאת מצרים, הדבר הפשוט ביותר. המצה, המרור, ארבע הכוסות והגדה אחת.
עוד כתבות מעולם הקבלה
בשונה מסיפור יציאת מצרים, שם משה הוא הכוכב הראשי, ההגדה איננה מציגה אותו כגיבור וזה לא לחינם, כי הסיפור הוא עלינו, אנחנו הגיבורים וזהו סיפורנו ההיסטורי.
ההגדה של פסח בנויה מקובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, פיוטים ותפילות שמצווה לאומרם בליל הסדר ולקיים את מצוות "והגדת לבנך".
חז"ל לימדו שההגדה היא כמו דבר חי, הווה אומר רלוונטי ומתקיים בחוויית החיים שלנו. משכך, לימדו חכמים כי בכול דור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים. לאמיתו של דבר, מצרים מוכרת לנו היטב כי לכל אדם יש מצרים משלו, בתוך כל אחד מאתנו שוכן לו פרעה קטן, שאינו חדל מלהפריע לנו להיות מי שאנחנו באמת, ובכל אחד ואחת מאתנו יש ניצוץ פנימי של חירות שאינה מוותרת, ומשוועת לגאולה ולחירות.
יש הרבה אביב נעורים בחג הפסח, הרבה אידיאולוגיה ואתוס, שהרי במעגל החיים היהודי חג פסח הוא חג האמונה, וליל הסדר בא לבטא את תחושת החירות.
לכן, אין זה פלא שהיציאה ממצרים עומדת במרכזו של החג. מאורע זה בא לומר שהגיע הרגע לגלות את המצב החופשי והנעלה ביותר שאנו יכולים וצריכם לחוות - עולם הרוח.
הסיבה שליל הסדר נקרא 'סדר' היא משום שחכמי הקבלה לימדו כי היציאה לחירות לא מתרחשת כבמטה קסם ובקיצור דרך, אלא מדובר על תהליך הנבנה בהדרגה ודרך סיפור ההגדה האדם בונה בתוכו את השלבים ליציאה מעבדות. שאם לא כך, הוא עלול להיות שרוי בקיפאון ויחטיא את המטרה.
הנקודה המרכזית בלילה זה עוסקת במספר ארבע המסמל מוטיב חוזר, שהרי סביבו סובבת ההגדה. יש ארבע כוסות יין (אור חכמה) ששתייתן חושפת את הסודות הכמוסים שבנפש האדם בבחינת "נכנס יין יצא סוד".
לכן, ליל הסדר תחום בתחילתו ובסופו על ידי כוסות של יין. הכוס הראשונה היא הכוס של הקידוש והכוס האחרונה היא הכוס שעליה גומרים את ההלל. ליל הסדר, בו אנחנו עורכים התבוננות על משמעות החירות בחיינו, תחום אף הוא במקלט הבטוח שלנו ובממד הזמן שאנו מקדישים לו.
משמעות הדבר היא שעל אף הריטואל הדתי בלילה זה אנחנו מעיזים להרהר, לתהות ולהתפלפל על נושאים המעיבים ו/ או מאפשרים את קיומה של החירות בנפשנו באופן שליו, מזמין ומרגיע.
ארבע הקושיות נותנות תוקף לחירות הסובייקטיבית לשאול, לחקור ולפתוח דיון מעמיק בין כל המסובים בסיפור יציאת מצרים מהפן החוויתי-אישי. ארבעה בנים, המרכיבים בנוטריקון את המילה "חרות" - חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, מייצגים באופן מובהק צדדים שונים במורכבות נפש האדם. שהרי בתוך כל אחד ואחת מאיתנו חיים יחד ארבעת הבנים בתמהיל ייחודי לכל נפש.
בספר יצירה נאמר: "המליך אות ה' בשיחה וקשר לו כתר וצירפן זה בזה וניסן בשנה" ללמדנו כי עניין השיחה והדיבור תופסים מקום עיקרי בערב ליל הסדר, היות שהחירות המדוברת אינה נוגעת רק לשעבוד הגוף אלא בעיקר לשעבוד הנפש.
חז"ל אמרו "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים", הם מכוונים לשני עיקרים ברורים. הראשון מלמד כי האתגר לחירות משתנה מדור לדור והשני טוען כי האמצעים והכלים העומדים לרשותנו בהגדרה והבנה מיטביים של מהי חירות, הינם ייחודים לכל דור.
יתרה מכך, חז"ל מצביעים על מאורע לאומי וממקדים אותו לאינדיבידואל באומרם "חייב האדם". כלומר, מה שקרה לעם שלם נכון גם לאדם הפרטי.
חכמת הקבלה מלמדת שמאבק האיתנים המתחולל בין פרעה ובין משה הוא לא רק מאבק היסטורי אלא מלחמת כוחות בין חלקי הנפש השונים. פרעה מייצג את "האני"- הוא האגו במובן היונגיאני ומשה מייצג את כוח ההשפעה החיובי באדם.
בספר הזוהר בפרשת ב"העלותך" כתוב: "אמר רבי שמעון בר יוחאי: אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות... אלא שכל הדברים הינם סודות עליונים". משמע, כל המופיע בתורה לרבות סיפור פסח, מבטא ברבדים העמוקים סיטואציות מדויקות של כל המתחולל בנפש האדם ובעולמו הפנימי.
לכן, מי שנתפס לחזות המילים החיצונית בלבד שוגה. נקודת המוצא בפסח מתחילה עם הירידה למצרים, ארץ השפע והאפשרויות הבלתי מוגבלות, בעקבות רצונו של האדם ליהנות, להיטיב את מצבו הכלכלי ולבקש בטחון חומרי. הרדיפה החולנית אחר ממון, רכוש, נכסים, מעמד ושלטון נובעים מתשוקה עזה לסיפוק תאוות וחשקים אנוכיים בלתי ניתנים להשבעה, וכשהושגה המטרה, מיד מתעוררת תחושת מיצוי וסיפוק שחולפת חיש מהרה ומפנה מקום לרעב חדש הדורש מהאדם להשביעו וכן חוזר חלילה. כרוניקה של מעגל קסמים שבו האדם הוא עבד של תשוקות ואסיר שחולם חופש.
חז"ל בפרשנותם רואים ביציאת מצרים אל "הארץ המובטחת" ביטוי לכיסופים, תקווה וחופש, הרבה חופש. "הארץ המובטחת" המופיעה בתורה רומזת שהיציאה ממצרים והריצה אל זרועותיו של החופש צריכה להתרחש עמוק בנפש פנימה - חופש נפשי כזה המשחרר מאזיקי דעות קדומות ומדעות אחרים, להיות מי שאתה באמת בפשטות ובאותנטיות, פשוט ללכת עם הלב.
בחיים של כולנו יש הרבה סיפורים, לכל אדם סיפור חיים משלו וכל הסיפורים הם חלק מסיפור חיים אחד גדול, הסיפור שלנו שמוביל את ההיסטוריה. לפנינו היו אבותינו אברהם, יצחק ויעקב ועכשיו אנחנו.
בסיפור הזה כל אדם יכול להחליט אם הוא ניצב שהכול חולף לידו או הכוכב הראשי, הגיבור של העלילה שמפלס את דרכו הייחודית באומץ ובגבורה כמובא בליקוטי מ. "כי עיקר הגבורה בלב, כי מי שליבו חזק ואינו מתיירא משום דבר ומשום אדם יכול לעשות גבורות ". קרי, האם אתה כותב את הסיפור שלך או נותן לאחרים להכתיב לך? האם אתה בן חורין אמתי או שאתה עבד לאחרים, ליצרים שלך?
אם עדיין לא חקרת מה ממלא את חייך במשמעות והוקרת על כך תודה, אם לא קיים בך מרחב פתוח לקבלת דעות, בחירות ורצונות של אחרים, אז לא באמת יצאת ממצרים ואינך בן חורין אמיתי, כך שהבחירה איך ומתי לצאת "ממצרים" נתונה בידי האדם, ברצונותיו ובבחירותיו.
בעוד שהסיפור המקראי על יציאת מצרים מדבר עלינו כגוף אחד - כעם אחד, ליל הסדר מספר את הסיפור האישי של כל אחד, סיפור הנכתב בידי האדם עצמו שמתחדש בכל פעם בניסן.
יצחק אהרון, "חכמה ", מרכז לקבלה
לפנייה לכתב/ת 
