אחרי הסדר: פקח וילדיו חילצו צב שנתקע בתחנת כוח

"בגלל המצב, אין כרגע פינויים של החיבולנס (מערך של רשות הטבע והגנים שנוצר על מנת להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ) והפקחים הם אלה שנקראים לחילוצים של בעלי חיים במצוקה", סיפר קבסה, שעד לפני שנה היה פקח באזור הקישון וכיום הוא פקח שריפות. "עלתה קריאה בקבוצה של החיבולנס על צב מים במצוקה, באזור שלי, שאלתי את הילדים אם הם רוצים לצאת והודעתי שאני בדרך", הוא סיפר.

צב הים חי אמנם בסביבה של מים מתוקים, אולם מדי פעם שוחה גם בים, וכך נשאב הצב למערכות הקירור של תחנת הכוח, השואבות מים מהים. למרבה המזל, הוא כמעט ולא נפגע.

הצב אחרי שחולץ(צילום: רשות הטבע והגנים)

"כשהגענו לתחנה בדקו לנו חום, כמו שצריך בימים כאלה, ולאחר מכן לקחו אותנו למקום שבו הצב נמצא. הוא היה עירני ובמצב טוב. בדקתי אותו וראיתי שלמרבה המזל הוא רק נשרט. לקחתי אותו מיד בחזרה לקישון, ושחררתי אותו במקום שאני יודע שחיים בו עוד צבים. זו הייתה גם חוויה לילדים, שזמן קצר לאחר מכן כבר היו במיטות", סיפר קבסה בחיוך.

הצב הרך החי בנחלי ישראל, נחשב לגדול מסוגו באפריקה (אורך השריון עשוי להגיע ליותר מ-90 ס"מ), ואורך חייו מגיע לעשרות שנים. הוא הגיע לארץ מהדלתא של הנילוס, בזכות יכולתו להסתדר הן במים מתוקים והן מלוחים. מבנה גופו שטוח ומותאם לחיים בנחלים, וקרומי השחייה בגפיו הופכים אותו לשחיין מצוין. הוא מוסווה היטב במים העכורים ובקרקע הבוצית, וצווארו הארוך והגמיש מאפשר לו להציץ מעל פני המים ולסקור את סביבתו. הוא ניזון מחרקים, רכיכות ודו-חיים, אך גם מצמחים שונים ואף אגוזים.