צריך גם אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים

הדבר שהכי מעסיק את כולם בימים אלה הוא אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, ובמילים פשוטות כיצד חוזרים לשגרה, כלומר לעסקים כרגיל. מדובר במשימה מורכבת, כיוון שיש עדיין הרבה נעלמים, וברור שככל שקשה היה לעשות סגר - הרבה יותר קשה לצאת ממנו בצורה נכונה ובטוחה. אולם לפני שיוחלט מי ייצא מהבית ויחזור לעבודה או ללימודים ומתי, ברור לכולם שהבסיס ליציאה הוא שהצלחנו לשטח את עקומת הנדבקים והחולים, ושיש לנו כלים לנטר ולמדוד את כמות ומיקום הנדבקים והחולים בכל הזמן. כי מה שלא מודדים אי אפשר לנהל.

השינוי ברמות זיהום האוויר בישראל בימי הקורונה(צילום: קופרניקוס סניטל)

למרות שהיו תחזיות כאלה ואחרות ואפילו התרעות להיתכנות של פנדמיה, וירוס קורונה היכה בנו כרעם ביום בהיר, והוביל לשינויים מהירים ומרחיקי לכת בחיינו. אך אסטרטגיית היציאה מבקשת לשקלל היבטים של בריאות, ולא רק את מספר החולים והמתים מהקורונה, אלא גם של אלה שנמנעו מהם טיפולים ואלה שהישיבה בבית מדרדרת את מצבם הנפשי והגופני. בנוסף עולים שיקולים כלכליים, מתעסוקה ועד צמיחה של המשק, לצד רווחה.

יחד עם זאת, גם כשנצא ממשבר הקורונה יעמוד בפנינו משבר לא פחות מאיים, ואפילו גדול יותר ומשמעותי יותר, משבר האקלים.

האיום ידוע

בשונה ממשבר הקורונה, במקרה של משבר האקלים האיום ידוע, וגם אנחנו יודעים מה צריך לעשות ואפילו איך. יתרה מכך, גם כאן המשימה העיקרית היא לשטח את העקומה, עקומת פליטות גזי החממה, ולמתן את עליית הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. יחד עם זאת, ההתמודדות עם משבר האקלים, שהוא חלק ממשבר אקולוגי, חייבת לייצר שגרה חדשה ואחרת, והיא לא מאפשרת לחזור לאותם הרגלים ישנים. לכן, חייבים כבר עכשיו לגבש אסטרטגיה ליציאה ממשבר האקלים.

כאמור, משבר האקלים לא מפתיע. אפשר להכחיש, אפשר להתכחש, או פשוט להמשיך כרגיל, אבל אי אפשר לומר שלא ידענו. במשבר הזה הגורם ברור וידוע: פליטות גזי חממה מעשה ידי אדם, וגם התוצאה: עלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ, שינויי אקלים-סופות, הצפות, המסת קרחונים, בצורות ועוד, פגיעה במגוון הביולוגי, כמו גם השפעה על הכלכלות, על הבריאות ועל חיי היום יום. ברור גם שהפגיעה בבריאות הציבור תגיע בשלב הראשון לאוכלוסיות חלשות, כגון אנשים מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע.

אבל, וזו נקודה משמעותית, בשונה ממשבר הקורונה, במקרה של משבר האקלים גם אסטרטגיית היציאה ברורה. אפילו אפשר לומר שהיא מוסכמת ומעוגנת בהסכמים בינלאומיים והחלטות מקומיות ולאומיות. האסטרטגיה הזו כוללת את הגבלת העלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ עד סוף המאה (שנת 2100) ביחס לתקופה שלפני המהפכה התעשייתית (סוף המאה ה-19) ב-2 מעלות, ואת הפחתת 50% מהפליטות של גזי חממה עד שנת 2050 יחסית לשנת 2010.

גם הפעולות שיש לבצע כדי לעמוד ביעדים הגלובליים הללו ברורות: מעבר לשימוש בדלקים מתחדשים-שמש, רוח ומים, במקום בדלקים מאובנים-פחם, דלק וגז טבעי, לייצור חשמל וחום ולהנעת כלי תחבורה, הפחתה של התזונה מהחי ושל בזבוז המזון, התייעלות אנרגטית בבתים ובתעשייה והטמעת של טכנולוגיות קלינטק.

יש כבר תוכניות בישראל

בנוסף, אם במקרה של משבר הקורונה לא נערכנו למערכה מראש, ולא רק במובן של מלאי המטושים ומספר מכונות ההנשמה, אלה בהקשר של "תורת לחימה" סדורה, כלומר מה עושים, מי עושה, על בסיס מה ואיך? במקרה של היערכות לשינויי אקלים יש למדינה אפילו תוכנית מסודרת.

פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

התוכנית, שאושרה על ידי הממשלה בשנת 2018, מציעה לפעול לצמצום הפגיעות בנפש, ברכוש ובמערכות הטבעיות, לבנות חוסן כלכלי ולהקים בסיס ידע מדעי לצורך קבלת החלטות. נשמע לכם מוכר? יתרה מכך, התוכנית גובשה בשיתוף פעולה בין כלל משרדי הממשלה, אבל בטח לא תתפלאו שהיישום שלה טרם יצא לפועל.

לבסוף, בעוד שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים ברורה, היישום שלה מעמיד בפנינו אתגרים גדולים. במקרה זה, בשונה ממשבר הקורונה, לא מדובר רק בשינוי הרגלים, והוא מחייב שינויי הרבה יותר מרחיק לכת בתפיסות ובפרדיגמות. הוא מחייב מחשבה אחרת על מודלים כלכליים וחברתיים, יצירה של טוב משותף ובעיקר פעולה גלובלית.

לכן, במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. אפשר להתחיל בנקודות המשיקות, מהפחתת הטיסות ועד פיתוח כלכלה מקומית וצרכנות נבונה יותר. אפשר לראות את ההזדמנויות ליזמות ולחדשנות ואת אפשרויות התעסוקה חדשות במעבר מאנרגיה פוסילית לאנרגיה מתחדשת. אך מעל לכל חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדנו עתיד טוב יותר.

http://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-1-61838-274-0