שטייניץ: "שב"כ לא פוגע בפרטיות, הוא כמו ווייז"

שר האנרגיה יובל שטייניץ, שעומד בראש צוות השרים שהוקם כדי לבדוק את מנגנון המעקב של השב"כ אחרי חולי הקורונה, התייחס הערב (חמישי) לפעילות הארגון והביע שביעות רצון מהתוצאות: "אם לא היינו מפעילים את שב"כ לאיתור חולי קורונה היינו עומדים היום על 40 אלף חולים. השב"כ לא חודר לפרטיות, מקסימום החדירה היא כמו ווייז", אמר.

"אני מבין את הדאגה של הציבור, אבל היא נובעת מהטעיה", הוסיף והמשיך, "חוק בריאות העם קובע שבמקרה של חשש ממגפה הפרטיות מתבטלת. החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות הרבה יותר חודרניות מהשב"כ".

בנוסף, הוא המליץ לממשלה להטיל על השב"כ משימות נוספות בתחום המאבק בקורונה, זאת לאחר שהתברר כי יותר ממחצית מקבלי ההודעות בעקבות איכון השב"כ התגלו כחיוביים לנגיף הקורונה. שטייניץ הציע שהשב"כ יכין מפות מדויקות של איזורי ההדבקה ויאפשר איכון של תושבים שבאו במגע עם אנשים שנחשפו לחולה קורונה. בסופו של דבר המטרה היא להגיע לדיוק של מטרים באיתור החולים - דבר שיאפשר לצמצם את הסגרים ולשחרר יותר אנשים.

יובל שטייניץ(צילום: אבי מועלם )

"כדי לצאת מהר צריך להבין שכל עוד אין חיסון ותרופה יעילה המצב יכול להישאר כך גם שנה או חצי שנה. אין פה זבנג וגמרנו. גם כשאתה יוצא אתה צריך להיות עם מערכת בקרה כדי לבלום התפרצויות. בשביל זה אתה צריך מודיעין. הדרך הטובה ביותר היא להפעיל אמצעים דיגיטליים, בכל העולם ירתמו את מערכות המחשוב להילחם בקורונה".

לטענתו, יש לנצל את המשאבים של השב"כ כדי לבנות מערכת יעילה יותר: "נוכל לדעת על התפרצות שנמצאת באיבה. נוכל לבדוק מהר יותר אנשים שיש סיכוי שנדבקו ולאתר מדביקים א-סימפטומטים סדרתיים על ידי הצלבות מידע".

מוקדם יותר היום התייחסה ראש שירותי הבריאות במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, לתועלת של אמצעי המעקב בדיון שנערך בבג"ץ: "אני לא יכולה לומר כמה חסכנו בכל צעד, כי נקטנו כמה צעדים בו זמנית. מתוך 12 אלף חולים אני יכולה לומר שכשליש מהם אנחנו ידענו על החיים שלהם ולכן הם היו בבידוד והקטינו את המגעים שלהם וזה המון בעיניי".

גם סדצקי דיברה על אפשרות להרחיב את השימוש באמצעי המעקב בדגש על מעגלי החשיפה ולא על סוג המידע: "מה שאני רואה זה שאנחנו נבקש להרחיב את המעגל כדי לשחרר את המשק, ישנן מספר הצעות כדי להרחיב את המגעים. אנחנו לא צריכים אינפורמציה נוספת, אלא רק את מי הוא פגש. ככל שנוכל להכניס אנשים בצורה ממוקדת לבידוד, נוכל לשחרר את המשק. אין לי ספק שאם לא היינו נוקטים צעדים של בידודים והרחקות חברתיות היינו במצב של איטליה".

"הרעיון שלנו הוא שברגע שיהיו בדיקות זמינות ויהיו מספיק אנשים שכבר לא מדבקים, אין ספק שיהיו לאנשים תעודות שהם לא יכולים להידבק ולא יהיה טעם להפעיל עליהם את כלי השב"כ וגם את הבידוד", הוסיפה. "אין טעם להשתמש בכלי הזה כשיש עשרת אלפים אנשים בארץ שפיתחו נוגדנים, זאת החלופה הכי טובה שאני יכולה לתת. דווקא מבחינת אסטרטגיית הפתיחה - נזדקק לכלי הזה יותר מעכשיו".

סדצקי בבג"ץ. "מבחינת אסטרטגיית היציאה - מעכשיו נזדקק לכלי הזה יותר"(צילום: עמית שאבי)

שטייניץ הוסיף שהמטרה היא לאתר אתרים חמים מבעוד מועד לפני שיש בהם חולים בעזרת אינטליגנציה מלאכותית. ברגע שזה יתאפשר ניתן יהיה לשחרר אנשים לעבודה, לקניות ולבילויים. בנוגע לטענה על פגיעה בפרטיות אמר: "היום המדינה יודעת את המיקום של שמונה מיליון אזרחים כי כולם במעצר בית. מה יותר טוב, שתהיו במעצר בית עם בדידות נוראית של קשישים או שיתנו להם להסתובב תחת ההנחה שאם הם חולים או שיש חשש שנדבקו השב"כ יעקוב אחרי המסלול שלהם שבועיים אחורה?".

שטייניץ הבהיר, כי השב"כ לא יכנס לתמונות ולרשימת השיחות. "רוב החולים שאותרו שהם לא בני משפחה גרעינית, אותרו בעזרת השב"כ. הארגון לא חודר לפרטיות. השב"כ רק יודע איפה היית עם הנייד ומי היה לידך. הציבור יכול להיות רגוע. החדירה מינימלית ורק לסוגיית המיקום. לא נכנסים לתכנים של הפלאפונים. רק לשאלה איפה היית".

"נגיד אני רוצה להטיל סגר על אשקלון כי יש התפרצות. השב"כ מאפשר רמות דיוק הרבה יותר גבוהה באמצעות אלוגריתמים כדי לעשות סגר על שכונה ספציפית", הוסיף. "ככל שרמת הדיוק עולה רמת הטרטור של האזרח יורדת. פחות אנשים יצטרכו להיכנס לבידוד. לשים אנשים במעצר בית זה פגיעה יותר קשה בפרטיות".