מומחים: אפשר לחזור ללימודים כמו בדנמרק; משרד החינוך: "קשה ליישום"
האטת קצב ההדבקה בנגיף הקורונה בישראל והחזרה ללימודים בבתי ספר יסודיים בדנמרק העלתה את השאלה האם ניתן להשיב את הלימודים גם כאן בתנאים מגבילים. מומחים בבריאות הציבור בישראל טוענים כי "היערכות נכונה תאפשר זאת". משרד החינוך: "הכל תלוי בהנחיות משרד הבריאות"
ברקע הירידה בקצב עליית מספר הנדבקים בישראל ופתיחת שערי בתי הספר היסודיים בדנמרק, מומחים בישראל מאמינים שעם היערכות נכונה הדבר אפשרי גם אצלנו. במשרד החינוך מצננים את ההתלהבות וטוענים כי קיים שוני גדול בתנאים הקיימים.
לפי המודל הדני שיצא לדרך בשבוע שעבר, הכיתות חולקו ולשני חצאים, כשבכל כיתה לומדים כעת כעשרה תלמידים. שעות הלימוד צומצמו לארבע ביום, הוגדר מרחק בין תלמיד לתלמיד והמקצועות צומצמו משמעותית.
פרופ' רונית קלדרון מרגלית, מומחית בבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית ופרופ' לאפידמיולוגיה, טוענת כי אין בעיה להחזיר למסגרות את כל הילדים עד גיל 9: "הנתונים היום מראים שילדים הם לא מקור ההדבקה המרכזי במגפה הזו וילדים צעירים שלא יכולים להישאר לבד בבית, שהולכים לגנים ולבתי הספר עד גיל 9 אין בעיה להחזיר אותם".
עם זאת היא מדגישה: "כמובן שאי אפשר לחזור למצב של 40 ילדים בכיתה, אפשר לפצל כיתות, להעביר את המוסדות לפעול תחת כללי היגיינה טובים יותר ולדאוג שהמורים שעובדים איתם לא נמצאים בסיכון עם מחלות רקע ומעבר לגיל 65". חזרתם של הילדים בגילים אלה תאפשר להורים רבים לחזור למקומות העבודה שלהם".
פרופ' אורה פלטיאל, מומחית מבית הספר לבריאות הציבור של בית החולים הדסה עין כרם והאוניברסיטה העברית אומרת כי קיים קונצנזוס בעולם לגבי העובדה שאחוזי התמותה בקרב ילדים הם אפסיים, וגם אם יחלו בקורונה, יחוו את המחלה בצורה קלה. "באיסלנד ילדים המשיכו ללכת לבית הספר בכיתות הנמוכות ובגנים וכשעשו סקר במדינה מצאו שפחות מאחוז אחד הם ילדים שגרמו להדבקה", אמרה.
היא ציינה כי במקור ההתפרצות בצפון איטליה בדקו כ-200 ילדים ואף אחד מהם לא היה חולה. גם בקבוצה מעורבת בסין ואוסטרליה בדקו את הדיווחים על הדבקה בתוך המשפחה ומצאו שהילדים היו מקור מאוד שולי של ההדבקה, רק ב-10% מהמקרים הילד שימש כמקור ההדבקה במשפחה.
בשל הסיכון המזערי לילדים להידבק ולהדביק, מציעה פרופ' פלטיאל לרווח את הכיתות, ללמד את הילדים על היגיינה ואף למדוד חום בכניסה בכל בוקר. לאחר תקופת ניסיון של עשרה ימים עד שבועיים, יוכלו לבצע התבוננות מחודשת שתבחן האם היו מקרי הדבקה בבית הספר. היא מסייגת ואומרת שזה לא יתאפשר בכל הערים: "כמובן שלא מדוברת על לימודים במוקדי ההתפרצות, אבל יש יישובים בארץ שיש בהם מעט מאוד תחלואה ושם אפשר להתחיל בצורה זהירה".
במשרד החינוך לעומת זאת, חושבים שישראל רחוקה מאוד מלהיות דנמרק. גורמים מספרים כי תוכנית חזרה ללימודים, אפילו באופן חלקי, תהיה מאוד קשה ליישום. ד"ר אודט סלע, מלשכת המדען הראשי של משרד החינוך, עוקבת מקרוב אחר המתרחש בעולם ואומרת שבדנמרק נדרשו ממוסדות החינוך תנאים מאוד מחמירים.
"בדנמרק יש פחות ילדים בכיתה, יש מרחבים הרבה יותר גדולים ומעבר למרחק שהגדירו לשמור בין ילד לילד, הנחיות ההיגיינה דורשות מהצוות בבתי הספר והגנים לחטא את הציוד והצעצועים פעמיים ביום". ד"ר סלע מבהירה שבתי הספר בדנמרק שלא יכולים לעמוד בדרישות הממשלה הדנית, לא נפתחו. "מי שמתווה את הדרך אצלנו זה משרד הבריאות ובהתאם להנחיות שלו אנחנו נצטרך לבדוק האם יש לנו את האפשרות לעמוד בתנאים", אומרת ד"ר סלע.
יעל שקד ביתן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מפורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, טוענת שבמשרד החינוך צריכים לעשות מאמצים להשיב את הילדים וההורים לשגרה כלשהי במסגרות. "לא בטוח שניתן ליישם אצלנו את מה שאנחנו רואים בחו"ל מאחר וכאן מראש יש יותר תלמידים בכיתה, צריך לחשוב איך מחלקים את הקבוצות כך שלא נפגע בתלמידים ובמורים", אומרת ביטן.
עוד הוסיפה "אנחנו במצב של חוסר וודאות שקשה לילדים ולמבוגרים, בית הספר והמסגרת בכלל מחזיק איזשהו משהו קבוע שנמצא שם וחשוב לנסות לחזור לשגרה". לדבריה, ישנה חשיבות רבה לקרבה ולתקשורת בין-אישית בהתפתחות הילדים והלמידה המקוונת לא מספיק טובה עבור תלמידים רבים.
במשרד החינוך מבהירים כי בישראל ובעולם, לומדים תוך כדי המגפה את דרך ההתנהלות הנכונה וצעד אחר צעד יבדקו איזו שגרת לימודים תתאפשר באופן שלא יסכן את התלמידים והמורים.
לפנייה לכתב/ת 
