מינויים משפטיים וכהונת נתניהו: הסעיפים בממשלת החירום שמעלים קשיים
האם חייבים נציג מהאופוזיציה בוועדה למינוי שופטים? האם מנהיג עם כתב אישום יכול לבחור את היועמ"ש הבא? הסעיפים שמעלים שאלות חוקתיות ומשפטיות בהסכם להקמת ממשלת חירום לאומית. וגם: מה הסיכוי שבג"ץ יתערב?
ההסכם שנחתם הערב (ב') בין הליכוד לכחול לבן להקמת ממשלת חירום לאומית מעלה גם כמה סוגיות משפטיות-חוקתיות. ממינויי בכירים במערכת המשפט ועד לשאלת כהונת נתניהו שלא כראש ממשלה בפועל. מה הקשיים המשפטיים ומה הסיכוי שבג"ץ יתערב?
ממשלת חירום לאומית:
- עיינו בהסכם הקואליציוני במלואו
- ההסכם שמסדיר את דרכי עבודות הקואליציה
- נספח החקיקה - התיקון לחוק יסוד: הממשלה
אחת הסוגיות המרכזיות שמעלות שאלות בנוגע למעורבות בג"ץ והתקינות המשפטית היא מינוי בכירים במערכת המשפט, ובעיקר הוועדה למינוי שופטים. "יש כמה מינויים מאוד חשובים בשנים הקרובות של כהונת הממשלה הצפויה – פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה וכמה שופטי עליון", מסביר ד"ר יעקב בן שמש, מומחה למשפט חוקתי ומרצה בקריה האקדמית אונו.
ההסכם בין המפלגות קובע שצריכה להיות הסכמה של שני הצדדים למינוי ושלשני הצדדים יש זכות וטו על מינויים עתידיים. "יכולה לעלות הטענה שיש ניגוד עניינים בכך שאדם שיש נגדו כתב אישום ימנה את המעורבים והמנהלים של התיקים נגדו. זה נושא בעייתי", הוסיף ד"ר בן שמש.
"אני חושב שזה על הצד החוקי", אמר ד"ר בן שמש. "נכון שהוא נאשם, אבל הוא טרם הורשע. אם מסכימים שראש ממשלה יכול לכהן בתפקידו כנאשם, בוודאי שהוא צריך לכהן עם סמכויות, כולל מינוי בכירים במדינה, כולל בוועדה לבחירת שופטים".
"יכולה להיות עתירה בנוגע לכך שנתניהו ושרים עם הליכים פליליים מעורבים במינוי אנשים שמקבלים את ההחלטות בעניינם, אבל זה לא קשור להסכם הקואליציוני", אמר ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "כשיגיע הרגע למינויים זה יעלה".
הוא הוסיף: "בהסכם גם נקבע שהמינויים הזמניים יוארכו בכמה חודשים, וגם על זה ניתן לומר שזה בעייתי כי האנשים הללו נותרים 'על תנאי', וזה גורם להם להיות פחות עצמאיים".
ד"ר פוקס הצביע על נקודה בעייתית נוספת בוועדה למינוי שופטים. "העניין העיקרי הוא היעדר נציג אופוזיציה בוועדה. כבר עשרות שנים יש נוהג חוקתי (דבר שאינו כתוב אך הפך למעין מחייב – ג.מ.) שבוחרים גם נציג מהאופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. בית המשפט עלול להתערב ולתת פסק דין הצהרתי שיבטל זאת".
בג"ץ כבר עסק בעבר בנושא, בנוגע לחברותו של ח"כ רוברט אילטוב בוועדה. כשנבחר לוועדה הוא היה באופוזיציה, אך מפלגתו – ישראל ביתנו – נכנסה לקואליציה במהלך הקדנציה. כמה ח"כים טענו שהוא צריך להתפטר מחברותו בוועדה, אבל היועץ המשפטי של הכנסת אמר שלא. בג"ץ אמר אז שהעתירה מאוחרת, מכיוון שבזמן שהוא נבחר לוועדה הנוהג קוים כמקובל.
"יש שם פסקה שבה אמרו שאילו מלכתחילה הוא היה נבחר כנציג הקואליציה היה כאן מכשול משפטי", הוסיף ד"ר פוקס. "האם הפעם בג"ץ יתערב? לא יודע, אבל ייתכן שכן".
באופן כללי שני המומחים מסכימים שבג"ץ יימנע מלהתערב ברוב הסעיפים של ההסכם בין המפלגות. "אני לא רואה את בג"ץ מתערב בשאר העניינים החוקתיים, גם אם יביע ביקורת", אמר ד"ר פוקס.
"אין בהסכם שום דבר שהוא באופן בוטה לא חוקי", אמר ד"ר בן שמש, אך ציין מוקש נוסף – כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה או כראש הממשלה החלופי.
זמן קצר לאחר חתימת ההסכם הקואליציוני בין המפגלות, הוגשו לבג"ץ שתי עתירות המבקשות למנוע את כהונתו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עימן קלון. אחת מהן דורשת למנוע מנשיא המדינה את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו. השנייה מבקשת מבג"ץ להצהיר כי בהתאם לדין אסורה כהונה בתפקיד ראש הממשלה על חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות פליליות שיש עימן קלון.
לפי ההסכם, אם בג"ץ יפסול את נתניהו מלכהן כראש הממשלה או כראש הממשלה החלופי, יראו כאילו הממשלה התפטרה וישראל תצא לבחירות חדשות. "יש כאן מנגנון שנועד לעקוף או להתגבר על איזושהי החלטה של בג"ץ שתפסול את נתניהו בגלל כתבי האישום. זה פחות גרוע מההצעה שהעלו שלפיה אם בג"ץ יפסול את נתניהו אז הוא ימשיך לכהן למרות הפסיקה".
"אני באופן אישי מעריך שבג"ץ לא יפסול את כהונת נתניהו, אז לדעתי הסעיף הזה לא יבוא לידי מימוש", הוסיף ד"ר בן שמש. "כעת בג"ץ יכריע לאור הלכת דרעי-פנחסי אם ראש ממשלה יכול לכהן גם כשיש נגדו כתב אישום. להערכתי, בג"ץ לא יפסול".
לפנייה לכתב/ת 
