דור הזהב של נבחרת ספרד

אפשר להתווכח על היופי (או שיהיה מי שיגיד, הכיעור) של המשחק הספרדי. הוא לא היה התקפי ולרוב הם ניצחו בהפרש של שער. רק דויד וייה היה בכושר כיבוש עם ארבעה שערים. אבל המשמעת הקבוצתית היא שניצחה עבורם. בכל משחק, כולם שמו את הבדלי המחוזות והמועדונים בצד ונתנו כל מה שהיה להם.  יש גם לשים לב, שלפחות חמישה משחקניה של ברצלונה פתחו בהרכב בקביעות. זה לא היה מקרי, שכן הקבוצה שאימן אז פפ גווארדיולה הייתה בשיאה בליגה ובאירופה. דל בוסקה, מדרידאי מושבע כשחקן וכמאמן, החליט להתאים את שיטת האימון למה שהקטלאנים הכירו והתוצאה בהתאם, כפי שראו בסיום הטורניר. שער של אינייסטה מול ההולנדים בגמר וזהו, יש אליפות והיא אדומה.

איקר קסיאס מניף את גביע העולם(צילום: רויטרס)

לספרדים הייתה השראה מרבים מספורטאי ספרד שזכו בתארים באותה תקופה. רפאל נדאל היה הראשון בעולם בטניס, נבחרת הכדורסל זכתה לראשונה באליפות העולם וביורובאסקט, פרננדו אלונסו במרוצי פורמולה 1 ועוד ועוד. למעשה, ספורטאי ספרדי היה תו תקן לאיכות ולמצוינות, המשך לקצירת הפירות שנזרעו בהשקעה הממשלתית בספורט לאחר שהוכרז כי ברצלונה תשמש כמארחת המשחקים האולימפיים ב-1992.

לאחר שזכו במונדיאל, הרגישו הספרדים הקלה. סוף-סוף, אחרי כ"כ הרבה שנים הם כבשו את הפסגה. ב-2012 הם הוסיפו עוד זכייה ביורו והשלימו רצף של 3 זכיות בטורנירים בינלאומיים. שם הסתיים תור הזהב. מאז, לשחקנים כמו קסיאס, פויול, צ'אבי, אינייסטה, וייה וטורס לא קמו יורשים, ואיש אינו יודע אם יקומו בעתיד הנראה לעין.

רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה. נא לא לצרף תמונות וסרטונים מהאינטרנט, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.