תורמים למיליארדרים / עמיר פלג

18 משחקי בית נכללים במינוי השנתי. חמישה מתוכם, המעניינים ביותר, טרם שוחקו. גם אם הליגה תחזור, זה יהיה בלי קהל, ולכן למנויים מגיע כמעט שליש מכספם בחזרה. בסך הכל מדובר במאות שקלים לאוהד, ועבור המועדונים הגדולים זה שווה מיליונים. לא פלא שמנכ"ל מכבי חיפה, אסף בן־דב, הגיב בסיפוק ל"סקר" אחר, שלפיו רק אחד מתוך 100 ירוקים ידרוש החזר. "הם הוכיחו שוב כי מדובר בקהל האוהדים הטוב בישראל, סולידריות מרגשת", התפעם בן־דב, כאילו שאהדה נמדדת ביכולת הכספית. ואפשר לחשוב שעל התוצאות דיווח לו קמיל פוקס.

(איור: ליאו אטלמן)

הטרנד הפופוליסטי תפס גם אצל היריבות. "לא רוצים החזר כספי על המינויים!!" (סימני הקריאה במקור) נכתב בעצומה שפורסמה באחד מאתרי הספורט, לצד לוגו ענק של מכבי ת"א וכמובן גם המוטו הקטלני: "אחרייך אני הולך, מוכן למות למענך". מעניין באמת כמה מהפטאליסטים הצהובים היו מוכנים להתייצב היום בבלומפילד, לצד רבבות נשאי קורונה פוטנציאליים. רבים מהם לא הגיעו בשנה שעברה לאצטדיון בנתניה, בגלל הפקקים.

והיה גם מניפסט מטעם "צוות פודקאסט בצהוב־שחור", כנראה ארגון פונדמנטליסטי המזוהה עם בית"ר ירושלים. הכותרת הייתה: "גם בתקופות הכי קשות", והנוסח: "אני חותם בזאת על ויתור החזר כספי, למען הקבוצה". באף אחד ממשאלי דעת הקהל לא הוצגה שאלה מעניינת לא פחות: במקרה שהמועדון ינסה לנצל את המצב ולא יחזיר את הכסף שמגיע לכם, האם תגישו נגדו תביעה ייצוגית?

אוהדי בית"ר ירושלים. מישהו שאל את כולם?(צילום: אלכס קולומויסקי)

העצומה והעקומה

ההקרבה העצמית של מנסחי העצומות, עד כדי נכונות להיפרד מהבלי העולם הזה, נוגעת ללב. מצד שני היא לא רק חסרת משמעות אלא גם מחוצפת, בעיקר בתקופות הכי קשות. לבקש מאוהדים שרבים מהם בחל”ת לוותר על מאות שקלים עבור סחורה שלא קיבלו, בשם אהבה חסרת גבולות לקבוצה, זו דמגוגיה זולה.

למיץ' גולדהאר, יעקב שחר ומשה חוגג אין קשר ל"סקרים" ולעצומות. אפשר להמר שלפחות אחד מהשלושה (נחשו מי), אפילו מתנגד לעניין. בעלי מכבי ת"א נכלל ברשימת אלף העשירים בעולם של מגזין "פורבס", שהעריך את הונו ב־2.3 מיליארד דולר. אצל יעקב שחר (ושותפו ישראל קז) מדובר באותה הערכה בדיוק, רק בשקלים, והם דורגו אשתקד במקום ה־70 בין עשירי ישראל. בעלי בית"ר לא נכנס לרשימות האלה, כי אצלו המטבעות וירטואליים־דיגיטליים, אבל רק בחודש שעבר חוגג התגאה: "אני חושב שאני הבעלים הרביעי בעושרו בליגת העל". בינתיים אלונה ברקת פרשה, ומצבו בטבלה השתפר. ונחזור לתוצאות: במשאלים שבוצעו על ידי אוהדים שמאדירים את מכבי חיפה על בסיס קבוע, רוב מכריע של המשיבים תמך בוויתור מוחלט על ההחזר הכספי. אם אפשר לקרוא לזה "סקר", אני מינה צמח.

מיץ' גולדהאר. לא חסר לו כסף(צילום: אורן אהרוני)

בעצומות של ה"מוכנים למות" למען מכבי ת"א או לתת את הנשמה לבית"ר - שהוצגו לקהל הרחב בפלטפורמות נטולות פניות - הייתה תופעה מעניינת. ביום הראשון, כשמארגני העצומה ומכריהם הצביעו, העלייה במספר המוותרים על החזר כספי הייתה אקספוננציאלית, אך ככל שחלפו הימים העקומה השתטחה. נכון לאתמול, פחות מ־20 אחוזים הסכימו לוותר על הכסף.

פרופ' גרוטו כבר היה מסיק מזה מסקנות אבל האמת, סביר להניח, נמצאת אי שם באמצע. ישנם אוהדים שיוותרו על ההחזר במלואו, אחרים יסכימו לפיצוי שווה ערך בעונה הבאה, ורבים וטובים ידרשו את הכסף שמגיע להם. להשתמש במצג שווא שאינו מכליל אותם בקטגוריית "אוהדים טובים", זו מניפולציה צינית. אחרי הכל, ישנם לא מעט אוהדים בלב ובנפש, שעם כל הכבוד לסיום העונה, מוטרדים עכשיו משאלה גורלית לא פחות: איך גומרים את החודש?

אוהדי מכבי תל אביב. העקומה השתטחה(צילום: עוז מועלם)

המודל של יניב קטן

אם רוצים להסביר לשר/ת הספורט החדש/ה את המנטליות בתחום שאליו נכנס/ת, הכי טוב להראות להם את הראיון שהעניק השבוע יניב קטן. את מי היית ממנה למאמן הנבחרת? נשאל חלוץ העבר, והשיב: "איל ברקוביץ'. לאבי נימני הייתי נותן את יו"ר ההתאחדות, לחיים רביבו להיות מנהל מקצועי ואחראי על הנבחרות. במה הרצוג יותר טוב מברקוביץ'? מה ההבדל בין רביבו לרוטנשטיינר? דווקא רביבו יכול לעשות עבודה טובה פי 10". ובכן, על הצלחותיהם המקצועיות של שלושת הטנורים אחרי שתלו את הנעליים, מיותר להרחיב. אבל בעצם למה לא? בואו נלך עם המודל של קטן עד הסוף, ונמנה גם את ראובן עובד לגזבר ההתאחדות.