סביר זה מספיק: למה אנשים מפחדים להצליח בחיים?

בראשית ינואר האחרון נקרא יובל (שם בדוי) למשרד של הבוס שלו לשיחה. ההזמנה הזו לא נפלה עליו משום מקום. למען האמת, הייתה לו השערה די מוצקה לגבי תוכן המפגש.

יובל, 28, הוא מנהל פרויקטים זוטר בחברה גדולה. בשנתיים שלו בחברה הספיק לבצע כמה מהלכים מרשימים, שעוררו התפעלות בקרב צוות המנהלים. 

"אפשר לומר שידעתי מה הכיוון של השיחה הזאת. ידעתי שבהנהלה מאוד מרוצים ממני, כי הם טרחו לומר לי את זה באופן לא רשמי לאורך כל השנה האחרונה. הבוס הישיר שלי חילק לי מחמאות, וגם זרק לי פעם-פעמיים שמתישהו יגיע קידום. שבועיים קודם התפטר מנהל פרויקטים בכיר ומוערך אצלנו. אז עשיתי אחד ועוד אחד, ושיערתי שהוא מתכוון להגיד לי שקיבלתי את הקידום שמגיע לי ושיש לי תפקיד חדש. הכנתי את עצמי לזה".

אתם בוודאי חושבים שכשיובל אומר "הכנתי את זה עצמי לזה", הוא מתכוון לכך שכבר בחר מראש את מילות התודה שיגיד לבוס ופנטז על ההעלאה הצפויה במשכורת. ובכן, אתם טועים. יובל הכין את עצמו לסירוב.

למה בעצם?

"אני אוהב את התפקיד הנוכחי שלי, ואין לי שום רצון לגדול מעבר אליו. מבחינתי להמשיך לעשות אותו עד הפנסיה. נוח לי, טוב לי איפה שאני, כולם מבסוטים עליי, אני טוב בדיוק במה שאני עושה ולא מעוניין באתגרים חדשים. אני לא רוצה להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר הבחור שהתפטר, כי ברור לי שהציפיות ממני יהיו בשמיים, ואני ממש לא בטוח שאני אעמוד בהן. למען האמת, בניגוד למה שכולם חושבים, אני בטוח שאני לא אעמוד בהן - אז למה אני צריך את זה?"

ומה עם השיפור בתנאים? המשכורת הגבוהה יותר?

"זה תמיד נחמד לקבל עוד כסף, אבל במקרה הזה זה לא השתלם לי. הרי אף אחד לא מקבל העלאה בחינם. אני מעדיף להרוויח פחות ולהמשיך לעשות אותה עבודה".

במעגל החברים הקרובים והמשפחה הבחירה של יובל התקבלה בתמיהה, ואילו בת הזוג כעסה. "היא פשוט לא הצליחה להבין מה הבעיה שלי, למה אני לא רוצה להתקדם בחיים, לעבוד בתפקיד יותר נחשק, לעשות יותר כסף. היא אמרה שאני חסר שאיפות ושאני לא מממש את עצמי".

יכול להיות שאתה פשוט מפחד להצליח?

"אני לא יודע. מה זאת בכלל הצלחה? לי מספיק להרוויח משכורת סבירה, ושיהיה לי מקום עבודה שסבבה לי לקום אליו בבוקר. לא, אני לא רוצה לכבוש את העולם ואף פעם לא רציתי, אבל במציאות שאנחנו חיים בה זה כנראה לא בסדר". 

בעידן הנוכחי, פחד מהצלחה נפוץ יותר מהפחד מכישלון. חוסר היכולת להכיל הצלחה עלול להשאיר אותנו תקועים מאחור. הפחד הזה מוליד שתי אפשרויות: הראשונה היא הימנעות מהצלחה ומשגשוג, כלומר הכשלה עצמית בשלל דרכים, והשנייה היא שאם כבר מגיעים לרגע ההצלחה המיוחל, הוא מלווה בחרדה ובקשיי התמודדות. מאין מגיע החשש מהצלחה? מדוע ברגע האמת, שכשהמטרה הושגה לאחר מאמצים רבים, יש מי שלא מסוגל להכיר בה? כיצד בא לידי ביטוי הקושי ואיך מתמודדים איתו?

"פחד מהצלחה הוא למעשה היפוכו של הפחד מכישלון", מסבירה ענבל חזקיה, פסיכולוגית קלינית ראשית במרכז ד"ר טל. "הוא מופיע בשלוש וריאציות שונות: הראשונה מבוססת על הפחד מנפילה עתידית. מדובר באנשים שחושבים ש'אם אין ציפיות, אין אכזבות' ו'מהתחתית אי אפשר ליפול'. הם לא מאמינים שהצלחה לאורך זמן היא דבר אפשרי, והנחת הבסיס שלהם היא שהנפילה תגיע מתישהו - ושנפילה מגובה רב תכאב יותר מאשר נפילה מגובה בינוני. 

"השנייה נובעת מדימוי עצמי נמוך - אנשים שיאמרו לעצמם 'הצלחה כזאת לא מגיעה לי' או 'הצלחה זה משהו שנועד לאחרים, לא לי'. למעשה, בניגוד לאלה שמאמינים שאין דבר כזה הצלחה, אלה מאמינים שיש דבר כזה, אבל לא בשבילם. למעשה הם לא מאמינים בעצמם, לא מאמינים שהם בכלל יכולים להצליח או שההצלחה וכל הטוב שהיא מביאה עימה מגיעים להם. 

"השלישית היא פחד מהצלחה שנובע מהצורך לעבוד קשה לאורך זמן. הדימוי הנפוץ ביותר לפחד זה הוא דימוי של ריצה, וזאת משום שיש הבדל בין אנשים שטובים בריצת ספרינט לבין אנשים שרצים למרחקים ארוכים - ריצה למרחקים ארוכים מצריכה התמדה, השקעה של מאמץ תמידי מבלי אפשרות לפרוש או לנוח וגם שימור של ההצלחה. אנשים אלה יתגייסו במקרה חירום להרים את עצמם מעל לפני השטח, אבל ברגע שהם יגיעו לרמה סבירה הם 'יורידו רגל מהגז'. כך הם נעים בטווח בינוני מסוים, לא ירשו לעצמם ליפול לתחתית ולהיכשל, אבל גם לא ימריאו אף פעם לעבר הצלחה מסחררת".

"במקרה של הצלחה אנחנו נעים בין קוטב אחד, שהוא הצורך להישאר באזור הנוחות המוכר לנו, לבין הקוטב של לקיחת סיכונים כדי להתפתח ולהגיע למימוש", אומרת שרון אגם, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית. "הקוטב של פחד מהצלחה, פחד לצאת מאזור הנוחות המוכר, קשור לחשש לתפוס מקום בעולם, להנכיח את עצמי ולהעמיד את עצמי במרכז. לרוב הפחד נובע משיקופים שקיבלנו בילדות, שהיה בהם אלמנט של ביקורת ושיפוטיות, אם מדמויות במשפחה ואם מהסביבה החינוכית או החברתית. כלומר, בשל חוויות מהילדות, של תחושות של חוסר ערך ושל פגימות, קיים פחד מכאב, שאם ארשה לעצמי לתפוס מקום, אז לא יאחר להגיע הרגע שיחזיר אותי למה שבאמת 'מגיע לי', והכאב יהיה רב - אז עדיף כבר להישאר באזור הנוחות ולא לנסות לעוף. 

"גם חוויות של תחרותיות, קנאה וחוסר פרגון מייצרות חשש מהצלחה, לרבות הצורך לכווץ את הנוכחות כדי לא למשוך כלפיי תוקפנות של קנאה. במצב כזה נוצר חשש שמא משיכת תשומת לב תמשוך כלפיי 'אש', ולא את החוויה הנעימה שאזכה להערכה ולהתפעלות". 

דרכי הטיפול בפחד מהצלחה צריכות לאתר את האמונות והעמדות של האדם לגבי הצלחה, הן מבחינה קוגניטיבית (החשיבה המודעת) והן מבחינה רגשית (החוויה והתפיסה הלא מודעת). "יש להבין מהי המשמעות של הצלחה בשביל האדם ואיך הוא רואה אותה, ובנוסף גם לחקור מהן חוויותיו בעבר (הצלחה וכישלון), ואיך חווה כל אחת מהן", מסבירה חזקיה. "בנוסף, יש לבדוק את הדימוי והאמון העצמי שלו ואת גישתו כלפי העולם - האם יש לו אמון בעולם ובסיכוי של הצלחה, או שהעמדה שלו כלפי העולם היא פסימית ומאמינה שאחרי כל טוב מגיע רע. אחרי שמבינים לעומק את תפיסת העולם ואת הרקע שממנו תפיסת עולם זו נובעת, ניתן להתחיל לחולל שינוי - לבדוק מהו המחיר של התפיסות הללו ואיך ניתן לשנות אותן". 

"קיימות בפסיכולוגיה גישות טיפוליות שונות לטיפול בחשש של אדם לתפוס מקום בעולם ולהנכיח את עצמו", מוסיפה אגם. "ראשית, בטיפול נעשית העלאה למודעות של האמונות המקטינות שלפיהן איננו ראויים להצלחה, או שהצלחה תגרור בעקבותיה חוויה לא נעימה של כישלון, דחייה או תחרות. אנחנו לא יכולים למנוע מהקולות האלו לעלות, כי מחשבות הן אוטומטיות, אבל אנחנו יכולים לשוחח עם המחשבות האלו ולהרגיע אותן. לשוחח איתן ולהבין שהן לא קשורות למי שאני במציאות, אלא שהן בגדר חששות וחרדות ומקורן בתבניות העבר. 

"שנית, חשוב לחלק את החוויה של ההצלחה לשלבים ולתת לאדם חוויה של שליטה, שבה הוא יכול להתמקד בכל פעם בצעד אחד ולתת לו מקום וזמן. החלוקה לשלבים עוזרת גם להתמודד עם הציפייה להצלחה מהירה ודרמטית, ועם הפירוש המוטעה שלפיו תהליך איטי או מהמורות בדרך מעידים בהכרח על כישלון. חיזוק האמונה העצמית נשען גם על העלאה למודעות של מצבים שבהם כן נחוותה הצלחה, שכן פעמים רבות אנחנו נוטים לזכור את חוויות הכישלון, וחוויות ההצלחה נתפסות כהצלחה קטנה מדי ולא משמעותית".

בטיפול נעשית גם בדיקה של המטרות והדרכים שבהן בחרנו להצליח - האם אלו נובעות ממקומות אותנטיים שבנו ומהכישרונות והנטיות שלנו, או שבחרנו בהן בשל לחץ חיצוני: "בבודהיזם קיים הכלי של מדיטציה, שבו מתרחשת עצירה של התבוננות על הרגשות והמחשבות שלנו. עצירה כזו מאפשרת לנו לשחרר היאחזויות, פירושים לא נכונים לגבי עצמי והמציאות, שאנחנו אוחזים בהם ושמפריעים לנו למימוש העצמי".

דרכי טיפול נוספות באנשים שחוששים מההצלחה מציגות את הגישה התומכת וההסתמכות על חצי הכוס המלאה לשם הרגעה של אותו פחד, כמו שמסביר זאת יהודה בנך, מאסטר וטריינר בשיטת NLP: "בעזרת הדמיון אפשר להוליך את האדם שחרד מההצלחה לנקודה עתידית שבה הוא כבר אחרי השגת מטרתו, תוך מתן חוויות משמעותיות של ההצלחה והתחושה הנעימה שהיא תעניק לו. בנוסף, אפשר לחזור לעבר (בעיקר לילדות) ולאתר חוויות לא נעימות שקשורות להצלחה, שהטמיעו בו את הפחד הנוכחי, ואז לבדוק איתו אם כיום, כשהוא יותר מנוסה ובעל משאבים מנטליים, הוא מסתכל על אותן חוויות אחרת, במטרה להעלים את הכאב שקשור אליהן. דרך טיפול נוספת היא יצירת דמות דמיונית בקרב האדם שמפחד מההצלחה, שעימה ינהל שיחה ויתגבר באמצעות זאת על הפחד שקיים בו". 

הוא נשען בטכניקה זו על שתי הנחות יסוד, שלפיהן האישיות שלנו מורכבת מדמויות שונות שיש להן תפקיד במערכת הכוללת, שלהן יש כוונה חיובית בהקשר של האישיות השלמה: "לעיתים הדמויות האלה מתנגשות אחת עם השנייה, ממש כמו במקרה של הדמות שרוצה שנצליח והדמות שרוצה לשמור עלינו מפגיעה. אפשר לאתר את הדמות שנמצאת בקונפליקט עם הרצון להצליח ולנהל איתה שיחה, לאתר את הכוונה החיובית ולעשות שינוי באופן שהיא מיישמת את התפקיד שלה". 

נאווה גדלה במשפחה ברוכת ילדים במושב בצפון וכמו רבים אחרים, פנטזה על חיים ללא דאגות כלכליות. בגיל 29 החלום התגשם ברגע. נאווה זכתה בלוטו ב-7 מיליון שקלים, והחיים החדשים שחלמה עליהם התחילו מיד. הנפילה הגיעה מהר מאוד. היא איבדה את רכושה, נכנסה לחובות של למעלה מ-300 אלף שקלים והתגרשה. לפני כשלוש שנים סיפרה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" על הזכייה שהפכה אותה למיליונרית בן-לילה, על השינוי הקיצוני שהכסף הכניס לחייה ועל ההתרסקות שלא איחרה לבוא. 

"המשפחה הפכה להיות תלויה על הכתפיים שלי, ואנשים מהסביבה הקרובה התחילו לשנוא אותי. 'מאז שיש לך כסף את כבר לא אומרת שלום', הם אמרו, וזרקו הערות על כך שאני קמצנית ורעה. שנאתי כל יום שיש לי כסף. אנשים מהסביבה ניסו לנצל אותי. לא נפגעתי, אבל עבורי הזכייה הפכה לעונש - כל שיחת טלפון שנייה הייתה על כסף. החברים התרחקו ממני. הפכתי לבודדה מאוד, התמלאתי תחושות אשמה.

"במבט לאחור, אני חושבת שהזכייה בלוטו הייתה ניסיון שהיה גדול עליי... הטיפ היחיד שאני יכולה לתת לזוכים עתידיים? תהיו שקולים. אל תפזרו כסף, אל תאבדו את הראש. תמשיכו לחיות כמו משפחה נורמטיבית, רגילה - ותיזהרו מחברים חדשים, שיגיעו רק בגלל הכסף".

הסיפור של נאווה לא מפתיע את חזקיה. "הרבה אנשים שזוכים בלוטו לא רק מאבדים את כספי הזכייה אלא אף נכנסים לחובות, בשל ההצלחה המהירה וחסרת הפרופורציה וכן בשל הרגשה עילאית שהפרס שבו זכו זה עתה הוא אינסופי (בדרך כלל כי הוא גדול באופן שלא ניתן לכמת אותו, ולכן נחווה כחסר גבולות). להבדיל מפחד מהצלחה, יש במקרה זה חוסר יכולת להתמודד עם הצלחה פתאומית שמגיעה". 

בניגוד לאנשים שהתעשרו אט-אט, אדם שזכה בפרס כספי גבוה ביום אחד הוא למעשה אדם שנוסק לעבר הצלחה (כלכלית במקרה הזה) מבלי לעבור את הדרך הקשה של עבודה, השקעה, מאמץ וקטיפת הפירות, שכן הפרי מגיע אליו בלי מאמץ ופעמים רבות מבלי שהוא מוכן לכך. חוויות דומות לזו עוברות גם על פליטי ריאליטי מסוימים, שמוצאים את עצמם מזנקים מאנונימיות מוחלטת לפרסום והערצה שאינם יודעים כיצד להתמודד עימם. אלה אומנם לא מפחדים מההצלחה, היא כל מה שהם ייחלו לה, אולם כשהיא מגיעה, אין להם הכלים והיכולות להתמודד עם השינויים העוצמתיים שהיא מביאה עימה. 

"כאשר מגיעים להצלחה בפיק מהיר, יש צורך להיאחז בדברים המוכרים, הוותיקים והיציבים: בני משפחה ומעגל חברים מהעבר (בדגש על התקופה שקדמה להצלחה). רצוי לא לעשות שינויים מהירים ואימפולסיביים - לא למהר להחליף אוטו, לעבור דירה, 'להתפתות' להיות רק עם חברים חדשים מהחוג החדש (עשירים/מפורסמים). יש להיצמד ככל הניתן לשורשים, ובנוסף מומלץ להיות מלווים בטיפול פסיכולוגי, שבמהלכו ייבנה ציר של התפתחות לאורך זמן, ובאמצעותו יהיה קל יותר להבין את הרצף של איך הגעתי מאז ועד היום, כדי לנסות לראות גם את התחנות שהיו בדרך וההתמודדויות לאורך הדרך, כך שההצלחה תיחווה כיותר אינטגרטיבית ופחות 'פיקית ופתאומית'". 

"הצלחה מהירה, כגון זכייה בסכום כספי או פרסום מהיר בתוכנית ראליטי, מציבה אתגר לאיזון הנפשי", מסכימה אגם. "בטבענו, אנחנו זקוקים לזמן הסתגלות מול שינויים. זמן לעכל ולמצוא את הזהות העצמית. לכן, מול הצלחה מהירה אנחנו עלולים לחוות בלבול רב וחרדה ולקבל החלטות לא שקולות. בסרט התיעודי על אביצ'י, לדוגמה, ניתן לראות איך המוזיקאי המוכשר נכנס לסחרור של לוח הופעות עמוס מאוד, שגרם לו לתחושות של דיכאון וחרדה. בנוסף, במצבי הצלחה מהירה עלול לעלות הכאב של אהבה מותנית. כלומר, שאוהבים אותי עכשיו לכאורה רק מפני שנעשיתי מצליח. זו לא תחושה של אהבה אותנטית שממלאת אותך באמת. במצבים כאלה, כשההצלחה נופלת על כתפיך כמעט משום מקום, אני ממליצה על ליווי של טיפול רגשי".