רוצח אשתו בחולון בחקירה: "כעסתי כי סירבה לשתות איתי קפה"

(צילום: שמוליק דודפור, אבי חי, יוני בהר)

מאנדפרו אלאזה בן ה-37, שרצח בערב יום העצמאות את אשתו מסטוואל בת ה-31 בדירתם בחולון, נבדק בבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל בבת ים ונמצא כשיר לעמוד לדין. חוקרי המשטרה אמרו כי הוא משתף פעולה בחקירתו. הוא סיפר בין היתר שזעם כשאשתו סירבה לשתות איתו קפה. אלאזה יובא ביום שישי הקרוב לדיון נוסף בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב.  

בחקירה סיפר כי לפני כמה שנים גילה, לדבריו, שאשתו "בוגדת בו עם חבר שלו מהעבודה שאיתו עבד שנים". הוא סיפר כי הרבה אנשים אמרו לו את זה. אלאזה תיאר מריבות מהשנים האחרונות, ושחזר את האירועים שהובילו לכך שישב בכלא אחרי שתקף אותה. הוא אמר לחוקרים כי לפני כמה שנים רצה לעשות לבתו הקטנה בדיקת די.אן.איי כי חשב שהיא לא שלו, וטען כי עורך דינו באותה העת אמר לו שזה עלול לפגוע בילדה ולכן ויתר על הבדיקה.

בשבוע שעבר הובא באזיקים לביתו בחולון, שם שחזר את הרצח. אחד השכנים צעק לעברו "אתה אפס". בני הזוג נישאו כשהייתה המנוחה בגיל 21, ועלו ארצה מאתיופיה לפני 15 שנה. ב-5 בפברואר נידון הבעל לעשרה חודשי מאסר, אך תקופת המעצר הופחתה מהעונש והוא שוחרר ב-11 במרץ - ושב לבית שבו התגורר עם אשתו.

אלאזה גם תיאר בפני החוקרים את האירוע בערב יום העצמאות שבו דקר למוות את אשתו בחדר המדרגות. הוא סיפר שהגיע הביתה, התחיל לבשל אוכל, ואז הגיעה אשתו הביתה והתיישבה על הספה. הוא ביקש ממנה לשתות קפה, אך היא סירבה והוא כעס, לקח סכין ודקר אותה. אלאזה הביע בפני החוקרים צער על האירוע ואמר כי לא חשב שזה עלול להיגמר במותה, וכי אינו יכול להגיד בדיוק מה הרגיש באותם רגעים. יצוין כי מסכת האלימות של אלאזה כלפי אשתו הובילה אותו לכלא, אך הוא קיבל עונש קל בלבד ושוחרר כעבור כחודש וחצי בלבד מהכלא.

שירות המבחן הזהיר בעבר כי נשקף סיכון ממשי לאישה. לבני הזוג שני ילדים: בת שש ובן 14, שהזעיק עזרה לאחר הרצח. מסטוואל הייתה מוכרת לשירותי הרווחה של עיריית חולון, ואף שהתה בעבר עם ילדיה במקלט לנשים מוכות במשך שבוע. 

בכתב האישום של אלאזה ובתסקיר שירות המבחן, שהוגש במסגרת המשפט שנערך בקיץ אשתקד, תוארה מסכת האלימות. מסטוואל ביקשה להתגרש מבעלה כמה פעמים בעבר לאחר שתקף אותה, אך בכל הפעמים חזרה בה מבקשתה, ייתכן שחששה ממנו. בעבר פנתה לסיוע המשפטי במסגרת הליכי מעמד אישי לגירושים ומזונות, אך התיק נסגר לבקשתה, וכך גם תיקים שנפתחו בעבר לבקשתה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה.

הוארך מעצרו של תושב בת ים שרצח את זוגתו

טטיאנה חייקין, בת 50, נרצחה שלשום בבת ים בידי בן זוגה איגור צ'פיקוב, בן 54 מבת ים. החשוד ברצח הובא אתמול לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום בתל אביב, שם הוארך מעצרו בשבעה ימים.

ביום ראשון בערב הוזעקה המשטרה לדירת השניים ברחוב יוספטל בבת ים, לאחר שצ'פיקוב התקשר למוקד המשטרה ודיווח כי רצח את בת זוגו. חייקין עלתה לישראל מאוקראינה בגיל 19, ואין לה משפחה בארץ.

נציג המשטרה ציין עוד כי החשוד הורשע ב-2014 בעבירות אלימות נגד אותה מתלוננת, שבגינן אף ריצה חצי שנת מאסר. עוד אמר כי בדיווח למוקד המשטרה אמר החשוד "הרגתי את אשתי" ומסר כתובת לא נכונה. השוטרים הצליחו להגיע לדירת החשוד בעקבות הצלבת פרטים אחרים. המשטרה חקרה אמש שכן שגר סמוך לבני הזוג.

צ'פיקוב וחייקין

באוגוסט 2014 תקף צ'פיקוב את בת זוגו חייקין, ובנובמבר 2014 נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים. לפי כתב האישום שהוגש נגדו אז, הוא משך אותה בחוזקה וחבט בראשה. בעקבות האירוע פונתה אז בת הזוג לבית החולים וולפסון בחולון, ולאחר סריקות של המשטרה אותר החשוד כשהוא ישן בדירתו.

סופי, חברתה של חייקין, סיפרה על מערכת היחסים בין חייקין לבן זוגה: "היה לה בעל טוב שהיה יותר מבוגר ממנה ב-20 שנה, היה לו כסף והוא היה עצמאי ופינק אותה. אחר כך היא עזבה אותו והתחילה לחיות עם מי שרצח אותה. הם שתו כל היום, היא נהייתה שתיינית. הכרתי את ההיסטוריה של האלימות ביניהם, הוא היה בן אדם טוב רק בזמן שהוא לא היה שיכור, אבל הוא כל הזמן היה שיכור".

ההפגנה בבת ים בעקבות הרצח(צילום: מוטי קמחי)

הדלקת נר לזכר טטיאנה (צילום: מוטי קמחי)

יותר ממאה פעילות ופעילים למען זכויות נשים הגיעו אמש לרחוב יוספטל בבת ים, סמוך לביתה של חייקין. הם הגיעו בחולצות שחורות והדליקו נרות נשמה. בהמשך צעדו לתחנת המשטרה בבת ים כדי להביע מחאה. הם הגיעו עם שלטים שעליהם נכתב בין היתר: "לא שותקות", "לעצור את הרצח" ו"דם נשים הוא לא הפקר".

האירוע התקיים באישור המשטרה, לאחר שהמארגנות התחייבו לשמור על הנחיות משרד הבריאות. איה שחר, ממארגנות המחאה, אמרה: "נשים נרצחות, נאנסות וסובלות מאלימות קשה בבית שלהן, כי מי שקובע היום את המדיניות של הממשלה לא שינה אותה ולא סופר אותנו".