שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    צילום: מוטי קמחי, ראובן כהן/דוברות עיריית חיפה

    איפה האתיקה הרפואית במגפת הקורונה

    בשעת חירום כמו זו שאנו חווים אין פנאי לעמידה בכל הקריטריונים של ניסויים רפואיים. דרושה ועדת הלסינקי לגיבוש עקרונות של אתיקת ניסויים

     

    הרב שרלו ()
    הרב יובל שרלו

    תשומת הלב בדיונים אתיים עקרוניים מופנית בדרך כלל לתחומים מרתקים מבחינה פילוסופית, הראויים מבחינה רפואית ומעוררי דעת קהל. דוגמה לדבר, על אף העובדה שעקרונות אתיים של הקצאת מכשירי MRI לבתי חולים בפריפריה משפיעים הרבה יותר על בריאות הציבור מאשר אין ספור הדיונים על PGD (אבחון גנטי טרום השרשה) למטרות לא רפואיות – יספור כל אחד את מספר ימי העיון, התקציבים, ותשומת הלב הציבורית שהוקדשו לכך.

     

     

    בשל כך, העין צריכה להיות פקוחה בבחינה מתמדת אם המקומות שאין להם הילה מרתקת אבל משפיעים השפעה ניכרת על בריאות הציבור – נבחנים גם בהיבטים האתיים שלהם, שאם לא כן – שם נמצאת המפלה הגדולה.

     

    מגפת הקורונה הציפה בעיקר את הדיונים האתיים על סדרי הקדימויות בהקצאת משאבים מוגבלים. זהו אולי הדיון החשוב ביותר, שזכה לאין ספור התייחסויות, גם בשל מרכזיותו, אך גם בשל העובדה שהוא עוסק בשאלות הרואיות כמו הפסקת טיפול, תיעדוף סדר הטיפול בחולים, יחס לאוכלוסיות שונות – מבוגרים, מחלות סיכון, בעלי מוגבלויות, ועוד.

     

    למותר לציין כי בינתיים ‑ חלק גדול מנושאים אלה הוא תיאורטי ב''ה, והתקווה היא שלא נגיע לשם. בד בבד, ההתמקדות בשאלות אלו מסמאת את העיניים מלראות היבטים נוספים, משמעותיים לא פחות ומשפיעים השפעה ניכרת על החולים.

     

    אחד ההיבטים האלה הוא הניסויים הרפואיים הרבים שנעשים במסגרת הטיפול בחולי הקורונה. בשעת חירום – אין פנאי לעמידה בכל הקריטריונים של ניסויים רפואיים, הסכמה מדעת, ועדות הלסינקי ועוד. הדברים נעשים תוך כדי תנועה. זהו הכרח שסכנה גדולה נמצאת בצידו, כיוון ששעת חירום עלולה לטהר כל שרץ, ולהתדרדר במהירות לקיצוניות של הפקרות מוחלטת ליסודות האתיים המהותיים של הטיפול.

     

    לא זו בלבד, אלא שעם פירוק ועדת הלסינקי העליונה והמדיניות שאין בה צורך כלל - מוקרן על המערכת כולה שאתיקה של ניסויים רפואיים אינה כה חשובה, והדבר מצטרף לסכנות הרבות האלה. תשומת הלב כלל אינה מופנית לאתיקה של הניסויים המעשיים הנעשים בעת הזו, וקיצורי הדרך הופכים למפולת דרכים. בשם שעת החירום ניתן לחולל את הרעות שבעוולות בתחום הניסויים הרפואיים.

     

    האם קיימת אתיקה ייחודית לשעת חירום? בוודאי. היא חיונית, כי בשמה של שעת החירום ניתן להפר את זכויות החולה, להתמכר לחברות הפארמה הענקיות ולהטבות שלהן, לקצר תהליכים ולהתעלם מבעיות בטיחות, להעצים שרלטנות ופתרונות קסם – ולמעשה למוטט את כל העקרונות של האתיקה של הניסויים.

     

    אתיקה לשעת חירום מאזנת בין החובה למצוא מענה מהיר לבעיה ולהסיר מכשולים, ובין סכנת הסכר המתמוטט ומבול הבעיות האתיות בפתרונות אלה. אלא שכאמור, תשומת הלב אינה ניתנת לתחומים אלה, וההגנות מפני הסכנות שבחלק מהניסויים הרפואיים בטיפול בקורונה קורסות.

     

    זו קריאה להקמת ועדת הלסינקי אד-הוק, מהירה ויעילה, לגיבוש המימוש של עקרונות היסוד של אתיקת ניסויים רפואיים במצבי חירום, והתוויית דרך, כדי שמחד לא יוטלו כבלים על ההתמודדות המהירה עם הנגיף, ומאידך שלא נחזור לאחור לתקופות שבהן נעשו ניסויים רפואיים מעוררי חלחלה בשמה של שעת חירום.

     

    • הרב יובל שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון צהר וכיהן כחבר ועדת סל התרופות

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים