נתניהו ניצח רק בסיבוב הראשון
זה ניצחון גדול, אבל יש לו הרבה כוכביות - בדרך לסיבוב הבא בקרב על עצמאות בית המשפט וגבולות גזרתו. ולמה הסדר ניגוד העניינים של נתניהו אבסורדי? | פרשנות
בית המשפט העליון, שאותו תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו במרוצת השנה האחרונה - וגם במהלך השבוע האחרון, כשהשופטים כתבו את פסק הדין - העניק לו אמש (יום ד') את הניצחון המשפטי הגדול ביותר שחווה מאז הסתבכויותיו. ועוד פה אחד. היסטוריונים וחוקרי משפט עוד יעסקו בשאלה כיצד מועמד לראשות הממשלה, הנאשם בעבירות טוהר מידות חמורות, קיבל אישור כה מהדהד מהגוף המשפטי החשוב במדינה.
בית המשפט העליון הסביר שאין עילה משפטית להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על נתניהו. הוא הדגיש גם את מה שעבר כחוט השני בדיונים בראשית השבוע, שהועברו בשידור חי, המסר שאותו טרחו השופטים להדהד כל העת - כיבוד הכנסת, המייצגת את הריבון הבוחר.
העליון סימן פה אחד את הקו שעליו חולמים מבקריו מאז החלה המהפכה החוקתית של אהרן ברק - לא הכול שפיט. בעיקר הודגש כי החלטת נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת כרוכה בשיקול דעת פוליטי רחב, ונועדה לתרגם את הכרעת הבוחר, לבחור בנתניהו באמצעות רוב של ח"כים. לדברי הנשיאה אסתר חיות, עניין זה מצוי בליבת ההליך הדמוקרטי, והתערבות של בית המשפט בהליך פוליטי תפגע באופן מהותי בעקרון הכרעת הרוב.
עם זאת, שמחת נתניהו, גנץ וחבריהם אינה שלמה. העליון מצביע על הקשיים כאשר מרכיב הממשלה עומד לדין על עבירות שחיתות שנובעות בין השאר מניגוד עניינים (תיק 4000, הוא פרשת בזק-אלוביץ). השופטים מדגישים שנתניהו חייב לערוך הסדר ניגוד עניינים שיטיל עליו "מגבלות". הוא לא יוכל לעסוק בשום אופן בבחירת פרקליט מדינה, מפכ"ל משטרה ובעוד פחות משנתיים ביועץ משפטי לממשלה.
הסדר זה יהיה אחד הדברים הראשונים שיערוך, באורח אירוני, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עם נתניהו לאחר הקמת ממשלתו החמישית. בצד אחד של רחוב סאלח א-דין בירושלים, משכנו של היועמ"ש, ייחתם ההסדר הזה. בצידו השני של הרחוב, בבית המשפט המחוזי, יעמוד במקביל נתניהו לדין בשל הפרת הסדר דומה אחר.
קריאת העליון בנושא זה מהווה אבסורד, שכן הכול יודעים שבשל ההסכם הקואליציוני נתונה לליכוד ולכחול לבן זכות וטו הדדית על המינויים הללו. כך ששגם אם נתניהו יהיה מנוע ממעורבות בהחלטה בעצמו, הרי שלוחיו ובעיקר כפיפיו, השרים והמקורבים, הם שיעסקו בבחירה נושאי התפקיד, יש להניח שבידיעתו. וכל זאת בשעה שהוא עומד לדין.
זרעי מאזן האימה
שופטי העליון משאירים לעצמם את המקום להתערב בהמשך בהסכם הקואליציוני, שמכונה "הסכם חריג בהשוואה להסכמים קואליציוניים מהעבר שנדונו בבית המשפט". מעמדה של האופוזיציה בישראל נתון ל"שחיקה", אך בשלב זה לא ניתן להתערב, נכתב בפסיקה, שכן חקיקת הסעיפים המיישמים את ההסכם טרם הושלמה.
העליון מעביר לקואליציה ובעיקר לנתניהו וגנץ הערת אזהרה. לדברי השופטים, היעדר ההתערבות עתה אינה מהווה הכשרת הסעיפים הללו המצביעים על "קשיים לא מבוטלים". ייתכן שאם לא ייערכו תיקונים מהותיים, ייאלץ העליון לפסול אותם. וכאן טמונים זרעי מאזן האימה לממשלת נתניהו-גנץ בעתיד הקרוב.
מצד אחד, העליון קובע כי ההסכמות בעניין "החוק הנורבגי המדלג" עשויות להיפסל על ידו, שכן על פניו אינן חוקתיות. הן מהוות שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות העליונה לבחור ולהיבחר. העליון יותר מרומז שדעתו אינה נוחה מהעובדה שהאופוזיציה מקופחת במינוי ראשי ועדות בכנסת וכן מהעובדה שאין לה נציג בוועדה לבחירת שופטים.
מצד שני, מי שקורא את אזהרות העליון לנוכח סעיפי ההסכם הקואליציוני צריך לזכור כי אינן נכתבות בחלל. אף שהכשיר את "הסמל" של הבג"ץ הזה - נתניהו - העליון ייתקל בכוחניות שלו ושל הקואליציה שלו בסיבוב הבא, כשיוגשו עוד עתירות נגדו.
ברור שאם נתניהו לא ישנה סעיפים בעיתיים וספק-חוקתיים, הם עלולים להתבטל. ואז במקביל יחדשו נתניהו ואוהדיו את הצד השני של מאזן האימה - האיומים לפגוע בעצמאות העליון ובבחירת שופטיו, לחוקק פסקת התגברות ולשבור את כללי המשחק.
לפנייה לכתב/ת 
