72 תומכים זמניים
לאחר 18 חודשים, שלוש מערכות בחירות, שיתוק כמעט מוחלט של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת ומשבר קורונה אחד, האם סופסוף תקום ממשלה חדשה בישראל?
לאחר שעבר את משוכת הבג"צים, הגיש בנימין נתניהו 72 חתימות של ממליצים לנשיא המדינה וקיבל לידיו את המנדט להקמת ממשלה. לנתניהו יש 14 ימים כדי לכונן את הממשלה החדשה. יחד עם "שותפו" בני גנץ הוא הודיע כי בכוונתם לכונן את הממשלה החדשה עד ליום רביעי הקרוב. במונחי הפוליטיקה הישראלית מדובר בנצח.
לאחר 18 חודשים, שלוש מערכות בחירות, שיתוק כמעט מוחלט של הרשות המבצעת (ממשלה) והרשות המחוקקת (הכנסת) ומשבר קורונה אחד, אולי סופסוף תקום ממשלה חדשה בישראל. אני כותב אולי מאחר והגלגלים במוחו של ראש הממשלה עובדים שעות נוספות וקשה לדעת האם פניו באמת לכיבוד ההסכם, או שיעדיף להמתין ויגבה את ההמתנה באיצטלות שונות. יחד עם זאת, גם נתניהו יודע כי אין לדעת מה יהיה בעוד שלושה חודשים, והאהדה היחסית לה הוא זוכה כרגע סביב ניהול משבר הקורונה, עשויה להעלם עם התגברות ההשלכות של ניהול המשבר – מיתון במשק, מיליון מובטלים ומערכות ציבוריות לא מתפקדות (ע"ע מערכת החינוך ומערכת הבריאות).
הממשלה שאמורה להיות מושבעת ביום רביעי תכלול 52 שרים וסגני שרים. הגדולה והמנופחת בתולדות מדינת ישראל. כבר כתבתי בטור קודם על ההשלכות שיהיו לעניין על כנסת ישראל, שלא באמת תתפקד. תוסיפו לכך את פסילת הסעיף בהסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן, הדן ב"חוק הנורווגי המדלג" ותקבלו מצב בו 52 חברי כנסת הנם חברי ממשלה, כמעט מחצית מחברי הכנסת.
(צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)
הביקורת של בג"צ על ההסכם בין כחול לבן לליכוד הייתה רבה ובג"צ אף הדגיש את החלק של המסריח ב"חוקי אבל..." אך יחד עם זאת בחר לדחות את העתירות נגד ההסכם ולמנוע מנתניהו את הרכבת הממשלה. החלטות בג"צ מלמדות כי אמנם יש כאן ביקורת רבה על ההסכם ועל המועמד, ואולם כל זמן שלשון החוק אינה מונעת מראש ממשלה לכהן תחת כתב אישום, אין למנוע ממנו את העניין. הבעיה כאן, אינה של בג"צ אלא של מדינת ישראל וההכרעה בעניין צריכה להתקיים בקלפי ובכנסת בשבתה כרשות המחוקקת והמפקחת.
ההרכב המורחב בן 11 השופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, עשה ככל יכולתו כדי למצוא מוצא. בהחלטת בג"צ ישנן התייחסויות לסעיפים בעייתיים בהסכם – החוק הנורווגי המדלג, הרכב הוועדה לבחירת שופטים (נציג האופוזיציה) ועוד סעיפים המסרסים את עבודת הכנסת ועשויים להגיע שוב לפתחו של בג"צ במידה ויקודמו בחקיקה. חשוב להדגיש כי החלטת בג"צ התקבלה בתמיכת כל השופטים – שמרנים וליברלים כאחד.
מתנגדי ההסכם טענו כי מסכת האיומים שהופעלו על בג"צ בימים שקדמו לדיונים עשו את שלהם. בנימין נתניהו ושליחיו הודיעו בצורה הישירה ביותר כי התערבות בג"צ תוביל לסבב בחירות נוסף. הגדיל לעשות בנו, יאיר נתניהו, שציוציו הבוטים והקיצוניים עשו להם שם, והשווה את שופטי בג"צ לאילומינטי. קשה לקבוע כי היו לדברים השפעה על קבלת ההחלטות, ואולם אין ספק שהמחיר שהמדינה משלמת והייתה משלמת בעתיד – לכאן ולכאן; היה שיקול נוסף שנלקח בחשבון.
72 חתימות – גנץ, אשכנזי, פרץ ושמולי IN. בנט, שקד, סמוטריץ' ורפי פרץ OUT. מי היה מאמין?!
כרגע נתניהו לא צריך אותם אולם הוא יודע שכדאי לו לשמור אותם קרוב אליו, מאחר ולהבדיל מפרץ ושמולי שמשקלם הציבורי נמוך, הנזק שיגרם לו במחנה מהשארתם של בנט וחבר מרעיו עולה על התועלת של להתעלל בהם ולהשאירם מחוץ לממשלה. על-כן ניתן להמר כי בסופו של יום, במידה ואכן פניו של נתניהו לכיבוד ההסכם (לפחות בשלב הראשון), נציגי ימינה יהיו חברי קואליציה וישבו סביב שולחן הממשלה.
לנתניהו יש כאב ראש גם מבית – מתוך 15 שרים שיש לו למנות, הוא צריך לדאוג לחלוקת השלל עם "השותפים הטבעיים". כמה תיקים יישארו בסופו של יום בידיו כדי למנות שרי ליכוד? את מי הוא ימנה ולאיזה תיק? מצד אחד קשה לדעת. הבטוחים לכהן כשרים הם מירי רגב ואמיר אוחנה, נאמני בלפור. ישראל כץ ככל הנראה ימונה לשר האוצר. מה יעשו אדלשטיין, ארדן וגדעון סער? סביר להניח שגם להם ימצא משהו ואולם, נתניהו יעשה ככל שיוכל כדי לגמד אותם שכן הפופולריות שלהם בליכוד והעדר הלויאליות המוחלטת שלהם אליו, עולה לו בבריאות.
במאוכזבים נמצא גם שר האוצר בעיני עצמו, ניר ברקת. ברקת, שקיבל הבטחה מנתניהו ואף הוצג במהלך קמפיין הבחירות של הליכוד כשר האוצר הבא של מדינת ישראל, הוכיח כי הטירונות הפוליטית שלו עוד לא נגמרה ויש לו עוד הרבה מה ללמוד. הבטחות מנתניהו בעיקר מקבלים. הוצאתן לפועל היא משהו אחר.
לנתניהו מדגדג למצוא תירוץ מדוע לא להקים ממשלה, אולם כפי שכתבתי, גם הוא מודע לכך שאתה תמיד יודע איך אתה מתחיל בחירות אבל אינך יודע כיצד תגיע לקו הסיום. הגם שעל פניו אין לו היום מתחרים – לאחר שפירק את כחול לבן והותיר את מחנה השמאל-מרכז שבור וללא מנהיגות, עדיף לו להנות מהמשך משיכת הזמן כראש ממשלה ולרקום עוד תוכניות להחלשת הרשויות ושומרי הסף כדי לנסות ולדחות את הדבר החשוב ביותר באמת מבחינת משפחת נתניהו – לדחות את הקץ בעניין קיום משפטו של נתניהו בתיקי 1000, 2000 ו-4000 שתיאורטית הדיון הראשון בעניינים אמור להתקיים בתאריך ה-24 במאי. נחיה ונראה אם בתי המשפט יפתחו עד אז.
נמשיך לעקוב ולעדכן.
Kobi.cohen@gmail.com
ממשלה רחבה. מאוד
צילום: הדס פרוש, פלאש 90, אבי מועלם, עמית שאבי, מארק ישראל סלם
מומלצים
