אם יהיה סיפוח, לא יהיה שלום עם ירדן
אם נתניהו וגנץ יחליטו על צעד חד-צדדי, איזו משמעות תישאר לאוסלו ולשלום הירדני-ישראלי? שגריר ירדן לשעבר בישראל על ההשלכות הצפויות
בני גנץ ובנימין נתניהו (צילום: אלכס קולומויסקי אמיר כהן)
בזמן שהעולם טרוד במגפת הקורונה, הגיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להסכם עם יריבו בני גנץ על הרכבת ממשלת אחדות. ההסכם מאפשר לו לספח חלקים מהגדה המערבית ובהם כנראה בקעת הירדן ולפחות חלק מההתנחלויות. מה השלכות הסיפוח הזה על תהליך השלום? מה לגבי הבריתות וההסכמים שחתמו מדינות ערב עם ישראל? והאם לא הגיעה העת לבחון את ההסכמים האלה לעומק?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בשנת 1991, כאשר מנהיגי ערב הלכו יחד לוועידת מדריד, הם לא עשו זאת על מנת להשיב את הגולן הכבוש ואת השטחים הירדניים הכבושים. מטרתם העיקרית הייתה לסיים את הכיבוש הישראלי בגדה, לשחרר את ירושלים המזרחית ולהקים מדינה פלסטינית עצמאית. לאחר שלא עלה בידם להשיב את השטחים הכבושים בכוח, הם קיוו כי יש עדיין תקווה להשיבם בדרכי שלום ובחסות בינלאומית.
לשם כך הלכו מנהיגי ערב למדריד. לשם כך נחתם הסכם אוסלו והושג הסכם שלום בין ירדן לישראל. לשם כך גם הושקה ב-2002 היוזמה הערבית לשלום. המטרה העיקרית תמיד הייתה להקים מדינת פלסטינית בת קיימא.
כיום, לאחר שישראל החליטה לספח עוד משטחי פלסטין ומונעת כל אפשרות להקמת מדינת פלסטינית, תהליך השלום הפך לחזיון תעתועים בלבד. אם כן, איזו משמעות יש להסכמי אוסלו ולהסכם השלום הירדני-ישראלי?
בהסכם עם ירדן יש סעיפים רבים שישראל תפר בהחלטה לספח את השטחים. הסעיף השני, למשל, קובע כי שני הצדדים "מכירים כל אחד בריבונותו, בשלמותו הטריטוריאלית ובעצמאותו המדינית של האחר ויכבדו אותן".
סעיף נוסף בהסכם קובע ששני הצדדים "מאמינים עוד, כי בתחום שליטתם אין להתיר תנועות שלא מרצון של אנשים בדרך שתפגע בביטחון אחד מן הצדדים". כלומר, אין להתיר צעדים חד-צדדיים של ישראל שיובילו לתנועות שלא מרצון של פלסטינים לתוך ירדן.
ד"ר מרוואן אל-מועשר
לפיכך, על ממשלת ירדן להבהיר לנתניהו ולגנץ שהסיפוח מסכן את ירדן ואת תהליך השלום כולו. ירדן לא יכולה לעמוד מן הצד כאשר ממשלת ישראל עומדת לבצע צעדים כאלה. על המלך עבדאללה להוביל מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים מול גורמים בינלאומיים בעלי השפעה – הקונגרס האמריקני, האו"ם ומדינות אירופה. עליו להבהיר את ההשלכות של הסיפוח עבור ירדן.
גם אם מאמצים אלו לא יישאו פרי וממשלת ישראל תספח את השטחים, לכל הפחות תופנה תשומת הלב להשלכות המסוכנות של הסיפוח על ירדן. הקהילה הבינלאומית תבין עד כמה האזור כולו משתוקק לשלום בר-קיימא ועד כמה החלטת הסיפוח משפיעה לא רק על הפלסטינים, אלא על כל מדינות האזור ועל כלל הסכמי השלום.
חשוב יהיה להבהיר זאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: ישראל לא יכולה לספח את השטחים באופן חד-צדדי מבלי שיהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על יחסיה האזוריים.
ובאשר לתגובתה של ירדן לסיפוח – זאת הרי לא תצטמצם לכדי גינוי, או החזרת השגריר מתל אביב, או סילוק השגריר הישראלי מעמאן. התגובה הירדנית תהיה דרמטית, מפני שהאיום הקיומי עליה גדול.
לא צריך לנקוט כעת שום צעד בנוגע להסכם השלום הירדני-ישראלי, אך אני קורא לבחון מחדש במלוא הרצינות את הגישה הירדנית כלפי ישראל, ולהעריך את מידת האפקטיביות שלה בעתיד הקרוב. אם המסקנה תהיה שישראל פועלת נגד האינטרס הירדני, ברור שיהיו לכך השלכות על סוגיות רבות, כגון הסכם הגז והקשרים הכלכליים והביטחוניים בין שתי המדינות.
אם ישראל תספח את עמק הירדן, את ההתנחלויות ואת ירושלים המזרחית, תיווצר מציאות חדשה שהעולם הערבי לא יוכל להתעלם ממנה.
- מרוואן אל-מועשר הוא דיפלומט ופוליטיקאי ירדני, השגריר הראשון בישראל ולשעבר שר החוץ של הממלכה. המאמר המלא התפרסם ביומון "א-שרק אל-אווסט" הרואה אור בלונדון. גרסה מקוצרת זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: דולי ברוך
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 11/05/2020 00:02
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר מרוואן אל-מועשר
מומלצים
