שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    ביי לציונות הדתית. ביבי מעדיף את ליצמן ודרעי

    המחויבות האוטומטית של הסרוגים לנתניהו חייבת להסתיים. ההעדפה המפוקפקת של העסקנים החרדים אינה חדשה, אבל היא עברה כל גבול


    איילת שקד בנימין נתניהו נפתלי בנט (צילום: ירון ברנר, אלכס קולומויסקי, AP)
    נפתלי בנט, בנימין נתניהו ואיילת שקד(צילום: ירון ברנר, אלכס קולומויסקי, AP)

    כך נראה מפגש בין פטרונות להתנשאות. ''במפלגת ימינה דורשים תפקידים בכירים שאין להם אף קשר לציונות הדתית'', נאמר בתגובת הליכוד להודעת ימינה על בחירתה באופוזיציה, ובכך ניתן לתמצת את היחס של בנימין נתניהו למפלגות הציונות הדתית שטובות עבורו ערב כל מערכת בחירות, אז הוא מצחצח ומחדד את הקשית שאיתה הוא לוגם את המנדטים הסרוגים, והסוף כתוב בספר דברי הימים של נתן אשל.

     

     

    אליבא דנתניהו, לאנשי הציונות הדתית, המחברת בין תורה לעבודה ובין הדתיות ללאומיות, אסור לעסוק בנושאים כלליים. אבל למי כן? ליעקב ליצמן שהופקד לעשור את התיק החשוב ביותר לבריאותנו? לאריה דרעי ה''לא מגזרי'', שהורשע בעקבות מעשיו במשרד הפנים והוחזר לשם על ידי על ידי נתניהו רק על מנת להיחקר שוב?

     

    אצל עסקני הציבור החרדי מפקיד נתניהו פעם אחר פעם תיקים חשובים, את כל תחומי הדת והמדינה ומאות מיליוני שקלים. לשיטתו, דווקא דרעי וליצמן צריכים לטפל באתגרים הלאומיים וראויים לעסוק בהובלת המדינה אף שפעם אחר פעם הם מתגלים כמי שדואגים אך ורק למגזר ששלח אותם (ע''ע הכספים הקואליציוניים וחוק הגיוס).

     

    למי אסור לחרוג מגבולות הגזרה המגזריים? מי צריכים להישאר קטנים וכנועים? אנשי הציונות הדתית, אלה המייצגים ציבור המעורה בכל חלקי העם, מתנדבים בהמוניהם, מתגייסים ליחידות הכי קרביות ומובילים את כל התחומי החברה, הכלכלה והמשפט. דווקא הם צריכים להישאר בשטעטעל בזמן שהחרדים יושבים על ההגה. עולם הפוך מבית בלפור.

     

    בעוד נתניהו מנהל משא ומתן עם מפלגת העבודה ונותן לשלושת נציגיה המפורקים שלושה תיקים בעלי השפעה, עם נאמניו מימינה הוא בקושי טרח לדבר. בינתיים הוא מכר את כל האידיאולוגיה הסרוגה - מהמשפטים והכלכלה ועד האחריות על התיישבות בנגב.

     

     

    לו השכילו אנשי הציונות הדתית לשבת עם בני גנץ במוצאי יום הבחירות בספטמבר (רק לנתניהו מותר לנהל איתו משא ומתן?), ולסגור לו קואליציה, הם היו מקבלים את כל ההשפעה והתיקים שבהם חפץ לבם – משפטים, חינוך וביטחון, ועל הדרך היו משפיעים על השירות הלאומי, המכללות הדתיות, שינוי יחסי דת ומדינה והפסקת השליטה החרדית בנושא. לו עשו זאת, הדברים היו נראים אחרת היום. בפוליטיקה, מי שסוגר קואליציה שווה הרבה מעבר לכוחו האמיתי. ע''ע יועז הנדל וצבי האוזר.

     

    לנבחרי הציונות הדתית יש אשמה לא מבוטלת בדבר. החל מהתמיכה האוטומטית בנתניהו ועד המיאוס הציבורי מארבעה ראשי מפלגות שכל אחד מהם בטוח שהוא הראוי להנהיג מפלגה בת ששה מנדטים. אבל, וזה אבל גדול, עדיין מדובר בשרים הכי מקצועיים, ישרים ומוצלחים, כאלה העולים אלפי מונים על מתחריהם בליכוד, בש''ס וביהדות תורה.

     

    די לראות את המהפכה שהובילה איילת שקד כשרת המשפטים בתחום שהוזנח על ידי הליכוד במשך עשור, לצד היותה הראשונה להוביל להחלת ריבונות; את תפקודו היצירתי והאחראי של נפתלי בנט בתקופת הקורונה במשרד הביטחון ואת הקצב שבו הניע בצלאל סמוטריץ את משרד התחבורה.

     

    עוד לא ברור אם ימינה אכן הולכת לאופוזיציה. אבל דבר אחד צריך להיות ברור לכל אנשי הציונות הדתית ולנבחריהם: התלות והמחויבות האוטומטית לנתניהו חייבת להסתיים. הכיס של נתניהו מעולם לא היה נעים, והיום יותר מתמיד אין שום סיבה להישאר בו.

     

    • עמיעד טאוב הוא המשנה לראש העיר מודיעין ואיש הציונות הדתית

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים