שתף קטע נבחר

בג"ץ ביטל את "תיקוני מירי רגב" לתמיכה במוסדות תרבות

השופטים ביטלו את הבונוס שניתן לתיאטראות, להקות מחול וגופים מוזיקליים בגין הופעה בהתנחלויות. "הזכות לחופש הביטוי מטילה על המדינה גם חובה להימנע מלהגביל את חירותו של הפרט להתבטא", הם קבעו

 

מירי רגב ליכוד בחירות 2020 בליץ (צילום: אבי מועלם )
השרה מירי רגב(צילום: אבי מועלם )

בג"ץ קיבל היום (רביעי) את עתירה האגודה לזכויות האזרח נגד "תיקוני מירי רגב" לתמיכת משרד התרבות בתיאטראות, להקות מחול וגופים מוזיקליים - וביטל את התוספת שניתנה למוסדות בשל הופעה בהתנחלויות.

 

העתירה הוגשה בשנת 2016, וההחלטה ניתנה היום - יום לפני שרגב אמורה לעזוב את משרד התרבות בתום כהונה סוערת, כנראה לטובת תפקיד שרת התחבורה. לנעליה צפוי להיכנס אחד מחברי כחול לבן. בית המשפט גם פסק הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל לטובת האגודה.

 

סוף עידן מירי רגב במשרד התרבות:

שרת תרבות נוראית, פוליטיקאית מצוינת / אמיר בוגן

שרת התרבות החשובה והמשפיעה ביותר בתולדות המדינה / אבי שושן

 

התיקונים למבחני התמיכה קבעו כי תינתן תוספת תקציב של 10% למוסד תרבות עבור הופעה בהתנחלויות.  כמו כן נקבע בתיקונים מעין קנס למוסד שיימנע מהופעה בהתנחלויות, אך השופטים נמנעו מלהכריע נגד הקנס מכיוון שלא הופעל.

 

בפסק הדין שכתב המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, ואליו הצטרפה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, נכתב: "הזכות לחופש הביטוי מטילה על המדינה גם חובה להימנע מלהגביל את חירותו של הפרט להתבטא". השופט דוד מינץ היה בדעת מיעוט וסבר: "הן 'סעיף הבונוס' והן 'סעיף ההפחתה' אינם פוגעים בשוויון. סעיפי התיקון עומדים בקשר ישיר עם התכלית שעניינה עידוד מופעי תרבות בקהלים רחבים ומגוונים. המשקל שניתן למשתנה האמור הינו סביר ומתון ואינו מצדיק את התערבותנו. גם אין לדעתי מקום לקבל את הטענה בדבר פגיעה בחופש הביטוי שעה שאין המדובר בענייננו בהגבלת תוכן אומנותי, ומשלא נמצא כי סעיפי התיקון פוגעים בשוויון".

 

העותרים טענו כי "התיקונים פוגעים בחופש הביטוי ובחופש המצפון של יוצרים, אמנים ושחקנים, ומפלים את חלקם בשל השקפותיהם הפוליטיות". המדינה טענה בתגובה כי סוגיית ההופעה בהתנחלויות היא רק אחד מתוך מכלול שיקולים שבאים בחשבון במבחני התמיכה, אשר נועד לקדם את הנגשת התרבות לכלל תושבי הארץ. נטען כי זוהי תכלית "ראויה ורלוונטית לתחום התרבות", אשר לא נפל בה פגם.

 בג
תהו מדוע מוסדות התרבות לא עתרו בעצמם. שופטי בג"ץ(צילום: EPA)
 

במהלך הדיון בעתירה תהו חלק מהשופטים מדוע האגודה לזכויות האזרח היא היחידה שעתרה נגד התיקונים הללו, ואף מוסד תרבות לא הצטרף אליה. במיוחד תהו השופטים מדוע פורום מוסדות תרבות ואמנות, שמאגד את יותר מ-100 מוסדות התרבות החשובים בישראל, לא עתר לבג"ץ.

 

בעקבות זאת הוגש בשנת 2018 מכתב מטעם פורום מוסדות תרבות ואמנות התומך בעמדת האגודה כפי שהובאה בעתירה והוסבר כי התנהלותה של שרת התרבות יוצרת "אווירת פחד" בקרב המוסדות ומלבה את החשש להתעמת עמה בכלל, ובזירה המשפטית בפרט.

 

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח עורך הדין דן יקיר מסר בתגובה: "פסק הדין העקרוני והחשוב של בג"ץ קובע שאין בסיס לטענה של השרה רגב כאילו מתן בונוס למוסדות תרבות שמופיעים בהתנחלויות בא לשרת 'פריפריה חברתית'. זהו אקורד סיום ראוי וחשוב לכהונתה של שרת התרבות היוצאת. אנחנו מקווים ששר התרבות הנכנס ידאג לא רק לשיקום הכלכלי של מוסדות התרבות אלא גם לשיקום החירות האמנותית שלהם".

 

יו''ר מועצת יש"ע ורא מועצת בקעת הירדן, דויד אלחיאני מתח ביקורת על החלטת בג"ץ ומסר: "החלטת בג"ץ מונעת על ידי הנרטיב של השמאל, והיא פוגעת בצורה אנושה בהתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. התרבות היא נחלתם של כלל תושבי ישראל, ללא הבדל מיקום גיאוגרפי, וכנראה שופטי בג"ץ החליטו שלא מגיעה לתושבים שלנו תרבות".

 

השתתף בהכנת הידיעה: אלישע בן קימון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים