שתף קטע נבחר

פסולת בחופי הים ובשמורות: "להגביר האכיפה"

מבלים בחופים ומטיילים בשמורות הטבע השאירו אחריהם כמויות גדולות של אשפה. "אנשים אומרים 'אם הכל מלוכלך - למה שאני לא אלכלך'?"

הקיץ הישראלי, שחזר אלינו במלוא תפארתו , השיב תופעה מוכרת אך ידועה לשמצה, שהקורונה לא הצליחה להעלים: רבבות אזרחים פוקדים את החופים ואתרי הטבע, ומשאירים אחריהם פסולת, הפוגעת בטבע, בבעלי החיים, ובסופו של דבר גם בבני האדם.

 

 

יעל אילמר, מנהלת פרויקטים בחברה להגנת הטבע, המובילה בימים אלו פרויקט ניקיון, אמרה כי לפסולות שנשארת בטבע יש השלכות חמורות. "בעלי החיים, שלמעשה ניזונים מפיסות האשפה שאנחנו משאירים, נפגעים מהמזון כי הוא לא מתאים להם, ונפצעים מהאריזות, שלעתים גורמות להם לחנק ולמוות", היא אמרה.

 

פסולת סמוך לחוף מעיין צבי (צילום: יעל לביא אפרת, החברה להגנת הטבע)
פסולת סמוך לחוף מעיין צבי(צילום: יעל לביא אפרת, החברה להגנת הטבע)

 

פסולת באחד החופים דרומית חיפה (צילום: צלול)
פסולת באחד החופים דרומית חיפה(צילום: צלול)

פסולת בחוף דרומית לחיפה (צילום: צלול)
פסולת בחוף דרומית לחיפה(צילום: צלול)

 

חוף ניצנים (צילום: החברה להגנת הטבע)
חוף ניצנים(צילום: החברה להגנת הטבע)

 

האשפה מגיעה גם לחופי הים. לדברי אילמר, הדבר הופך ל"בריכה של מיקרו פלסטיק. היא גם מחלחלת לדגה שלנו, שאותה אנחנו אוכלים. זו גם השפעה שמצטברת, יכולה להגיע גם למקורות המים שלנו ולזהם אותם. הטבע הוא מקור המים, החמצן והמזון שלנו. זהו בסיס שאנחנו לעיתים לוקחים כמובן מאליו".

 

לדברי אילמר, האשמים בזוהמה בחופים הם לא רק האזרחים, אלא גם הרשויות, שלא דואגות לתשתיות מתאימות. "יש אזרחים המשאירים את הזבל בפח, אך הרשויות לא דואגות לכך שהוא יפונה, או שיהיה פח שנסגר כראוי. נוצר מצב שבו האנשים מגיעים לחוף ים מלוכלך ואין להם שום רצון לשמור על האשפה שלהם אצלם. אם הכל מלוכלך - למה שאני לא אלכלך?".

פסולת באזור דרום הכינרת (צילום: אגף תפעול ושפ
פסולת באזור דרום הכינרת(צילום: אגף תפעול ושפ"ע במוא"ז עמק הירדן)

המטיילים חזרו ואיתם גם הפסולת (צילום: אגף תפעול ושפ
המטיילים חזרו ואיתם גם הפסולת(צילום: אגף תפעול ושפ"ע במוא"ז עמק הירדן)

 

חופי הרחצה ייפתחו באופן רשמי ביום רביעי הקרוב, כך שלא צפויה ירידה בכמות הפסולת שתיווצר. אילמר קראה לתושבים ואמרה כי "אנחנו כאזרחים פעילים, קשובים וכאלו שרוצים לחיות פה יותר טוב, חייבים לפעול. והפעולה הזאת חייבת להתבצע בדרך שבה אנחנו מתנהגים, כי כל אחד מאיתנו יכול להביא שינוי. זה אומר לצאת לטבע ולחזור עם כל מה שלקחתי איתי, לחשוב על החומרים בהם אנו משתמשים, ולהפסיק את השימוש בחד פעמי. המחיר שאורח החיים הנוכחי שלנו גובה יחזור אלינו ב'בומרנג'; הקורונה לא מחקה את החוקים".

 

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, מסרה: "לצערנו, הציבור יצא מהסגר הקורונה עם צורך עז לצאת לטבע, אך הטבע האנושי של זיהום הטבע, נשאר טבוע בו. הדרך להתמודדות עם התופעה החמורה היא שילוב של חינוך, אכיפה ואספקת פתרונות אשפה. מכיוון שחינוך ושינוי התנהגות לוקחים הרבה זמן, חובה על הרשויות המקומיות לייצר הרתעה, על ידי שליחת פקחים עם שוטרים להסתובב בקרב המטיילים ולתת קנסות למי שמטנפים את הטבע. במקביל, עד שילמדו את הישראלים להיות אחראים על אשפתם, יש להציב פחים גדולים ביציאה מהפארקים ושמורות ולפעול לריקון ותפעול הפחים בצורה מיטבית".

 

לידיה מורדבינקין, מובילת קמפיין ים וחופים במגמה ירוקה, הוסיפה כי "אנו שמחים שהחל מיום רביעי הקרוב יוכל הציבור לבקר בחופי הים הציבוריים וליהנות מהם. ויחד עם זאת, אנו מצירים על כמויות הפסולת שנמצאו בסמוך לחופי הים בישראל במהלך סוף השבוע האחרון. אנו קוראים למקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות הסמוכות לחופים לתגבר את מערך הטיפול בפסולת, להגביר את האכיפה ולפעול נגד השימוש בפלסטיק החד פעמי בחופי הים, מפני שמרבית הפסולת החופית מקורה במוצרי פלסטיק חד פעמי".  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: החברה להגנת הטבע
פסולת בחוף ניצנים
צילום: החברה להגנת הטבע
מומלצים