עשה זאת בעצמך: כך תבנה חצר של מלך
כשחם בחוץ, למי שיש חצר מרוצפת או עם דשא סינתטי קשה הרבה יותר בשל החום הנפלט ממנה. הנה איך להפוך את החצר הרותחת שלכם לבוסתן קריר. בונוס: בריכת דגים
עשיתי טעות. בכל פעם שהייתי צריך לעשות איזה פרויקט גדול בבית, דחיינתי אותו בתירוץ שאם יום אחד תפרוץ מגפה עולמית שתתקע אותי בבית לשבועות ארוכים - יהיה לי זמן לכל זה. אז אם אתם מחפשים אשמים במה שעבר עלינו בחודשיים האחרונים, כנראה שזה אני.
ככה מצאתי את עצמי חופר בור בעומק הברך באמצע הגינה, מזיע מחום ומשווע למים קרים.
באמת כבר אי אפשר היה לדחות יותר את הפרויקט הזה. דשא אמיתי, כזה שצומח וצריך להשקות, יגיע ביום של 42 מעלות כמו בשבוע האחרון ל-36 מעלות בלבד. וזה טוב. זו אחת הסיבות שמתעקשים לשתול דשא למרות שהאקלים הישראלי הופך את השאיפה הזאת למשימה עיקשת, מתמדת, מתסכלת ויקרה. מדרכה לא מוצלת, למקרה שאתם רוצים לדעת איך הכלב שלכם מרגיש בטיול בשעות השמש, מגיעה לבערך 53 מעלות, והבעיה האישית שלי - דשא סינתטי מטיס את הטמפרטורה ל-76 מעלות צלזיוס ומטגן לאשתי ולי את החיים.
דשא מלאכותי הומצא לפני כ-60 שנה ויועד לאזורי אקלים ממוזגי הרבה יותר. לארץ הוא הגיע בשנות ה-90, והיום יותר ויותר מבינים שהוא וקיץ הישראלי פשוט לא.
אז הנה הפרויקט: להפוך את המדשאה הסינתטית ואפקט החממה הפסיכי שלה לבוסתן קטן, קריר ופסטורלי. המצרכים: חצר קטנה, כלי גדול שיכול לשמש כבריכת דגים, כמה עצים או שיחים מהמשתלה המקומית או שגידלתם לבד, פחית לכה וכמה כלי עבודה.
1. חישוף הקרקע:
דשא סינתטי אפשר פשוט לגלגל אחורה. מוציאים את המסמרים הגדולים שהצמידו אותו לאדמה - מה שהולך די בקלות - ומגלגלים בנפרד מהפלריג או הבד שנמצא בינו לבין הקרקע. שימו לב שבמשך השנים הדשא יכול לצבור כמויות של אבק ואדמה מה שיקשה עליכם לגלגל אותו בצורה מסודרת.
כשהוא כבר מגולגל, הוא יהיה מאוד כבד.
במקרה של החצר הקטנה שלנו, החלטנו לשמור פיסת דשא קטנה בתור משטח ליוגה, פיקניקים וסתם סתלבט. כשהשטח המכוסה בדשא סינתטי הוא קטן, ובעיקר מוצל, החום לא נורא כל כך. במצב כזה לדשא סינתטי יש בעיקר יתרונות.
2. שתילת עצים ושיחים:
החליטו איפה אתם מתכוונים לשתול צמחייה, ואיזו. אפשר לשמור על קווים ישרים ולייצר שביל, לתחום שטח מסוים משלושה עברים, להתמקם ליד הגדר או ללכת פריסטייל. חשוב לזכור שצמחים, כמו אנשים, זקוקים למרחב. בטח ככל שהם גדלים. אל תחנקו אותם בשתילה צפופה מדי.
אני שתלתי עצים פרי סביב משטח הדשא הסינתטי - במרחק של 2.5 מ' זה מזה. שסק, לימון, אבוקדו ותאנה הם עצים נוחים לגידול ולא מפונקים בכלל. שסק למשל אפשר לגדל בקלות מגרעין הפרי. הוא מסוגל לסבול שמש חזקה ולהסתדר עם יחסית מעט מים, נותן צל טוב בקיץ ומהפרי שלו אפשר להכין ליקר, שייקים וריבות.
בין העצים שתלתי צמחי תבלין כמו לימונית, טימין, בזיליקום, מרווה, אזוב מצוי, נענע וזוטה לבנה. אסתטיקה זה חשוב, וריח נעים אולי חשוב אפילו יותר - אבל מבחינתי השיקול המנצח בבחירת צמחים הוא האם אפשר לקצוץ אותם לסלט, לתבל בעזרתם איזו מנה או לחלוט אותם לתה.
הנה טיפ קטן לשתילה: לאסוף במשך כמה ימים את כל שאריות האוכל הצמחי בבית ולשפוך מלוא הקערה לכל בור שאתם חופרים בשביל לשתול בו עץ או שיח גדול. הזבל יהפוך לקומפוסט, יזין את הצמח ויעזור לו להיקלט בקרקע.
בשלב הזה כבר יש לנו משטח דשא קטן, עצים שמקיפים אותו ושיחי תבלין ותה בין העצים. הבוסתן כמעט מוכן. מה חסר?
3. בריכת דגים:
עכשיו מתחיל החלק שנותן לבוסתן שלכם אופי ייחודי. אנחנו הלכנו על בריכת דגים קטנה, אבל תרגישו חופשיים לבחור את מה שמתאים לכם, כמו פסל, מזרקה, מסלעה עם צמחים.
כל מכל גדול ואטום למים יכול לשמש כבריכה לדגים לא מפונקים. זו יכולה להיות למשל בריכת ילדים ישנה או חבית. במקרה שלי זה היה מכל מים גדול וישן שהיה זרוק בחצר של בעל הבית שלי. המכל נחתך עם מסור עץ רגיל כך שחציו יהפוך לבריכה בעומק מטר ועשרה ובקוטר של מטר. אם יש סדק או חור במכל - ובמכל שמצאתי היה יופי של סדק - דבק אפוקסי פשוט יסתום אותו היטב.
למקרה שאין לכם ניסיון עם דבק אפוקסי, כדאי שתדעו שהוא מגיע בשתי שפופרות שצריך לערבב יחד ואז יש לכם כמה דקות לסתום את החור לפני שהדבק מתקשה כמו בטון מעט גמיש. זה פתרון מצוין לדליפות מבריכות קטנות ולפי הוראות היצרן אפשר להשתמש בו גם מתחת למים.
4. חפירת הבור:
ללא ספק הכי מתיש וסיזיפי בפרויקט. כמאמר קרמבו, "אני רוצה בור-בור" - שנייה לפני שהביא שופל. כמה זמן לוקח לחפור בור בלי שופל? או, קחו בחשבון שבור עגול בקוטר מטר ובעומק של חצי מטר יכול לקחת לכם משהו כמו יום חפירה שלם, תלוי בסוג האדמה. המאמץ אדיר. אחרי עומק של כ-30 סנטימטר צריך להתחיל להשתמש בדלי כדי להוציא את האדמה החוצה.
במקרה שלי זה לקח יומיים כי עשיתי הפסקות באמצע ויש לי ידיים של פסנתרן. הייתי אומר שהיבלות שהצמחתי הזכירו לי את השירות הצבאי אבל שירתתי בהנדסה קרבית. כשהבור הגיע לעומק הרצוי הכנסתי לשם את הבריכה, כך שחציה העליון בלט. למה בעצם? כי אם אתה קובר את כל המכל באדמה, אין שום מכשול טבעי שמפריע לחיות, ילדים - או אפילו לך אם אתה הולך עם הראש בסלולרי - ליפול לתוך הבריכה. החוק קובע כי לכל בריכה חייבת להיות גדר שמפחיתה סכנה של טביעה.
5. שפת הבריכה:
אפשר להשאיר את החלק הבולט של הבריכה בעירומו, ואפשר לצפות אותו בחומרים שונים. למשל, ברצועה של דשא סינתטי שנשארה לכם מהחישוף. אני השארתי 60 סנטימטר מעל פני הקרקע וקניתי לצורך הציפוי משטח עץ יפה. ההוצאה היא בסדר גודל של עשרה שקלים למשטח, או שאפשר לנסות למצוא איפשהו, אבל בכל מקרה מדובר בפתרון למטיבי לכת.
עכשיו צריך לפרק את המשטח. אין צורך בלום. דוחפים בעזרת פטיש את החלק השטוח של המכוש בין הקרשים ומפרקים בעדינות. חותכים את קרשים לחתיכות באורך 30 סנטימטר ובונים משטחי עץ ודיקט. מחברים בין המשטחים עם זוויות מתכת שאותן מיישרים במכות פטיש. כשהחלק החיצוני של הבריכה מצופה כולו, צובעים את העץ בלכה שתשמור עליו מחום ומרטיבות.
אני החלטתי לתת לבריכה לוק של באר. שני קרשים עומדים עם ענף שמחבר ביניהם, ודלי עם חבל שתלוי על הענף. אפשר כמובן להשקיע בעיצוב כך שהבריכה תיראה ממש כמו באר קלאסית. כמו בכל פרויקט עשה זאת בעצמך, ברגע שמגיעים לפינישים השמיים הם הגבול.
פתרון טוב למי שלא מתאים לו להתעסק עם משטחי עץ, זה לקחת את האדמה שהוצאנו מהבור ולהרטיב אותה. מקיפים את דופן הבריכה ברשת לולים, ומצפים את דפנות הבריכה בבוץ עד שכמות גדולה מספיק נתפסת ברשת הלולים. את הבוץ אפשר להחליק או לחרוץ כך שתתקבל צורה של לבנים, לפני שהוא מתקשה.
6. גימור:
מאה שקל בחנות החיות המקומית יקנו לכם חמישה דגי זהב שהמוכר יישבע שיחיו עוד אחריך. טיפ של מי שגידל דגים כל חייו: אין צורך לקנות עבורם אוכל מיוחד ויקר. מספיק לקנות את האוכל הכי זול שמיועד לכלבים, ולפורר עבורם כמה חתיכות בכל יום.
עכשיו הגיע הזמן לקחת שני צעדים אחורה וליהנות ממה שיצרתם. אם תהיה התפרצות שנייה, חבר טוב הבטיח שילמד אותי להכין בירה בבית אז תתחילו להתעטש אחד על השני.
לפנייה לכתב/ת 
