גלקסיות דיסקה והניבוי של החוקרים הישראלים

קבוצת קוסמולוגים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ׳ אבישי דקל ממכון רקח לפיזיקה, פרסמה לפני כמה שבועות בכתב העת המדעי Monthly Notices of the Royal Astronomical Society ניבוי תאורטי מהפכני לקיומן של גלקסיות דיסקה מסיביות כבר ביקום המוקדם, פחות ממיליארד שנה אחרי המפץ הגדול.

הדמיה(איור: מתוך המחקר)

לפני כשבוע התפרסם מאמר תצפיתי בכתב העת המדעי Nature, שמדווח על גילוי של גלקסית דיסקה מסיבית כזו כמיליארד וחצי שנה אחרי המפץ הגדול. זוהי גלקסית הדיסקה הרחוקה והמוקדמת ביותר שנתגלתה עד עתה והיא מאששת את הניבוי של פרופ' דקל וצוותו. התצפית נעשתה באמצעות הטלסקופ הענק ALMA הממוקם בצ'ילה, שמודד לראשונה אבק והיווצרות כוכבים בגלקסיות מרוחקות.

על פי המודל של החוקרים מהאוניברסיטה העברית, שמתבסס על שילוב של סימולציות מחשב קוסמולוגיות מתקדמות ומודלים פיזיקאליים, הדיסקות המסתובבות נוצרות מזרמים של גז קר שזורמים אל הגלקסיות לאורך פילמנטים של חומר אפל, מהם בנוי המארג הקוסמי של המבנה בסקלה גדולה ביקום. החוקרים הראו שגלקסיות שהן קטנות משביל החלב שלנו מאבדות את התנע הסיבובי על ידי התנגשויות תכופות עם גלקסיות אחרות ובכך מאבדות את מבנה הדיסקה שלהן.

טרם הניבוי, ההנחה המקובלת היתה שביקום המוקדם גם גלקסיות מסיביות כמו שביל החלב איבדו את מבנה הדיסקה בשל התנגשויות תכופות. פרופ' דקל ועמיתיו, בינהם תלמידי המחקר עומרי גינזבורג ושרון לפינר, הראו שאם הגלקסיה מסיבית מספיק, קצב ההתנגשויות עימה קטן גם ביקום המוקדם, ולכן צפויות גלקסיות דיסקה גדולות יציבות כבר כמיליארד שנה אחרי המפץ הגדול.