"שנה וחצי מרחו אותנו": מחר עצרת במחאה על גל רצח הנשים

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים בתחילת החודש(צילום: מוטי קמחי)

בעקבות גל האלימות הגואה נגד נשים, ששיאו ברצח של שמונה נשים מאז תחילת משבר הקורונה, ו-11 נשים ותינוקת מאז תחילת השנה, תתקיים מחר (שני) ב-18:00 עצרת בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב, תחת הכותרת "ביחד נשים סוף לאלימות".

בארגון העצרת שותפים עשרות ארגונים, בהובלתן של שלוש יוזמות שביתת הנשים הגדולה לפני כשנה וחצי - דרור שדות, סתיו ארנון ורותי קליין. המארגנות אמרו לקראת האירוע: "דווקא עכשיו, כשמדברים שוב על 'סגר', צריך לזכור שיש נשים שלא בטוחות בביתן. גל נוסף של קורונה יכול להוביל לגל נוסף של אלימות. למגפה ששמה 'אלימות נגד נשים' יש פתרונות והם נמצאים בממשלה. במשך שנה וחצי מרחו אותנו מקבלי ההחלטות בזמן שנשים נרצחות. יותר מ-30 שרים ואף לא שרה אחת שדואגת לנו. מיליוני שקלים על משרדים חדשים, ואין 250 מיליון שקלים עבור תוכנית למניעת אלימות במשפחה. אנחנו נדאג שלא יוכלו להתעלם מאיתנו יותר. אנחנו דורשות את מה שמגיע לנו, את הביטחון שלנו".

אגם רפאלי פרהדיאן, שלקח חופשת לידה: "ילד זו אחריות משותפת"

במקביל לעצרת תוגש לממשלה תוכנית הכוללת המלצות אופרטיביות לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי במאה הימים הראשונים לכינונה. התוכנית, שגיבשה שדולת הנשים, ומבוססת על מחקרים וניסיון שנצבר בעולם, נוגעת לקשת רחבה של עבודת הממשלה, בין היתר למאבק באלימות נגד נשים, תעסוקת נשים, איזון עבודה-משפחה, חינוך וספורט.

בפרק העוסק במאבק באלימות נגד נשים מצוין כי מאז 2010 נרצחו בישראל כ-200 נשים על ידי בן זוג או קרוב משפחה אחר. התוכנית קוראת לפעול ליישום מלא של המלצות הוועדה הבין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה, שאומצו עקרונית על ידי הממשלה בשנת 2017, ושל תוכנית החומש שגובשה לצורך כך. מדובר בין היתר על הקמת רשות לאומית שתתאם את המדיניות בנושא; הקמת מרכזי סיוע נוספים לנפגעי אלימות במשפחה; קידום חקיקה הנוגעת לאיסור על אלימות כלכלית; הבטחת מעקב, דיווח וטיפול בגברים אלימים; ומתן מענים מותאמים לחברה הערבית.

המלצה בדו"ח לפתוח הזדמנויות לנשים בספורט. קפטנית נבחרת ישראל בכדורגל קארין סנדל(צילום: עוז מועלם)

במסגרת צמצום פערים בין גברים ונשים בשוק העבודה, שדולת הנשים ממליצה על קידום חופשת לידה ייעודית לגברים. אגם רפאלי פרהדיאן, עובד בהייטק, לקח חופשת לידה עם לידת בנו הבכור. אשתו היא רופאה, שחזרה לעבודתה שישה שבועות אחרי הלידה. "ילד זאת אחריות משותפת והחלטנו יחד שחלק מהזמן אשתי תהיה איתו, וחלק מהזמן אני", אומר רפאלי פרהדיאן. "חלק מהאחריות זה ללמוד להיות עם הילד וחלק מהאחריות זה גם לשחרר את אשתי כדי שהיא תוכל להתקדם עם הקריירה שלה".

אחת הסוגיות הראשונות שצפויות לעלות במסגרת דיוני התקציב הקרוב היא העלאת גיל הפרישה וגיל הזכאות לקצבת זקנה לנשים. התוכנית ממליצה להתנות את ההעלאה בנקיטת צעדים שימנעו פגיעה בנשים מוחלשות.

מנכ"לית שדולת הנשים, עו"ד מיכל גרא-מרגליות(צילום: טל שחר)

המלצה נוספת בדו"ח עוסקת בפתיחת הזדמנויות לנערות ולנשים בחינוך ובספורט, ובכלל זה דרישה שהמימון הציבורי יחולק באופן שווה בין המינים. קארין סנדל, קפטנית נבחרת הנשים בכדורגל ויו"ר ארגון השחקנים, שואפת לתרבות ספורט שבה יש לנשים חלק משמעותי. "אני חושבת שהנראות של כדורגל הנשים בישראל כמעט ולא קיימת", היא אומרת. "הענף לא מקבל מספיק במה. להפוך לשחקנית כדורגל היה מכשול רציני. התחלתי לשחק בתקופה שזה היה מאוד לא מקובל חברתית ולא היו קבוצות בצפון, שם התגוררתי. הייתי מספיק חזקה כדי להקשיב ללב שלי, אבל אני מכירה הרבה בנות גילי שפרשו מוקדם מאוד".

עוד בתוכנית 100 הימים, שריכזה עו"ד שי אוקסנברג, מקדמת המדיניות והחקיקה בשדולת הנשים - קידום מנגנון להבטחת ייצוג שוויוני לנשים במפלגות, בוועדות הכנסת ובממשלה, והטמעת חשיבה מגדרית בגופים אלה; והתאמה טובה יותר בין שוק התעסוקה למערכת החינוך במסגרת החלת יום לימודים ארוך, לצד צמצום שעות העבודה.

מנכ"לית שדולת הנשים, מיכל גרא-מרגליות, הסבירה את ההיגיון בבסיס התוכנית: "אנחנו בתקופה של משבר כלכלי עם השפעות חברתיות עמוקות וזה הזמן לקידום שוויון מגדרי, שחייב להיות חלק בלתי נפרד מהפתרון וממנועי הצמיחה עבור המשק כולו. המצב הנוכחי פוגע לא רק בזכותן של נשים לשוויון, אלא בחברה כולה. שוויון מגדרי הוא קריטי לחיזוק החוסן החברתי-כלכלי ולשגשוג בר-קיימא. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בעולם מלמדים על ההשפעה הישירה שיש להשתלבות מיטבית של נשים בשדה הכלכלי על קידום החינוך והבריאות בחברה, על ההצלחה העסקית של חברות ועל הגידול בתוצר הלאומי".