כך הפכה ישראל למעצמת סטארט אפ בתעשיית המים

בשיתוף חברת מקורות

אחרי שנים שבהן פעלה למען פיתוח משק המים, ישראל נחשבת כיום למעצמה בתחום ולמוקד ידע בינלאומי עדכני ומתקדם בכל הנוגע להתמודדות עם אתגר המים. ישראל מספקת כמחצית ממי השתייה לתושבי מדינת ישראל ממקורות מתחדשים, מדורגת במקומות הגבוהים ביותר בדירוגים עולמיים של ממדי התשתיות ואיכות המים, וממוקמת במקום הראשון בטיהור מי ביוב להשקיה חקלאית.

צעד מהפכני נוסף בכיוון ההתייעלות האנרגטית הגיע בשנה שעברה עם תוכנית ממשלתית להגדלת היקף הפיתוח במשק המים. בעקבות המתווה הממשלתי, קמה יחידת חדשנות בחברת המים הלאומית של ישראל, מקורות, אשר פועלת בשלושה ערוצים: השקעות בסטארט אפים, חדשנות פנימית ומחקר. "בכפוף להחלטת הממשלה, מקורות החלה להשקיע בחברות סטארט אפ. זו למעשה הפעם הראשונה שחברה ממשלתית משקיעה בסטארט אפים ישראלים כחול לבן", מציין דודי בלסר, מנהל יחידת החדשנות במקורות. 

"השקענו בשתי חברות. החברה הראשונה, IXDen, היא חברת סייבר שפיתחה אלגוריתם שעוזר לנו לתפעל את המערכות הדיגיטליות שלנו. האלגוריתם יודע לזהות ולנטר את כל המערכת הדיגיטלית. הסטארט אפ מתמקד גם בסייבר וגם ביעילות תפעולית ותחזוקה חזויה. חברת מקורות מייצרת 30 מיליון ביטים של דאטה ביום, והאלגוריתם שפיתחה IXDen מסייע לנו לוודא שאין אנומליות או כשל של מכונה", מסביר בלסר.

חברה נוספת שמקורות השקיעה בה עם הקמתה של יחידת החדשנות היא CQM Water. "זו חברה שמייצרת כלור בשיטה אלקטרוליטית. כלור הוא אחד המצרכים הנפוצים במקורות ותפקידו הוא לחטא. ביחד עם CQM Water פיתחנו מכונה, שיודעת לייצר את הכלור בצורה ירוקה ויעילה. החברה רשמה פטנט על הטכנולוגיה".

בהיבט המחקרי, חברת מקורות מנהלת שיתופי פעולה עם רוב האוניברסיטאות ומוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, ביחד עם רשות החדשנות, האיחוד האירופי וקרן בירד האמריקאית למחקר ולפיתוח למטרת קידום טכנולוגיות ומחקרים פורצי דרך. לפני חודשיים זכתה מקורות במענק מהאיחוד האירופי במסגרת תוכנית "הורייזון 2020" למטרת פיתוח ובחינת טכנולוגיה לטיפול בשפכים תוך חיסכון אנרגטי.

בהיבט החדשנות הפנימית, נערך לאחרונה מרתון חדשנות ראשון בקרב עובדי מקורות לעידוד יוזמות. במסגרת המרתון מפתחים עובדי החברה טכנולוגיות, פטנטים ופיתוחים חדשים. אחד מהם הוא מערכת לניטור מים במאגרים, שתסייע בניהול מאגרי קולחים מושבים להשקיה חקלאית ברחבי הארץ.

מאגר מים (קרדיט צילום: חץ הצפון)

תפעול מאגרי הקולחים המושבים להשקיה חקלאית היא משימה מורכבת שכוללת אספקת הקולחים לחקלאים ובקרה הדוקה של איכות הקולחים. עם כניסתם של אמצעים טכנולוגיים חדשניים, עלה הצורך בביצוע מיזוג מידע (data fusion) של מקורות המידע הרבים והחדישים לכלי אינטגרטיבי שיאפשר ניהול נכון יותר של המאגרים.

"הפרויקט החדש יעזור לנו להבין את מצב המים במאגרים", מסביר גדי זעירא, ביולוג ארצי בחברת מקורות. "מערכת המידע הממוחשבת מורכבת משלושה רכיבים: ניתוח אינפורמציה מלווייניים, ניתוח חכם יותר של מקורות המידע שנמצאים אצלנו כבר כיום ורכיב שלישי של הצבת חיישנים כדי לדעת מה קורה באמת בפנים, בתוך גוף המים".

בנוסף לכלים האוויריים, הפרויקט משלב גם כלי שיט אוטונומיים לדיגום המים ובעתיד ייתכן שגם צוללות זעירות שיאפשרו מיפוי פרופיל העומק של מאפייני איכות הקולחים במאגר ועוד. "מדובר בסירה אוטונומית, שמכוונת GPS ונשלטת על ידי מחשב", מסביר ירון פיטקובסקי, ביולוג מאגרים בחברת מקורות. "הסירה נכנסת לגוף המים ושטה לנקודה מוגדרת. היא יכולה לדגום בדרך גם מים וגם חיישנים פרמטריים. כל הנתונים יעברו לפאנל אל שולחן המהנדס, שיכול לדעת מה מצב המים במאגר בכל נקודת זמן ובכל מקום במאגר".

האינטרנט של הדברים מגיע לענף המים

מהפכת האינטרנט של הדברים (IoT), שמחברת חפצים פיזיים לרשת, לא פסחה גם על עולם המים, ומקורות פועלת גם בגזרה הזו. בעתיד הלא רחוק צוללות זעירות ינטרו את קווי המים והשפכים מבפנים, הן יתריעו על שלל תקלות כמו היווצרות בעיות באיכות המים ותקלות של פיצוצי צנרת.

צינורות חכמים שמפותחים עבור תעשיות הגז והנפט, יגיעו גם הם לתעשיית המים בקרוב. צינורות אלו כוללים חיישנים ויאפשרו למהפכת התחזוקה החזויה (Predicted Maintenance) להגיע גם לצינורות התת-קרקעיים, המספקים לאוכלוסייה את מי השתייה.

"רחפנים הם עולם חדשני ומרתק". (צילום: יח"צ)

אחד מאמצעי הטכנולוגיה המסעירים בתחום ה- IoT הם הרחפנים, שיאפשרו בקרוב לאתר דליפות וכך לחסוך במים. "רחפנים הם עולם חדשני ומרתק, שמשלב בתוכו טכנולוגיה מתקדמת", מסביר לוי שאול, מנהל יחידת המערכת המבצעית של מקורות. "אנחנו הולכים להסמיך את מקורות כמפעיל אווירי לכל דבר ועניין, באופן שיאפשר למקורות להרחיב את ארגז הכלים לעובדים ולביצוע משימות השונות. בימים אלו ממש אנחנו מתניעים את ההדרכה ואת ההכשרה של צוות הגרעין הראשון. באמצעות ההטמעה של הרחפנים נוכל לתת מענה מיטבי לגורמי התפעול הפיתוח והאחזקה השונים".

"כל הפרויקטים האלו מגיעים מתוך השאיפה ליצור כלכלה מעגלית", מסכם בלסר. ""מייצור, דרך הולכה, חלוקה, צריכה, איסוף השפכים, טיפול והשבה לשימוש חקלאי".

בשיתוף חברת מקורות