משבר המהגרים של קפריסין
האיחוד האירופי חסם למהגרים את הדרך מטורקיה למרכז אירופה - ויצר בעיה גדולה לקפריסין. שיעור מבקשי המקלט באי הוא הגבוה ביבשת והמספרים רק ממשיכים לזנק. בגלל הקורונה הועברו 800 איש למחנה צפוף. קפריסין, שחברה באיחוד, מבקשת עזרה: "תהיה תקופה קשה מאוד"
בעיצומו של הסגר בקפריסין, למבקשי המקלט היו שתי אפשרויות: לעבור למחנה צפוף או לחזור הביתה. הרשויות ניסו לקצץ בהוצאות במדינה שבה חיים מיליון תושבים - ושיעור מבקשי המקלט בה הוא הגבוה באירופה.
עבור המהגרים הבחירה הייתה קשה. מדובר במחנה אוהלים שמוקף בגדר תיל, שהוקם כדי לאכלס 200 איש וכיום חיים בו 800 מבקשי מקלט. מהגר ניגרי עבר למחנה אחרי ששהה במלון בעיירת הנופש איה נאפה - מלון שהיה שומם בגלל מגפת הקורונה.
יום אחד, מספר המהגר הניגרי, הודיעו הרשויות למהגרים: "או שאתם עולים על האוטובוס או שאתם חותמים על דף שאומר שאתם רוצים לחזור למדינה שלכם". המהגר סיפר: "זה קרה כל כך מהר. לאף אחד לא היה זמן להחליט. הכול היה בחיפזון, אפילו לא היה לנו זמן לקרוא את הדף".
המהגר הניגרי הוא כאמור אחד מ-800 מבקשי מקלט ששוהים במחנה פורנארה, סמוך לבירה ניקוסיה. בחודש מאי היה גל חום באזור, והטמפרטורות הגיעו ל-43 מעלות. העברתם של מבקשי המקלט למחנה הכעיסה את ארגוני זכויות האדם. באחד הארגונים, "מועצת הפליטים הקפריסאית", אמרו שהתנאים באוהלים הצפופים והמחניקים קשים מאוד, ושאותם מבקשי מקלט חיים באי ודאות ולא יודעים מתי יקבלו אישור לעזוב.
קפריסין טוענת שהיא כבר לא יכול לעמוד בהוצאות השנתיות של שיכון המהגרים בבתי מלון - 19 מיליון אירו. היא מבקשת עזרה מהאיחוד האירופי, בתקופה שבה משבר המהגרים במדינה מחריף. שר הפנים של קפריסין, ניקוס נוריס, אמר ל-AFP שעבור מהגרים רבים, האלטרנטיבה למחנות היא מקלטים לא בטוחים בעיר שנמצאים בבעלותם של אנשים חסרי מצפון. נוריס רוצה להאיץ את הליך בקשת המקלט – והגירוש במידת הצורך. הוא מצהיר: "יש לנו כמות אדירה של מהגרים, 75 אחוז מהם לא פליטים".
קפריסין הקטנה היא המדינה המזרחית ביותר שחברה באיחוד האירופי. היא נמצאת רק 80 ק"מ מהחוף של טורקיה, ומחולקת מאז הסכסוך הצבאי ב-1974. רפובליקת קפריסין שולטת בדרום האי ובצפון קפריסין נמצאת הרפובליקה שנתמכת על ידי טורקיה, ומקבלת הכרה מאנקרה בלבד.
בשנים האחרונות הפכה צפון קפריסין למקלט עבור מספר הולך וגדל של מהגרים שמגיעים בסירות. רבים מהם, כמו אותו מהגר ניגרי, מצאו את עצמם בשטח מפורז בשליטת האו"ם (שטח של 184 ק"מ), למרות שגם הוא נסגר בגלל הגבלות הקורונה. אחר כך הגיעו דרומה.
ב-2015 נחסמה "הדרך הבלקנית" מטורקיה למרכז אירופה. החסימה הובילה לעלייה במספר בקשות המקלט בקפריסין – מ-2,253 באותה שנה ל-13,648 ב-2019, כך לפי משרד הפנים הקפריסאי. באיחוד האירופי אמרו שבאביב 2019 שיעור בקשות המקלט בקפריסין היה גבוה פי 3 מביוון השכנה (ביחס לגודל האוכלוסייה).
בשעה שרבים ממבקשי המקלט מגיעים לקפריסין ממדינות שסובלות מקרבות וסכסוכים אתניים – במיוחד סוריה וקמרון – משרד הפנים הקפריסאי אומר שרוב בקשות המקלט השנה הגיע מאזרחים מהודו, פקיסטן ובנגלדש. נוריס מתעקש: "אנחנו מוכנים לארח פליטים. אבל אנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו לארח במדינה, במספרים האלה, את כל המהגרים הכלכליים".
המהגר הניגרי הועבר למחנה בפרברי ניקוסיה בהוראת המשרד של נוריס – ולכן הוא לא מסוגל לעזוב אותו. למרות הסרת חלק מהגבלות הקורונה, המהגרים ממשיכים להיות מוחזקים במחנה במסגרת צו של משרד הבריאות - שמודאג מהתפרצות של סקביאס במחנה האוהלים הצפוף.
דורוס פלויקרפו, מארגון "קיסה" לזכויות מהגרים, אמר שהעברת המהגרים למחנה פורנארה (ולמחנות נוספים) ללא זכות לערער על כך היא "הפרה חמורה" של זכויותיהם. "זאת דרך להעביר את המסר: אל תבואו יותר לקפריסין".
מבקש מקלט אחר, שכמו המהגר הניגרי נותר בעילום שם, אמר שכאשר קפריסין דרשה ממנו לבחור בין חיים במחנה לגירוש הוא בחר לחזור למולדתו. "הייתי כבר במחנה, כשהגעתי לקפריסין. אני לא רוצה לחזור לשם. לעולם. זה מקום נורא", הוא מספר.
שר הפנים נוריס אומר שקפריסין תשפר את התנאים במחנה פורנארה, ושאחרי שהיא תטפל בהתפרצות הסקביאס המהגרים יוכלו לצאת ממחנה פורנארה (ולהיכנס אליו), וגם מקופינו – מחנה מהגרים נוסף. הוא הוסיף שעד כה לא אובחנו מהגרים שנדבקו בקורונה.
נוריס, שמונה לתפקיד בדצמבר, מנסה להאיץ את בדיקת בקשות המקלט. הוא הקיף את עצמו באנשי צוות חדשים והבטיח חקיקה שתקצר את ההליך עד לקבלת החלטה סופית. בנוסף הוא השיק קמפיין SMS רב לשוני שמיידע את המהגרים שקפריסין, שלא נמצאת ב"אזור שנגן" (אזור התנועה החופשית של אירופה), היא לא שער הכניסה לאיחוד האירופי.
שר הפנים הקפריסאי קרא לאיחוד האירופי להגדיל את הסיוע לארצו, ואמר שהיא מתמודדת עם אתגרים קשים שכוללים שילוב מספר גדול של פליטים באוכלוסייה קטנה. הוא הזהיר שהבעיה רק תחריף בחודשים הקרובים. "אם טורקיה תמשיך לשלוח אנשים לאזורים הכבושים של קפריסין", ואז הם יגיעו לאזור המפורז, "תהיה לנו תקופה קשה, קשה מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
