שתף קטע נבחר

"יהיו פה המון בעיות, אני כבר רואה את זה"

כל הסקרים מראים כי הישראלים מסופקים לגבי היתכנות הסיפוח ומאמינים כי הסיפוח יגרור החמרה ביטחונית שתבוא לידי ביטוי בעימות מזויין ובטרור. מה תעשה הממשלה המורחבת?

בשבוע האחרון נזנחה הקורונה בישראל לטובת ספין הסיפוח. מאחר וחייבים לשלוט בכותרות יצא ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הודעה כי הגיעה העת לקדם את "תכנית המאה" שהציג בפניו נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ בחודש ינואר האחרון. וכיאה לנתניהו, אין כמו להפריח הודעות כבלון ניסוי ולהבין את הלך הרוחות. להפתעתו גילה נתניהו כי לתוכנית הסיפוח המוצעת מתנגדים לא רק בשאריות מחנה השמאל המתדלדל, אלא גם באגף הימני משיחי שבלעדיו לא מובטח לו רוב הכנסת.

 

איך זה יכול להיות?! ובכן, בחודש ינואר מיהרו במחנה הימין לחבק את תכנית המאה כאילו הייתה הגשמת חלומם הרטוב. ואולם, קריאת האותיות הקטנות, גילתה כי אפעס, במקביל לסיפוח הגדה המערבית ובליבה אמורה להתקיים ישות מדינית פלשתינאית. תקראו לזה מדינה פלשתינאית. והרי שלא לילד הזה פיללו נציגי הימין כשקיבלו את תכנית המאה.

 

אבל נתניהו כנתניהו, מבלי להציג מפות או תוכניות, רוצה לשלוט בכותרות. בסביבתו הקרובה מדברים על כך שזו תהיה "מורשתו" או "הטבעת חותמו" על ההיסטוריה של מדינת ישראל. ניתן להאמין כי כל זמן שמספר החולים מהקורונה יישאר נמוך, ספין הסיפוח ימשיך לשלוט בכותרות, אולם ניתן לשאול מה קורה פה. איפה קולו של הציבור הישראלי? כל הסקרים מראים כי הישראלים מסופקים לגבי היתכנות הסיפוח ומאמינים כי הסיפוח יגרור החמרה ביטחונית שתבוא לידי ביטוי בעימות מזויין ובטרור. אפילו במשרד הבטחון אלו ההערכות – שר הבטחון, בני גנץ הורה לרמטכ"ל כוכבי להיערך לסיפוח ולהשלכותיו, קרי לעימות.

 

Бени Ганц и Биньямин Нетаниягу. Фото: Амос Бен-Гершом, пресс-служба кнессета ()
הבלגן חוגג. נתניהו וגנץ

 

ואיך אמור הרמטכ"ל להיערך לשינוי גבולות כשאפילן מפות אין? אם מסתכלים היטב במפה של תכנית המאה ניתן להבחין כי מה שמציעה תוכניתו של הנשיא טראמפ היא מסננת. סיפוח הגדה אינו מלא והוא מותיר בידי הפלשתינאים כ-40% משטחי הגדה המערבית אשר יהיו מחוברים ביניהם ברשת של גשרים ומנהרות. מצב זה ייצור אתגר עבור צה"ל שיידרש להגן על למעלה מ-1,400 ק"מ של גבולות מסביב לשטחים הפלשתינאים. וזה בעת יישום התוכנית המלאה. האם צה"ל בכלל ערוך לכך?

 

אבל, ההתנגדות מימין אינה קשורה לחשש מפני עימות בטחוני ושפיכות דמים, אלא מההכרה דה-פקטו במדינה פלשתינאית. וכך מוצא את עצמו נתניהו מול קואליציה מוזרה המורכבת משאריות מחנה השמאל-מרכז, הרשימה המשותפת ומפלגות ישראל ביתנו והימין החדש מימין. בצלאל סמוטריץ' כבר צייץ בטוויטר כי הוא מתנגד בכל תוקף לרעיון וכמוהו הצהירו גם ראשי מועצת יש"ע שאף הגדילו ואמרו כי "תכנית השלום של טראמפ מוכיחה שהוא לא ידיד של ישראל".

 

אם יורשה לי להמר, גם אם יהיה סיפוח, הוא יהיה בעיקר סמלי. גם נתניהו יודע כי הסיפוח יגרור אחריו בעיות שהן מעבר לקריאות הגינוי שמדינת ישראל תספוג ממדינות אירופה. שאלות כמו מעמדם החוקי של הפלשתינאים שיישארו תחת ריבונות ישראלית למשל. אך השאלה האמיתית בטווח הזמן המיידי היא מה תהיה התגובה הפלשתינאית. האם הפלשתינאים באמת יבעירו את השטח? לא ברור. למחמוד עבאס יש הרבה מה להפסיד בכל מקרה, אך לא ברורה מידת שליטתו בעמו.

 

בינתיים, הממשלה הגדולה בהיסטוריה מקרטעת לה והבלאגן חוגג. ההתנצחויות בין השרים נמשכות, העברת הסמכויות וריסוק הבירוקרטיה נמשך, ונדמה שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אבל מה שברור הוא שהניסיון הפוליטי של חברי הליכוד מותיר את ידם על העליונה. בעוד בני גנץ ממשיך להצהיר כי "מדינת ישראל לפני הכל", הליכוד ממשיך להציגו כמי שבסופו של יום פיו וליבו אינם שווים. הדלפת תקציב שיפוץ ביתו של "ראש הממשלה החלופי" בעלות של 7 מיליוני ₪, השיירה החדשה של ראש הממשלה החלופי ועלויותיה הנן עבודה של נציגי הליכוד.

 

להגנתו של גנץ חשוב לציין כי מי שהתעקשו בהסכם על תנאי "ראש הממשלה החלופי" היו נציגי הליכוד, קרי שליחיו של נתניהו. כל הגינונים היו פרי התעקשותם. אבל, מה שגנץ עוד לא למד ונתניהו הפנים מזמן, לא משנה מי אמר, משנה מה כתוב ומה המסר שמקבל הציבור - מאחר וגנץ הוא ראש הממשלה החלופי, השיירה החדשה היא בשבילו; לא משנה שעיקר ההוצאות התקציביות עבור שיפוץ ביתו של גנץ, הן ביטחוניות (שגם עליהן ראוי שצריך שישאלו שאלות), מאחר ועל-פי ההסכם נתניהו יישאר לדור במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור גם אחרי הרוטציה. השיפוץ הוא בסופו של דבר שיפוץ ביתו של גנץ. לא יעזרו הכחשותיו של גנץ והסבריו.

 

ניתן לחבר את כל ההדלפות הללו לחיכוכים המתרבים בין הצדדים. "יהיו פה המון בעיות, אני כבר רואה את זה" אמר השבוע השר דודי אמסלם, בעת כינוס וועדת השרים לענייני חקיקה, ואנו רק בתחילת הדרך. נדמה שנתניהו מכין את הציבור, שמלכתחילה רצה "אחדות" אך לא מאמין שנתניהו יקיים את הסכם הרוטציה ליום שבו יפרק את הממשלה ויוביל את מדינת ישראל לבחירות נוספות. הכל שאלה של זמן, או יותר נכון של תיזמון. ונתניהו כפוליטיקאי מקצועי, יבחר בדיוק את התזמון הנוח לו.

 

נמשיך לעקוב ולעדכן.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אמיל סלמן
"בלי להציג מפות או תכניות". נתניהו
צילום: אמיל סלמן
מומלצים