שני צדדים לסיפוח: גובר הקרע בתוך מחנה הימין

הפגישה של נתניהו עם ראשי המועצות שתומכים בסיפוח, אתמול

מי היה מאמין שדווקא החלת הריבונות על שטחי יהודה ושומרון תגרום לכל כך הרבה כאבי ראש אידיאולוגיים בימין. בשבועות האחרונים קם קול זעקה בקרב רבים מראשי המתנחלים בעקבות "עסקת המאה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הם טוענים כי המפה הנוכחית טומנת בחובה סכנות רבות שגוברות על הרצון לסיפוח.

מנגד, אחרים בקרב המתנחלים טוענים כי יש לקחת את ההצעה בשתי ידיים. "עומדת בפני ההתיישבות הזדמנות פז שאיש אינו יודע מתי תחזור", אמרו המצדדים במהלך.

ראש המועצה האזורית הר חברון דמרי וראש מועצת אלקנה אסף מינצר(צילום: חיים הורנשטיין, שאול גולן)

יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית הר חברון, הוא אחד מאותם המתנגדים ל"עסקת המאה". בשיחה עם ynet הוא מסביר את עמדתו: "עם תוכנית כזו איך נוכל להבטיח את חיי התושבים שלנו?".

דמרי לא מקל ראש בתוכנית הסיפוח. אין לו כל ספק כי מדובר בהזדמנות היסטורית וחלום של דורות שמתגשם. עם זאת, הוא מביע חששות כבדים מפני העסקה כפי שהיא מוצגת כעת.

ההתנחלות עפרה (ארכיון)

- מה עמדתך העקרונית בנוגע ל"עסקת המאה"?

"אין ספק שמדובר כאן בהזדמנות היסטורית, החלת החוק על יהודה ושומרון היא חלום דורות שמתגשם וצריך לברך עליו בשם ומלכות. מטבע הדברים, הראייה והדאגה שלנו הן ממה שיקרה בלב ההר, וברוב השטח שלא תחול עליו הריבונות. כאן אנו רואים מספר בעיות שחייבים לטפל בהן. אלו נושאים שעמדנו עליהם בעבר ולצערי אנו מבינים שמדובר בנסיגה מההבטחות שנתנו לנו בינואר - בעיות שעלולות לסכן באופן מיידי את ההתיישבות והתושבים".

- מהן הבעיות העיקריות בעסקה כפי שאתה מכיר אותה כעת?

"ראשית, אנו מבקשים להבין ולראות את מפת הריבונות כדי לוודא שהאינטרסים השונים של החיים ופיתוח ההתיישבות נשמרים. אילו כבישים מחברים את היישובים למרכזי החיים שלהם ובינם לבין עצמם? מהם שטחי הפיתוח ועתודות הבנייה בכל יישוב? שנית, אני לא מוכן לקבל את עניין המובלעות. אם ההבטחה היא שלא מזיזים אף יישוב, אין סיבה להגדיר יישוב כמובלעת - זו מכת ניוון ושיתוק שהמשמעות המעשית שלה היא התנתקות שקטה. החשש הנוסף הוא כמובן הפניית הפיגועים לאזורים הללו, חס וחלילה".

- האם בשעה זו יש לדחות את התוכנית?

"לא, יש לדחוף אותה, אך יחד עם זאת אנו צריכים לפעול להסרת הנזקים. אנו מאמינים שכל עוד הנר דולק ניתן לתקן, ולכן בעת הזו אנו משתדלים לעשות הכל כדי לשנות, לשפר, לתקן ולהביא לריבונות נכונה ללא סיכונים מיותרים".

- מה דעתך על התפיסות השונות בהתיישבות?

"ניסוח החזון מאוד מעורפל, ולכן נוצר פער ופרשנויות שונות לתוכנית. בנוסף, כראש מועצה אזורית הדאגה שלי היא למרחב ולא רק לתא שטח קטן הנמצא בשולי הקו הירוק ששם החיבור מובהק. אני מניח כי ישנן גם תפיסות אידיאולוגיות והערכת סיכון מול סיכוי".

"שנים ניהלנו מאבקים לריבונות, עכשיו נתנגד?"

בצד השני, כאמור יש המביעים תמיכה בהחלת הריבונות על יהודה ושומרון כאן ועכשיו. אסף מינצר, ראש מועצת אלקנה, מצר על האמירות שמשמיעים חלק מחבריו הפועלים לסיכול המהלך.

מינצר מודע לקשיים המשמעותיים שטומנת בחובה תוכנית הסיפוח. עם זאת, הוא סמוך ובטוח שמדובר בתוכנית רצינית ביותר, בעלת בסיס איתן ומצוין לפתיחת משא ומתן מצד ישראל. "הרוח הגבית והמאחדת שניתנת למהלך החלת ריבונות, על ידי ממשלת האחדות והברית האמיצה הנרקמת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, משמחת ביותר ומהווה הזדמנות פז. אל לנו לפספס את גודל השעה", אמר מינצר.

הוא הוסיף: "ההתיישבות ניהלה בעבר מאבקים על החלת הריבונות בבקעת הירדן ומעלה אדומים. כעת, כאשר עומדת בפנינו הזדמנות להחיל ריבונות על כל היישובים ועל שטחים נרחבים מעבר להם, אנחנו נהיה אלו שנתנגד? אפילו גדולי ראשי ההתיישבות לדורותיהם לא חלמו שכך יקרה ובמהירות כזו, ובטח לא כשהדברים כה מתואמים עם גדולי חברינו בארה"ב".

מאחז עשהאל בדרום הר חברון (ארכיון)(באדיבות היישוב)

"באשר ל'הקפאה', על פי התוכנית ניתן יהיה לבנות ללא הגבלה בשטחי היישובים ולאשר מיידית עשרות תוכניות בנייה שעד היום נאלצו להמתין לשעת כושר. ה'הקפאה' המדוברת למשך ארבע שנים היא בכלל מחוץ לשטחי היישובים, במקומות שבכל מקרה לא ניתן היה לבנות בהם. באשר ל'מדינה הפלסטינית', על פי הכתוב והמדובר - זו אינה עומדת כתנאי להחלת הריבונות בשלב הראשון. היא נמצאת שם כאופציה קצרת מועד שבבסיסה פירוז מנשק ושליטה ביטחונית של ישראל, עם מחויבויות רבות ומקדמיות של הפלסטינים".

"כואב לי שמקצת מחבריי, המשמיעים קול וכביכול מייצגים את כלל ההתיישבות, פועלים לסכלה. הנהגת מועצת יש"ע, כפי שזו מכונה בכלי התקשורת, זו שמתנגדת בקולניות לתוכנית, היא בסך הכול מיעוט מתוך 23 חברים ראשי הרשויות ביו"ש, ואינה משקפת את המציאות האמיתית. דעו לכם את האמת, רוב רובם של החברים במועצת יש"ע מסכימים עם דעתי ומבינים כמוני שצעקות וקללות, מעבר לכך שהן אינן ראויות, הן לכל היותר מקרבות אותך למיקרופונים של התקשורת, אך משחירות את ההתיישבות ומרחיקות אותה מהקונצנזוס הישראלי".