בטוח בלוינשטיין
כך הצליח המרכז הרפואי לשיקום ברעננה לצלוח את גל הקורונה ולהמשיך בשגרת הטיפול המיטבית עם ההתאמות המתבקשות
מאת: ד"ר דבורה אשר, מנהלת המחלקה לשיקום מוחי ג', המרכז הרפואי לשיקום – לוינשטיין
שלושה שותפים יש בשיקומו של אדם: האדם, משפחתו והצוות המשקם.
שמו של המרכז הרפואי לשיקום - לוינשטיין הולך לפניו כמשאב לאומי בתחום השיקום. בימים כתיקונם המרכז מעניק בכל זמן נתון טיפול לכ־300 מטופלים באשפוז מלא ולעוד מטופלים רבים במסגרת אשפוז היום והמרפאות.
במרכז יש מחלקות ייעודיות לטיפול באנשים עם פגיעות ומחלות שונות. עובדה זו אפשרה לצוות לפתח שיטות טיפול ייחודיות ולהגיע לרמות גבוהות ביותר של ידע וטיפול. המרכז מתמחה בטיפול שיקומי באנשים צעירים הבאים מתוך מעגל העבודה וידוע גם בנחישותו ובמקצועיותו בטיפול במטופלים עם פגיעות קשות במיוחד.
הטכנולוגיה מחברת
עם פרוץ מגפת הקורונה היה על המרכז להיערך בשני תחומים במקביל: שמירה על בריאות המשתקמים ועל היכולת להמשיך ולהעניק טיפול שיקומי מיטבי מחד, והתארגנות לקליטת מטופלים שנותרו עם ליקויים שונים לאחר ההחלמה מהשלב החריף של הקורונה, מאידך.
לצורך שמירה על בריאות המשתקמים, בהובלתו של ד"ר חגי אמיר, מנהל המרכז הרפואי, ננקטו צעדים רבים שנועדו לצמצם ככל הניתן אפשרות הדבקה של המטופלים בנגיף. הצעדים הללו דרשו ויתורים מצד המטופלים ובני משפחותיהם לצד עבודה אינטנסיבית של הצוות. הקו המנחה היה שבריאות המטופלים היא הדבר החשוב ביותר ועל כן כל פעילות שיכלה לסכנם בהדבקה הופסקה. הדבר הקשה ביותר שנדרש היה עצירה זמנית של כניסת אורחים למרכז, ובכלל זה גם בני משפחה של המטופלים, ובקשה מהמטופלים שלא לצאת לבתיהם בסופי שבוע.
עם ההשתלטות על התפשטות הנגיף הגבלות אילו הוסרו אך אנו ממשיכים להקפיד על כל אמצעי הזהירות הנדרשים במטרה להמשיך ולשמור על בריאות מטופלינו. לאור הריחוק שנדרש בין המטופלים לבני משפחותיהם, צוות הריפוי בעיסוק התגייס למטלה טיפולית עדכנית, כפי שמתארת יפעת שוורץ, מנהלת המכון לריפוי בעיסוק: "חלק מהטיפול התפקודי בריפוי בעיסוק נגע להקניית השימוש בטכנולוגיות לתקשורת מרחוק למטופלים – זום, שיחות וידאו, שימוש בווטסאפ וכדומה. הדבר שיפר את מצב הרוח של המטופלים המרוחקים והמנותקים מקרוביהם".
גמישות ויצירתיות
מרב קרוב, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז הרפואי, היטיבה לתאר את הקושי הרגשי שחוו המטופלים ובני המשפחה: "חלק חשוב בשיקום מיטבי תלוי בקיומם של מעגלי תמיכה לאורך כל התהליך. הקורונה יצרה מצב של ניתוק החולה ממשפחתו והתמודדות עם בדידות וריחוק פיזי. למעשה, נוצר משבר על משבר, כאשר המטופל ומשפחתו מתמודדים במקביל עם משבר החולי והנכות שבגינו המטופל מאושפז ועם משבר הקורונה. ההתמודדות עם הקורונה משמעותה התמודדות עם בידוד, ניתוק וחרדה במצב שבו קירבה ותמיכה הם קריטיים. העובדים הסוציאליים הכילו את התסכול והכעס של בני המשפחות על הניתוק הכפוי והדאגה שהוא עורר. המענים שניתנו כללו סיוע בתקשורת בין המשפחות למטופלים, תיווך בין הצוות הרפואי למשפחות, טיפול מרחוק במשפחות וכן התייחסות למרכיבים הפסיכוסוציאליים במשבר".
לאור זאת, לכל אורך תקופת המגפה המשכנו לתמוך במטופלינו בעזרת טיפול פסיכולוגי, כפי שמתארת ד"ר עדי גרנט, מנהלת השירות הפסיכולוגי: "בתקופת הקורונה המשיך השירות הפסיכולוגי לתת מענה לכלל המאושפזים במרכז הרפואי. אולם המציאות של סגירת השירות האמבולטורי חייבה גמישות ויצירתיות, על מנת להבטיח את המשך מתן הטיפולים הפסיכולוגיים, בפרט לאוכלוסיית המשתקמים שלנו בקהילה – אנשים עם נכויות ומחלות רקע גופניות - אשר מצב זה הקשה עליהם אף יותר את ההתמודדות עם היומיום. על כן העברנו באופן מיידי את הטיפול הפסיכולוגי למתכונת מקוונת. חשוב להבין, כי הטיפול הפסיכולוגי חשוב לכל אדם, אך הוא קריטי לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון גופני, ובפרט בימים הללו".
עדכון רציף
שלומי גריידי, מנהל מערכות מידע, ארגון ושיטות, מספר על התאמת התשתיות למצב החדש: "נדרשה מאיתנו היערכות מהירה והתאמת הנהלים, על מנת לאפשר המשך קיום הפעילות בכפוף להנחיות שהתקבלו מהנהלת הכללית וממשרד הבריאות. למשימה נרתמה מזל עזרא, מנהלת המערך האמבולטורי ומשרד קבלה: "היה צורך להתמודד עם שינוי מתמיד בנהלים ובתהליכי עבודה, ביטולי תורים רבים והכנסת שיטות עבודה שונות, שכללו: תשאול קורונה, בקרת מדידות חום, הפרדה בין המבקרים, המטופלים האמבולטוריים והמאושפזים, טיפול בביקורים וירטואליים ועוד. כמו כן טכנולוגיה לקיום שיחות וידאו עם המטופל, שנהוגה בקהילה, הותאמה לבתי חולים והוטמעה בהצלחה רבה. כיום, עם שוך הסערה, מותאמים הנהלים להקלות המתקבלות. לשם כך רווחו התורים במרפאות, הוקצו מרחבי המתנה המאפשרים שמירת מרחק, נוספו מסכי מידע באזורים שונים, ובהתאם גם פינות ישיבה לנוחות המבקרים והמטופלים".
לצורך התארגנות לקליטת מטופלים המחלימים מקורונה, צוות המרכז עוסק באופן רציף בלמידה מעמיקה של הידע שמצטבר ממרכזי שיקום באיטליה ובארה"ב. מחלימים ממחלת קורונה משמעותית עלולים להיוותר עם ירידה תפקודית על רקע פגיעה קשה ברקמת הריאות או על רקע חולשה כללית ופגיעה במערכת העצבים ההיקפית ובשרירים. לעיתים אף תיתכן פגיעה מוחית. בנוסף, הצורך בבידוד בשלבי המחלה החריפים מותיר מחלימים רבים עם קשיים בתחום הרגשי.
איתנה טבקרו, מנהלת המכון לפיזיותרפיה במרכז, מתארת שני היבטים של הפגיעה שמטופלים על ידי צוות הפיזיותרפיה: "המחלימים מקורונה עלולים לחוות עייפות וחולשה לאורך זמן רב לצד תפקוד אירובי ירוד. לפיכך מטרות השיקום בפיזיותרפיה מתייחסות לחיזוק כללי ולשיפור הסיבולת, תוך שימוש באמצעים שונים של אימון ותרגול: טיפול פרטני עם פיזיותרפיסט בחדר הכושר הטיפולי, בבריכה הטיפולית ובחדר הטכנולוגיות המתקדמות שברשותנו וגם באמצעים ספציפיים לחיזוק שרירי הנשימה וחיזוק כללי־תפקודי, תוך כדי תרגול עמידה, הליכה, עלייה וירידה במדרגות ועוד".
המרכז הרפואי לשיקום - לוינשטיין החל לקלוט כעת את המחלימים, ואנו ערוכים לתת טיפול מוגבר לפגיעות שמחלת הקורונה עלולה להותיר בכל התחומים. הצוות הרפואי וצוות מקצועות הבריאות למדו וממשיכים להתעדכן באופן רציף בהשלכות המחלה ובדגשים השיקומיים, כאשר תוכנית השיקום המוצעת בנויה בהתאם.
האחיות, האחים וכוחות העזר בלוינשטיין הם חלק חשוב מצוות רב מקצועי העוטף את המטופל וכולם יחד נותנים את הטיפול השיקומי הטוב ביותר.
גילה רגב מנהלת הסיעוד במרכז הרפואי: "לסקטור הסיעוד תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך שיקום המטופל. אני גאה בעשייה הסיעודית בלוינשטיין המתאפיינת בגישה אנושית, ביחס חם ובקשר הדוק שנוצר עם מטופלינו. במהלך תקופת התפשטות נגיף הקורונה אילנה אור, אחות מרכזת התחום למניעת זיהומים, עשתה לילות כימים על מנת להטמיע שגרת עבודה בטוחה על פי הנהלים. בשיתוף עם נורית בן ארויה, אחות ביחידה למניעת זיהומים וניצה סגל סגנית מנהלת הסיעוד, נבנו מערכי טיפול ובקרה שכללו, לקיחת בדיקות בפורמט של דרייב אין מקומי, ביצוע חקירות אפידמיולוגיות ועבודה בהתאם לפרוטוקולים. צוות הסיעוד מהווה כתובת ליעוץ והכוונה 24/7, מגויס במלואו, נענה לכל הדרישות ההולכות וגוברות ומתאים את עצמו לריבוי המשימות".
