כ-1.4 מיליון שקל לפועל שנפל מגובה 5 מטרים

העובד התבקש לחצות גשר שחיבר בין חלקים שונים במפעל והחליק. טענת המעסיקה כי לא מדובר ב"עבודה בגובה" נדחתה ונקבע שהיא אחראית לתאונה

עו"ד ערן אבנון | פסקדיןפורסם: 20.06.20 , 07:01

בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד נגד חברת "חסין אש תעשיות" המייצרת רעפים לגגות, ונגד חברת כוח האדם שגייסה אותו "יישום פתרונות אנושיים": העובד נפל מגשרון שחיבר בין אזורים שונים במפעל ועליו מעקה בגובה הברכיים. בית המשפט קבע שהנתבעות הפרו את אחריותן לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה.

התובע סיפר שבאוגוסט 2013, כשלושה שבועות לאחר שהחל לעבוד במפעל, הוא התבקש על ידי אחראי המשמרת להביא כלי עבודה לתיקון תקלה שהתגלתה בפס הייצור.

האחראי הורה לו ללכת למקום שבו נמצא אותו כלי עבודה דרך גשרון מפלדה. הגשרון היה בגובה של כחמישה מטרים מעל רצפת המפעל והוא חיבר בין אולם הייצור לבין אזור של תנורים, שם נמצא כלי העבודה. מדובר בגשר מסוכן שכן המעקה משני צדדיו היה בגובה הברכיים שלו וגם הייתה מונחת עליו יריעת פלסטיק שהוא לא הבחין בה בזמן.

תוך כדי הליכתו הוא נפל מעבר לגשרון ונחבל. נגרמו לו שברים בגב וברגל והוא עבר שיקום ממושך בבית חולים.

לדבריו, שתי הנתבעות אחראיות לתאונה. בעלת המפעל אחראית מכוח היותה המחזיקה בשטח בו אירעה התאונה והמעסיקה בפועל וחברת כוח האדם כמי שהייתה המעבידה הישירה שלו ומי ששילמה את שכרו.

(צילום: Shutterstock)

בעלת המפעל הכחישה את אחריותה. היא ציינה שעם קבלתו של התובע לעבודה הוא עבר הדרכת בטיחות, סופק לו ציוד בטיחות והיא נקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת התאונה. לדבריה, התובע לא הוכיח שהוא ביצע "עבודה בגובה" והאחריות לתאונה רובצת על התובע עצמו ועל חברת כוח האדם שהייתה מעסיקתו הישירה.

חברת כוח האדם טענה שהיא בסך הכל גייסה את התובע ולא הייתה לה שליטה על עבודתו בפועל.

השופט תומר אורינוב קבע ששתי הנתבעות אחראיות. הוא הדגיש את האחריות של מעסיק כלפי עובדו לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא שהוא יוכל לבצע את עבודתו בצורה בטוחה. בין היתר, המעביד מחויב לקיים הדרכה על עבודה בגובה ולהתקין אלמנטים למניעת נפילה ממקומות שגובהם מעל שני מטרים.

השופט קבע שבעלת המפעל הייתה צריכה לצפות את הסכנה הכרוכה בטיפוס על הגשרון. בתוך כך הבהיר השופט כי גם גישה למקום עבודה מהווה "עבודה בגובה" אך למרות זאת התובע לא קיבל הדרכה מתאימה.

לדבריו, ניכר כי המעקה של הגשרון לא היה גבוה מספיק והיה לא בטיחותי (נמוך מגובה של מעקה יד). בנוסף היתה עליו יריעת פלסטיק שעליה החליק התובע וגרמה לנפילתו.

השופט קבע כי גם חברת כוח האדם אחראית לתאונה שכן היה עליה לוודא שהתובע מוצב לעבודה בסביבה בטוחה. מהראיות עולה שהחברה לא עשתה דבר להבטיח את בטיחות התובע במסגרת עבודתו ואף לא פגשה אותו לפני ששלחה אותו למפעל.

השופט קבע שבעלת המפעל תישא ב-85% מהאחריות וחברת כוח האדם ב-15%. על התובע לא הוטל אשם תורם. ביחס לנזק נקבע שהיקף הפיצוי עומד על כמיליון ו-122 אלף שקל וכולו נבלע בתגמולי הביטוח הלאומי שאושרו לתובע. בנסיבות אלה ולפי הוראות חוק הביטוח הלאומי פסק השופט לטובת התובע 25% מגובה הנזק, סך של 240 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% והוצאות בסך 1,500 שקל.