"אני לא יודע איך הוא ישן בלילה אחרי כל מה שהוא עשה".
במשפט אחד נוקב מסכם אחד מחברי להקת הבנים בקסטריט בויז את חייו ופועלו של לו פרלמן - האיש שהמציא אותם, אבל גם רימה, גנב ויצר הונאת ענק שמחקה 250 מיליון דולר מכספי משקיעים תמימים.
כתבות קודמות בסדרת "הנוכלים":
"באופן כללי היה לו לב טוב, אבל הוא נגרר אחרי תאוות הבצע שלו".
גם אחרי עשרות תביעות, הוכחות לזיופים וגניבת כספים מחברי להקות הבנים שהוא ניהל, חלקם עדיין שומרים לו חסד נעורים. רובם יודעים שלמרות הכול, בלעדיו הם לא היו מגיעים לכלום. הם מודעים לכך שהם חייבים לו את התהילה שזכו לה, גם אם חשבון הבנק שלהם לא התמלא כפי שהם חשבו שהוא יתמלא.
4 צפייה בגלריה
לו פרלמן עם להקת natural. המציא הרבה להקות בנים - שילם להן? זה כבר עניין אחר
(צילום: EPA)
"היה לו הכול. הכול. ולכן מציקה לי השאלה: למה הוא עשה את זה? למה?"
דמותו של פרלמן לא ברורה עד היום, גם ארבע שנים אחרי מותו. מדוע המפיק המוזיקלי המצליח, שיצר הצלחות בינלאומיות כמו הבקסטריט בויז, NSYNC ועוד שלל להקות בנים, להקת בנות אחת (עם בריטני ספירס בתחילת דרכה) ועוד זמרי סולו, היה צריך להסתבך בהונאה נוסח פונזי כדי להרוויח במרמה עוד כספים? את התשובה לשאלה הזאת אף אחד לא מצליח לספק, והאופציה היחידה היא תאוות בצע ומחשבה שאף אחד לא יצליח לתפוס אותו.
ההתחלה של פרלמן הייתה צנועה יחסית. כבן יחיד למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני הוא חלם להצליח בעסקים. הוא הוקסם מענף התעופה, והיה מהראשונים שהביאו בלוני צפלין לפרסום מותגים בשמי ניו יורק. ההרפתקה הניבה קצת רווחים, והיו כמה מותגים גדולים שנתנו אמון במדיום החדש באוויר, אבל בסופו של דבר פרלמן לא הצליח להתעשר מהפרויקט והחל לחלום על משהו גדול יותר – עולם המוזיקה.
בן דודו של פרלמן הוא המוזיקאי האגדי ארט גרפונקל. דרך גרפונקל למד פרלמן על כוחה של התעשייה, ועל כך שאם אתה בטופ, אתה יכול להרוויח כסף גדול ולזכות בתהילת עולם. בתחילת שנות ה-90 הדהימה להקת בנים אחת את עולם המוזיקה – New Kids on the Block. הלהקה רשמה לא רק שיאי פופולריות, בעיקר בקרב נערות, אלא גם הכנסות של מאות מיליוני דולרים תוך זמן קצר. פרלמן הכיר היטב את הלהקה, מאחר שמטוסים פרטיים שהיו בבעלותו הושכרו לה במהלך מסע הופעות שלהם בארה"ב.
זה היה המודל שאיתו יצא פרלמן לדרך, וב-1993 הגיעה התשובה שלו - הבקסטריט בויז. הוא אישית ביצע אודישן לליהוק כל אחד מחברי הלהקה, ויצר את התלכיד ואת הקו המוזיקלי. ההצלחה הייתה מטורפת, והבונוס הגדול היה שהיא הצליחה לצבור מעריצים ולמכור דיסקים לא רק בארה"ב, אלא בעולם כולו. אחריה באו NSYNC, שממנה יצא ג'סטין טימברלייק, ועוד שורה של הצלחות עולמיות ומקומיות. לו פרלמן הפך לאיש בעל מגע הזהב בתעשייה, זה שיודע לייצר להקות להיט ובעיקר להרוויח המון כסף.
לו פרלמן אהב כסף. בזה אין ספק. המטוסים הפרטיים, האחוזה הענקית שבה התגורר, שכללה בריכת ענק, אופנועי ים לשימוש באגם הסמוך, עיצוב מיוחד של כחול ולבן מלכותי ואולם קולנוע ביתי, הוגדרה על ידי רבים מחברי הלהקות שהתארחו במקום כ"דיסנילנד". פרלמן גם נתן לחברי הלהקות לנהוג במכוניות הפרטיות שלו ברחבי האחוזה. לצרכים האישיים שלו פרלמן החזיק לימוזינה פרטית עם נהג צמוד, שליוותה אותו לכל מקום.
חברי הלהקות מתארים את פרלמן כ"ילד מגודל". זו הייתה הדרך שלו להתחבר אליהם, וליצור את הקשרים האישיים שהולידו את הנאמנות בין הצדדים. רבים מהם ערכו מסיבות באחוזה שלו, והוא לא היסס לפנק אותם ולתת להם הרגשה שהם הכי חשובים לו בעולם. "הוא היה טוב מאוד במילים. תמיד נתן לך הרגשה שהוא מתעניין בך ושאתה מאוד חשוב לו", מעיד אחד מהם. פרלמן, איש גדל ממדים, גם אהב מאוד אוכל, והוא השתמש בכלי הזה כדי לאחד סביבו את חברי הלהקות: "הוא תמיד לקח אותנו למסעדות הנחשבות בכל עיר. זאת הייתה הדרך שלו לשים את כולנו מסביב לשולחן אחד, כאשר הוא כמובן יושב בראש". בסופו של דבר כל הפינוקים נועדו להוביל למסקנה אחת: "אם תעבדו קשה, ותרצו את זה מאוד, תוכלו להיות כמוני ולהשיג את כל מה שיש לי".
אחד הכלים הנוספים שבהם פרלמן השתמש היה שיסוי של הלהקות זו בזו. "הוא היה בא אלינו ומלכלך על NSYNC, וטוען שהם עושים ככה וככה", נזכר אחד מחברי הבקסטריט בויז. ב-NSYNC נזכרו שהוא עשה אותו דבר כלפי הבקסטריט בויז. התוצאה הייתה ברורה: כולם התאמצו להיות טובים יותר, להופיע יותר ובעיקר להרוויח יותר.
4 צפייה בגלריה
פרלמן עם ניקי הילטון, אחת מיורשות העצר של משפחת הילטון. אהב את החיים הטובים
(צילום: AP)
הנורה האדומה הראשונה נדלקה די מוקדם. בארוחת ערב חגיגית בלוס אנג'לס הבטיח פרלמן לחברי הבקסטריט בויז שאחרי שנתיים של הופעות, מכירת 10 מיליון דיסקים ואין-ספור מוצרי מרצ'נדייז, הוא ייתן להם את הצ'ק הראשון שלהם בתוך מעטפה שתונח על הצלחת שלהם. הבנים ציפו לסכום משנה חיים, משהו באזור המיליון דולר וצפונה, אבל כשלאט-לאט פתחו את המעטפות הם כמעט החלו לבכות: הסכום שנכתב על כל צ'ק היה עשרת אלפים דולר בלבד. "הבנו שמשהו לא מסתדר. כל ההופעות היו סולד אאוט, פרלמן קיבל את הכסף, המפיקים התעשרו ואנחנו לא קיבלנו כמעט כלום", משחזר אחד החברים.
"לא היה לנו כסף לקחת עורך דין, אז נתתי את החוזה לדוד שלי, שהסכים לעבור עליו בתור טובה משפחתית. תוך זמן קצר הוא חזר אליי: 'זה ממש לא טוב. יש פה אין-ספור בעיות. יש פה רשת של גניבות וחוזה דרקוני שפוגע בזכויות שלכם. זה בעצם החוזה הכי גרוע ופוגעני שראיתי מימיי'", מסביר חבר להקת NSYNC.
זאת הייתה הבגידה המושלמת. "הוא הפך מדוד לו הכיפי והאוהב לאדם שלא יחייך אליך יותר לעולם", משחזר חבר הבקסטריט בויז. התביעות החלו להיערם, ומאבק משפטי ענק על מאות מיליוני דולרים יצא לדרך. הנערים ניצחו. החוזה בוטל, והם השתחררו מפרלמן. הוא מצידו טען שהוא זה שהמציא אותם והשקיע את כל הכסף בהשקות ובמוזיקה, ושכל ההכנסות מגיעות לו. בשלב הזה שתי הלהקות המצליחות יצאו לחופשי, ופרלמן חיפש הצלחות חדשות עם להקות נוספות שהקים, שוב לאחר שהחתים אותן על אותו חוזה דרקוני.
למרות כל התעלולים שלו, הנפילה הגדולה של פרלמן לא הייתה בעולם המוזיקה. הוא החל למתוח את הפעילות של חברת התקליטים שלו לענפים נוספים, בהם מזון, בידור ותעופה, ובאופן כללי היה מושקע ב-100 עסקים שונים. בין היתר הוא רכש חברת אינטרנט לניהול דוגמנים שכבר הייתה תחת חקירה של הרשויות בפלורידה. החקירה נעצרה לאחר שפרלמן לכאורה הפעיל קשרים פוליטיים, אבל הוא כבר לא הצליח לעצור את הנפילה.
תחקיר עיתונאי, יחד עם חקירה מאומצת של רשויות המס, העלה שפרלמן בנה רשת של משקיעים בחברות תעופה הקשורות לעסקים שלו. למשקיעים הוא הציג מצגי שווא שכללו מסמכים מזויפים של עורכי דין, פירמות של רואי חשבון ודפי חשבון. הוא פתח תיקי השקעות, אך כמעט שלא החזיר תמורה למשקיעים. משקיעים שביקשו בחזרה את כספם לא נענו. במקביל, בנקים ברחבי המדינה הגישו תביעות נגד פרלמן בטענה שלקח הלוואות תוך שימוש במסמכים מזויפים. החוקרים החלו לחבר את הפיסות, ולבסוף קיבלו ב-2007 צו חיפוש לאחוזה המפוארת ולמשרדי החברה. החקירה העלתה שזו הונאת פונזי - הכסף שהגיע מהמשקיעים החדשים שימש עבור תשלומים למשקיעים הוותיקים יותר. הוא השתמש בהצלחה של הלהקות כדי לזכות באמון של משקיעים חדשים, ושכנע עשרות אלפים לתת לו את כספם. חוקרי האף.בי.איי טענו שהחקירה העלתה מרמה בגובה 250 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ועוד סכום דומה שנלקח מהבנקים.
פרלמן ידע שהוא בצרות ופשוט נמלט רחוק מאוד. הוא החל לדלג בין מדינות באירופה ובדרום אמריקה. לבסוף, זוג תיירים זיהה אותו בבאלי, אינדונזיה. ביוני 2007, סוכני אף.בי.איי בבאלי עצרו אותו, ואחרי זמן קצר הוא הובא למשפט בארה"ב. הוא הודה במרבית הסעיפים בכתב האישום, כולל הונאה של בנקים וגניבה ממשקיעים.
השופט החמיר מאוד עם פרלמן וגזר את דינו ל-25 שנה בכלא. ברגע האחרון העלה השופט פתרון יצירתי לטובת המשקיעים המרומים: עבור כל מיליון דולר שפרלמן יחזיר יופחת מעונשו חודש אחד. ההצעה מצאה חן בעיני הנושים, אבל מלבד 38 מיליון דולר שנאספו ממכירת הנכסים שלו, הוא לא החזיר באופן אישי את הכסף. באוגוסט 2016 נרשמה יריית הסיום: פרלמן חטף התקף לב בכלא, ומת כמה ימים לאחר מכן מזיהום בגוף.
"הרגשות מעורבים כרגע, אבל נוח בשלום לו פרלמן", צייץ חבר להקת אן-סינק כריס קירקפטריק בחשבון הטוויטר שלו לאחר ששמע על המוות. חבר אחר בלהקה, לאנס בס, הוסיף: "לו אולי לא היה איש עסקים יוצא מן הכלל, אבל אילולא הוא, לא הייתי עוסק היום במה שאני אוהב".
