שתף קטע נבחר

4 ניסויים רפואיים ישראלים ישוגרו הלילה לחלל

הניסויים של חוקרים מישראל ומאיטליה יתבצעו בתוך מעבדה זעירה, דידו-3, שיוצרה על ידי חברת ספייס פאמרה. הננו-לוויין ישוגר מגויאנה הצרפתית יחד עם עשרות לוויינים

בשעה 4:51 לפנות בוקר (בין שלישי לרביעי), אם לא יהיו שוב דחיות של הרגע האחרון, ישוגרו מגויאנה הצרפתית עשרות לוויינים - וביניהם ננו לוויין שיבצע ארבעה ניסויים מדעיים-רפואיים של חוקרים מישראל ומאיטליה מחוץ לכדור הארץ. שיגור הלוויין הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית.

 

הלוויין של משימת: dido3  (צילום: ויטלי רוקין ויאיר גליק 'ספייס-פארמה')
הלוויין של משימת: dido3 (צילום: ויטלי רוקין ויאיר גליק 'ספייס-פארמה')

 

הננו לוויין הישראלי מכיל מעבדה זעירה, דידו-3 (DIDO-3), שיוצרה על ידי חברת ספייס פאמרה. בתוך הלוויין ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה שיספקו מידע חדש ופורץ דרך על מחלות ומניעתן - מידע שאינו מתקבל בתנאי הכבידה הקיימים על כדור הארץ. משרד המדע והטכנולוגיה אמרו כי המעבדה הממוזערת, שניתן יהיה לשלוט על הטמפרטורה שלה בחלל, מופעלת באופן אוטונומי.

 

עד היום ניסויים בתנאי חוסר כבידה מבוצעים רק בתחנת החלל הבינלאומית ומופעלים על ידי אסטרונאוטים. הפיתוח של ספייס פארמה, אשר נתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מאפשר למעשה לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק, בזמן שהחוקר נמצא במעבדה באוניברסיטה או בבית החולים.

 

הניסויים תוכננו על ידי ארבעה צוותים של מדענים מישראל ומאיטליה, ולכל ניסוי רפואי שותפים חוקר ישראלי וחוקר איטלקי. המוסדות הישראליים שמשתתפים בניסויים: הטכניון עם שני ניסויים, האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי שיבא.

 

ארבעת המחקרים

פרופ' ג'וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחקרו יעילות של חומרים אנטי-מיקרוביאליים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות על ידי אנזים. מחקר זה הינו חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים.

 

יידקים שצולמו במעבדה של פרופ' אוהד גלמור (צילום: דוברות שיבא)
יידקים שצולמו במעבדה של פרופ' אוהד גלמור(צילום: דוברות שיבא)

 

פרופ' רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ' אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי "שיבא" תל השומר יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות על ידי חיידקים.

 

פרופ' אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ' דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון יבצעו ניסוי על אלבומין שהוא חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. ניסוי יבדוק כיצד תרופות נספגות על ידי אלבומין, אחד החלבונים העיקריים בדם, בתנאי חוסר כבידה.

 

פרופ' אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה -רומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית יבדקו את תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA. תופעה זו, הקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויטלי רוקין ויאיר גליק 'ספייס-פארמה'
הלוויין דידו-3
צילום: ויטלי רוקין ויאיר גליק 'ספייס-פארמה'
מומלצים