צביעותו של הפריבילג ש"נלחם" בגזענות

מי ששותק הוא גזען, מי שאומר "ביביסטים" הוא גזען ומי שצוחק בציוץ על מזרחים שלא הולכים למוזיאונים הוא גזען. והם כולם מפגינים נגד גזענות

זאב אברהמיפורסם: 23.06.20 , 12:10

ג'ורג' פלויד ברלין גרמניה הפגנה מחאה עולמית (צילום: gettyimages)

המחאה בברלין(צילום: gettyimages)

בדרך להפגנה באלכסנדרפלאץ פגשתי את מרק. הוא הגיע להולנד מגאנה בדרך-לא-דרך, פגש אישה פולנייה, עברו לברלין, מצא עבודה בניקיון. עד שהתחתנו היה שוהה לא חוקי. כל העולם קורא למשטרה לעזרה - מרק היה בורח ממנה. רק מפני שרצה בשבילו את מה שבשביל רובנו הוא ברור מאליו. בדרך כלל הוא מגדלור של אופטימיות וחיוכים. מהאנשים ששמחים בחלקם, כמה שהוא קטן. הפעם פניו היו נפולות. סיפר לי: בעל הבית דפק על דלתו והודיע לו שהשכנים מתלוננים על הריח, והוא חייב להפסיק לבשל את מרק הדגים שלו. המרק עם הריח שעוטף את הגעגוע לבית.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

בהפגנה עצמה היו עשרות אלפים. הגיעו על גלי הידיעות מאמריקה על המהומות בעקבות רצח ג'ורג' פלויד. הגיעו בטקס פגאני לחלק את האשמה ולהפנות את האצבע המאשימה לאמריקה. העיתונים ואתרי החדשות גם גילו ממצאים חדשים על גזענות ועל אלימות מוסדית, וגם סיפרו על ההיסטוריה הזו בגרמניה, אבל זה קרה בעמודים הפנימיים. את הכותרות השאירו לאמריקה.

המשתתפים עטו את מיטב מחלצותיהם, נעליים ב-70 אירו, תיקי גב סקנדינביים ב-80 אירו החתיכה. הרימו סלפי אחרי סלפי והעלו סטורי לאינסטגרם, מי לראות ומי להיראות. לא רחוק ממני ראיתי אישה ישראלית מעלה תמונות למדיה החברתית. יש לה עסק, ובראיונות העבודה היא מזכירה למועמדים ש"רוב העבודה שלהם תהיה מול צ'חצ'חים".

אנשים לבנים, בעיקר גברים, נולדו לפריבילגיה. הם יכולים להזדהות, להשתתף, לכאוב, לנשוך שפתיים, אבל למזלם הם לעולם לא יידעו איך זה מרגיש להיות מופלה לרעה בגלל שאתה שחור או חום או הומו או אישה. לפריבילגיה הזו יש מאזניים. כשמישהו מתלונן בפניכם, פשוט תסתמו ותקשיבו. חוסר המוכנות של האנשים האלה להקשיב הוא בעצם הצטרפות למעגל של אלו שעוזרים לייצר ולשמר את הגזענות.

היה לי ידיד שתמך במאבק נגד כל העוולות האפשריות: שחורים, נשים, הומואים, דמוקרטים באמריקה. חייבים להקשיב להם, הוא טען, זה המינימום. אבל הוא והחברים שלו לא מוכנים לשמוע על הגזענות האשכנזית כלפי המזרחים. עדיף לצעוק על הדוד מעבר לאוקיינוס. מי ששותק הוא גזען, מי שאומר ביביסטים הוא גזען, מי שצוחק בציוץ על מזרחים שלא הולכים למוזיאונים הוא גזען. והם כולם באים להפגין נגד גזענות.

כמה ימים אחרי ההפגנה פגשתי בריינהרד, שגר שתי קומות מעליי. אשתו מגאנה, שמה הוא בברלין, והיא אחות סיעודית. הוא סיפר לי: "בברלין סיימה את המשמרת ורצה אחרי החשמלית. בדרך המסכה נפלה לה מתחת לאף. כשהתיישבה, זוג גרמנים שכלל לא עטו מסכות התחיל לצרוח עליה שתחזור לעץ שממנו באה לאפריקה. היא התחילה לבכות בצעקות. הנהג עצר את החשמלית והוריד אותה". אף אחד מיושבי החשמלית לא התערב. אולי היו עסוקים בלהרים סטורי לאינסטגרם מההפגנה.

זו חוכמה קטנה מאוד להתאסף מתחת לאור הזרקורים ולהפגין נגד אירועים מעבר לים. אבל המאבק בגזענות הוא לקחת פנס של מגרש כדורגל, להאיר את הנשמה שלך ולבדוק כמה ואיך ומתי ולמה כל אחד מאיתנו גזען. המאבק בגזענות נגמר ברחובות הערים רק אחרי שהוא מתחיל בתוכך.