הסטטיסטיקן הלאומי נגד הבדיקות הסרולוגיות: "מחליפים מהימנות בנוחות"
מנהל הלמ"ס דני פפרמן תקף את משרד הבריאות והממשלה בהודעה לא שגרתית נגד בדיקות הסקר הסרולוגי שיחלו ביום ראשון: "מאוד מוטרד מהאופן שבו הן יבוצעו, הדבר יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות"
הודעה לא שגרתית: הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרופ' דני פפרמן, התייחס היום (חמישי) לדיווחים שלפיהם קופות החולים יחלו ביום ראשון בבדיקות סקר סרולוגי בקרב כ-75 אלף נבדקים ברחבי הארץ מטעם משרד הבריאות. פפרמן הזהיר מפני אופן ביצוע הסקר, שיביא לדבריו לתוצאות מוטות, ולא חסך בביקורת כלפי משרד הבריאות והממשלה שלדבריו "מחליפים מהימנות בנוחות".
"אני מאוד מוטרד מהאופן שבו הסקר יבוצע, דגימה מתוך הבאים ממילא לקופות החולים ללא קשר לסקר לצורך בדיקות דם", מציין פפרמן. "ביצוע הסקר במתווה כזה יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות, מאחר והבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית, שלא לומר כאשר מדובר בתקופת הקורונה".
"למשל", הוא מוסיף, "סביר שלפחות חלק מאותם אזרחים המגיעים לצורך בדיקות דם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, ואולי דווקא בשל כך הם נזהרו יותר מהידבקות במחלה. מעבר לכך, ביצוע הסקר במתכונת המוצעת לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד. אוסיף לכך שבסקר סרולוגי, אחת המטרות היא לבדוק אינטראקציות בין פרטים הגרים באותה דירה, אך שיטת הדגימה המוצעת לא תאפשר זאת".
פפרמן מציין כי פנה לגורמים בכירים במשרדי הבריאות ובמשרדי ממשלה רלוונטיים נוספים כבר לפני כשבועיים בהתרעה על ביצוע הסקר במתכונת המוצעת, וכי ביקש לקיים דיון מעמיק בנושא, אך לא זכה לכל תגובה. "על פי חוק, אחד מתפקידיי כסטטיסטיקן הלאומי הוא לייעץ למשרדי הממשלה ולהנחות אותם בביצוע פעולות סטטיסטיות, וחובה על משרדי הממשלה להתייעץ עמי לגבי סטטיסטיקה רשמית שהם מפיקים ומפרסמים. לצערי, שני הדברים לא התממשו וכך לא נותרה לי ברירה אלא להשמיע את עמדתי בפומבי, כי אחרת, כך אני מרגיש, אמעל בתפקידי.
"הסקר המוצע על ידי משרד הבריאות מכונה "מדגם נוחות" ואין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר והנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם. אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות. דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית (לאו דווקא שווה) להיכלל במדגם".
לפי פפרמן, ניתן לתכנן את המדגם כך שיידגמו פרטים המתגוררים באותה דירה, וניתן להעריך את טעויות האומדנים באופן מדעי. "המדגם יאפשר גם חישוב אומדנים בפילוחים שונים כמו גיל ומיקום גיאוגרפי", הוא מוסיף. "כך מבצעת הלמ"ס מעל 60 סקרים מדי שנה, וכך גם נבחר המדגם לסקר הסרולוגי המבוצע בימים אלו ממש בבני ברק, בשיתוף עם מכון גרטנר שאחראי על בצוע הבדיקות ופיענוחן.
"סקר כזה יחייב תיאום טלפוני מוקדם עם הנדגמים, שבו הם יתבקשו להגיע לקופות החולים או מתחמים ייעודיים לצורך הבדיקה, וככל שהנדגמים יימנעו מלהגיע, יהיה צורך להגיע לביתם. הרבה פחות נוח, אך כך יש לבצע סקר בעל מהימנות סטטיסטית. חשוב לי לומר שלדעתי זו שותפים טובי הסטטיסטיקאים בארץ ובעולם, וגם מומחים מתחום הבריאות.
"כך כאמור מבוצע הסקר בבני ברק, וכך הוא מבוצע גם בארצות אחרות בעולם כמו איטליה ואנגליה. אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות".
לפנייה לכתב/ת 
