שתף קטע נבחר

כל החולות והרעות

האם אלו שביקשו להיכנס תחת האלונקה נכנסו במקום זאת תחת האפיריון?

נדמה שבצל הקורונה ולצד הישראלי היפה מתגלות כל החולות והרעות של מדינת ישראל בשנתה ה-72.

קשה שלא להתרעם לנוכח גילוי החזירות ואובדן הבושה המחלחלים מראש הממשלה וסביבתו הלאה וגילוי האלימות והבריונות כנגד מי שמסתמן כ"נגד נתניהו". ואיפה כחול-לבן בכל הסיפור? הלכו לים או משהו.

 

בזמן שמאות אלפי ישראלים איבדו את מקור פרנסתם, עצמאים בפשטו את הרגל ומשוועים לעזרה, שכירים שאין להם כל בטחון תעסוקתי מוצאים להם פרנסי המדינה זמן לשרוג למי שחשוב באמת -

 

סיפורנו הראשון מתחיל בשכיר די עשיר שמתרעם מזה שנים על המיסים המושתים על תלוש משכורתו ועל הוצאותיו.

לא משנה שהנ"ל נבחר ציבור, שכל הוצאותיו ממומנות על ידי המדינה (כולל אחזקת בתיו הפרטיים. יש לו שניים כאלו ודווקא די גדולים), שהוא מקבל מזון, מעון, מלבוש, ומרפה (כמעט כחזונו של ז'בוטינסקי – ארבעה מתוך חמשת הממ"ים. מורה הוא אינו מקבל מאחר והוא כבר בא בימים ועל כן אינו נזקק לשירותי מערכת החינוך) ואף לרכב שרד גדול ויפה. אותו שכיר גם זכה לשינוי חקיקה במיוחד בשבילו כך שהוצאות אחזקת בתיו הפרטיים יושתו על משלם המיסים בישראל, אך זרת לא די. "זקיפת ההטבה" עבור רכב השרד מותירה בידו רק סכום זעום בחשבון הבנק ואם ביום מן הימים יוחלט להחליפו באחר מה יעשה?! אצו רצו שליחיו ואישור עבורו את הבקשה להחזר מס רטרואקטיבי מיום כניסתו לתפקיד.

אני מניח שהבנתם שמדובר בשכיר הבכיר במדינת ישראל – ראש הממשלה בנימין נתניהו. ומה על ראש הממשלה החליפי? ובכן, את זה אני משאיר לסוף הטור.

 

באותו השבוע מיהרו נבחרינו, כולל אותו שכיר בכיר אומלל להצביע נגד מתן סיוע לעצמאים ועסקים קטנים, למרות שבזמן מערכת הבחירות ואף אחריה, נשא בגאון את זעקתם העצמאים והבטיח כי מדינת ישראל תסייע להם. במקום זאת, מדינת ישראל העבירהסיוע במענקים, הקלות והטבות בעיקר לתאגידים גדולים ואותם עצמאים נשכחו מלב. הדבר המדהים באמת הוא שמדינת ישראל לא התנתה את הסיוע כנגד איסור על משיכת דיבידנדים מצד אותם תאגידים.

 

Amnon Abramovich is escorted from a right-wing protest in Tel Aviv  ()
שומרי הסף. אמנון אברמוביץ מחולץ מהמון המפגינים

 

אחד מאותם תאגידים הוא פוקס, ענק הביגוד הישראלי. בראש פוקס עומד הראל ויזל, שבשיא ימי הקורונה צעק תחת כל עץ רענן ובכל ערוץ תקשורת אפשרי את זעקת המעסיקים ובעלי העסקים, אל השבוע הודיע כי פוקס יחלקו דיבידנד בגובה 49,000,000 מיליוני שקלים. אם פוקס זקוקה לעזרת המדינה מהיכן הכסף לחלוקת דיבידנדים?! לאור הכרזתו של ויזל על חלוקת הדיבידנד קמה זעקה של עצמאים רבים ואף של אזרחים מן השורה שכספי המיסים שהם כן משלמים היו אמורים לסייע לעסקיו של ויזל לשרוד. למזלנו הרב, הראל ויזל הבין את הנזק התקשורתי שנגרם לו והודיע כי פוקס תוותר על מענקי המדינה להם הייתה זכאית בשל משבר הקורונה.

 

אין ספק שהודעתו של ויזל בדבר הוויתור על המענקים הייתה מהלך חכם אולם נשאלת השאלה – לא ראית את הנולד? כמה חמדנות, חוסר רגישות והיעדר סולידריות חברתית יש בהכרזה על משיכת דיבידנדים בעת שכזו.

 

ונסיים בסיפור הבריונות השבועי. אחרי שלפני שבועיים קרא ראש הממשלה להכניס עיתונאי לכנסת בעקבות פרסום פרטים חדשים מהחקירות שהפכו לכתבי אישום בפרשות 1000, 2000 ו-4000, אולץ השבוע עיתונאי אחר לעזוב את רחבת מוזיאון תל-אביב בליווי שוטרים לאחר שהגיע עם עמית לסקר את ההפגנה עבור כתבה שהוא מקיים. אמנון אברמוביץ', גיבור ישראל, בעל צל"ש הרמטכ"ל על גבורה שגילה בשדה הקרב בחזית המצרית במלחמת יום הכיפורים, ניגף בפני המון מוסת בעת שהגיע לסקר הפגנה נוספת כנגד שומרי הסף שארגנו תומכי ראש הממשלה.

 

זו אינה הפעם הראשונה בה אברמוביץ' נמצא על המוקד. במהלך מערכת הבחירות הראשונה, אי שם במרץ 2019, התקיים "ראיון" בערוץ הטלוויזיה "הליכוד TV" (זוכרים שהיה פעם דבר כזה?) במהלכו "ראיין" אלירז שדה את "אמנון אברמוביץ'" ולגלג על מראהו. אז זה נגמר בהתנצלות רפה של הליכוד. כיום השקט מצד ראש הממשלה ומפלגת השלטון נשמרים. הפחד המשתק האוחז בתקשורת וההופך אותה למשרתת שלטון משרתים היטב את ראש הממשלה. השאלה היא לא האם נגיע לשפיכות דמים אלא מתי. אני מקווה שהיום הזה לעולם לא יגיע, אך כבר ראינו בעבר כיצד שילהוב יצרים, הסכמה שבשתיקה ומתן חופש לאספסוף מגיעים לרצח ראש ממשלה.

 

ומכאן אנו מגיעים לראש הממשלה החליפי.

בני גנץ מיהר לוותר על ההטבות המוקנות לו מכורח ההסכם הקואליציוני. מהלך ראוי בעת הזאת. ואולם, נציגי כחול לבן נעלמו מהדיון בסוגיית בקשת החזרי המס הרטרואקטיבית של נתניהו. קולם נדם בכל פעם שגחמות הליכוד רואות אור יום. רבים הצביעו לגנץ כחלופה שלטונית אך מיום ליום נדמה כי גנץ יתווסף לאוסף האסקופות הנדרסות.

 

גנץ אולי מנסה להראות כי הוא נקי ברמה האישית, אולם העובדה כי מפלגת הליכוד ובכיריה עושים ככל העולה על רוחם בעוד שאין מי שיעצור את השיגעון, מעידים כי כחול לבן אולי משלים את עצמם כי בבוא היום נתניהו והליכוד אכן יקיימו את ההסכם הקואליציוני ובני גנץ' יכנס לנעלי ראש הממשלה (האמיתי), אולם הסימנים המתרבים מעידים כי גנץ וחבורתו הם כאיילה העומדת במרכז כביש חשוך ובוהים באורות המשאית השועטת לעברם בשיא המהירות.

כולנו יודעים איך תרחישים כאלה נגמרים אולם הנבואה ניתנה לשוטים, כך שאשאיר זאת בגדר הערכה ולא נבואה.

דבר אחד בהחלט נראה בבירור – אלו שביקשו להיכנס תחת האלונקה נכנסו במקום זאת תחת האפיריון.

נמשיך לעקוב ולעדכן.

 

Kobi.cohen@gmail.com


פורסם לראשונה 26/06/2020 17:39

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חילוץ מהפגנת ימין. אמנון אברמוביץ'
מומלצים