פציעה אקדמית

זה היה אמור להיות יום לימודים רגיל עבור א', סטודנט למשפטים במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", שהגיע לקורס שנקבע לו במערכת השעות. רוב חבריו בכיתת התרגול כבר היו יישובים ליד השולחנות כאשר א' נכנס והתיישב על הספסל לצידם. ואז זה קרה: הכיסא תחתיו קרס וכתוצאה מכך נפלה כל שורת הכיסאות שהייתה מחוברת אליו. א', בשנות ה־50 לחייו, מצא את עצמו מוטל על הרצפה. הוא נפצע בראשו, בצווארו ובגבו ונזקק לטיפול רפואי. גם משקפיו החדשים נשברו כתוצאה מהנפילה.

זה קרה ב־2017. א', שנעדר מהלימודים ומהעבודה בעקבות הפציעה, בירר את זכויותיו ובעצת עורך דינו החליט לתבוע את המכללה. באפריל אשתקד הוא גם ניצח. בית המשפט חייב את המכללה ואת חברת הביטוח שבה היא הייתה מכוסה, לשלם לו פיצוי בסך 16 אלף שקלים, שכללו גם תשלום עבור רכישת משקפיים חדשים.

במקרה אחר, סטודנט שהשתתף במסגרת לימודיו בטכניון בשיעור ג'ודו - ונפצע, תבע את המוסד האקדמי שלו, את אגודת הסטודנטים ואת המאמן בשיעור. לדבריו, בעת שביצע את אחד התרגילים, רגלו הימנית נתקעה בין שני מזרונים והוא נפל ארצה. כתוצאה מהנפילה נגרמו לו נזקי גוף בדמות קרע ברצועה הצולבת. בית המשפט פסק כי אין מחלוקת שהנתבעים היו אחראים כלפיו בחובות הזהירות המושגית והקונקרטית מכיוון ששיעור הג'ודו היה "שיעור ספורט חובה". כמו כן, שחובות הזהירות הופרו והפציעה נגרמה בשל רשלנותם.

בשני המקרים הנ"ל, הסטודנטים התייעצו עם עורכי דין וידעו לממש את זכותם. אלא שלא כל הסטודנטים מודעים לזכות הזאת: שמגיעים להם פיצויים בגין תאונות אישיות המתרחשות בין כתלי הקמפוס ומחוצה לו. מתי וכיצד ניתן לתבוע? פנינו לעו"ד מוטי ארד, הבעלים של משרד המתמחה בנזקי גוף, תאונות דרכים, תאונות עבודה ותביעות ביטוח, כדי שיעשה לנו סדר.

עו"ד מוטי ארד(צילום: אלבום פרטי)

חשמל זורם בכפות ידיך

במדינת ישראל פועלים כיום כ־63 מוסדות להשכלה גבוהה, שלומדים בהם כ־315 אלף סטודנטים וסטודנטיות. מדובר במספר לא מבוטל של מי שנמצאים במשך שעות רבות על ספסלי הלימודים ומסתובבים במתחמי הקמפוס, ומטבע הדברים, תאונות אישיות כאלה ואחרות קורות ובלתי נמנעות. עו"ד מוטי ארד, מחלק את סוגי התאונות לשניים: הקלאסיות - כמו נפילה בשטח המוסד האקדמי בשל מפגע, או נפילה מגובה, פציעה במהלך שיעור ספורט וכו'. ותאונות ייחודיות שעלולות להתרחש בכיתות הלימוד ובמעבדות המחקר: פיצוץ של חומרים כימיים, שאיפת חומרים מסוכנים, הידבקות במחלות ועוד.

- מה נדרש מסטודנט שנפצע כדי לקבל פיצויים?

"להגיש תביעת נזיקין. לכל האוניברסיטאות והמכללות יש פוליסות ביטוח שמגנות עליהן אם אחד הסטודנטים - או המבקרים בקמפוס נפצע. פוליסות אלו כוללות כיסוי לחבות כלפי צד שלישי, בין היתר, חבות הנובעת מרשלנות. סטודנט שנפצע במהלך שהותו בקמפוס - אם מנפילה, 'תאונת עבודה' במעבדה לכימיה או בכל דרך אחרת, ונגרם לו נזק רפואי - צריך להגיש פנייה לעו"ד המטפל בנושא הביטוח, מטעם האוניברסיטה".

- מה התביעה כוללת?

"פירוט כל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה. החל מאשפוז והוצאות רפואיות שונות, דרך עזרה שקיבל בשכר, וכלה באובדן ימי לימוד ו/או עבודה, וכן את הנזקים העתידים שצפויים לו בשל הפגיעה, כמו: אובדן כושר עבודה, נכות וכו'. לשם כך עליו יהיה להוכיח כי הפציעה נגרמה בשל רשלנות המוסד או העובדים מטעמו ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם לו".

- כמו למשל?

"במקרה שמתפוצצת לו מבחנה באמצע שיעור כימיה - מדובר ברשלנות של המרצה ושל המוסד הלימודי. כנ"ל אם סטודנט מתחשמל בגלל תקע לא תקין, נפצע מנפילה של אריח וכו'. במקרים רבים, פציעה בתאונה גוררת אחריה גם נזק נפשי, בין אם מדובר בפוסט טראומה או דיכאון כתוצאה מהקושי הפיזי. במקרה כזה, ניתן לתבוע פיצויים בגין נזק פיסי ונפשי".

- ומה קורה אם הוא לא מצליח להוכיח רשלנות של המוסד, כמו למשל תקע לעצמו את העט בעין?

"גם במקרה של סטודנט שנפצע מבלי שניתן להצביע על גורם רשלן, הוא לא בהכרח ייאלץ ל'ספוג' את נזקיו".

ננשכת? נפלת ב"טרק" או במדרגות - אתה זכאי לפיצוי

אז אם אכן קיימת פוליסת ביטוח תאונות אישיות במוסדות האקדמיה, מדוע שכחו לספר זאת לסטודנטים? עו"ד מוטי ארד מסביר כי בניגוד למסגרות הפועלות מכוח חוק חינוך חובה - ששם מחייב משרד החינוך את המוסד החינוכי לרכוש פוליסת ביטוח עבור התלמידים - לא קיימת חובה כזו במוסדות האקדמיים. יחד עם זאת, אוניברסיטאות ומכללות רבות (אף כי לא כולן) מחזיקות בביטוח תאונות אישיות, שנרכשו באמצעות אגודות הסטודנטים. רכישה זו מבוצעת מכספי הסטודנטים, במסגרת תשלום של "דמי רווחה" שנועדו עבור שירותי תרבות והטבות לסטודנטים. דמי רווחה אלה כוללים תשלום פרמיה עבור הביטוח, אשר נגבים מהסטודנטים לעיתים ללא ידיעתם, ומן הסתם גם ללא הסכמתם, במסגרת תשלומי שכר הלימוד. צריך לדעת גם שהכיסוי של הפוליסה הזאת תקף לסטודנטים פעילים שנפצעים גם מחוץ למסגרת המוסד, ואפילו במהלך חופשות.

- תן דוגמה

"סטודנט באוניברסיטת תל אביב שנפל מגובה ב"טרק" בהודו וסבל חבלות ברכיים, תבע את האוניברסיטה וקיבל פיצוי של: 132,000 ש"ח + הוצאות החילוץ. סטודנט באוני'ברסיטת באר שבע שסבל מפצעי ירי כתוצאה מפליטת נשק, זכה לפיצוי של: 128,000 ש"ח, ואילו סטודנטית שהותקפה על ידי כלב בשכונתה, קיבלה פיצוי של 44,000 ש"ח מהביטוח, בנוסף לתביעה שהגישה נגד בעל הכלב".

אם זה חוקי וקיים, מה מונע מהמוסד האקדמי ליידע את הסטודנטים על קיום הפוליסה הזאת?

"זה כנראה אינטרס של חברות הביטוח. במרבית המקרים הפוליסה לא נשלחת אל הסטודנטים, לא מופץ דף מידע ומועבר עותק לנציגי המוסד הלימודי לעיון המבקש. התוצאה היא חוסר ידיעה על הזכאות והפסד כספי משמעותי במקרה של פציעה".

היקף הביטוח:

חשוב לדעת: פוליסת הביטוח מכסה אתכם 24 שעות ביממה ואף שגובה הפיצויים שונה בין המוסדות, הסכום המקסימלי הוא רבע מיליון שקלים עבור נכות מלאה ובאופן יחסי לכל פציעה, או נכות חלקית. עו"ד ארד: "פיצוי בגין נכות מתקבל בתשלום חד־פעמי, הנובע משיעור הנכות הצמיתה וללא קשר לנסיבות התאונה.

בזמן ההחלמה והריפוי - משולם פיצוי שבועי עבור אי־כושר זמני שנגרם בתאונה, בסכום של 650 ש"ח לשבוע עד 52 שבועות.

הביטוח כולל גם כיסוי להוצאות רפואיות עד 3,500 ש"ח, הוצאות חילוץ עד 25,000 ש"ח וגם פיצוי למקרה מוות חלילה בסכום של 100,000 ש"ח.

במידה ועקב התאונה נבצר מהסטודנט להמשיך או לסיים את שנת הלימודים - ישולם פיצוי בגין אובדן שכר הלימוד. עובדה נוספת שחשוב לדעת, היא שקיים כפל ביטוחי.

כלומר, אם הסטודנט נפצע במפגע בטיחותי במדרכה בעיר, או ננשך על־ידי כלב, הוא יכול לתבוע גם את הרשות המקומית או את בעל הכלב.

- כיצד מגישים תביעה?

"מומלץ לאחר הטיפול הרפואי, לאסוף את כל התיעוד הדרוש, כמו פרטי עדים לתאונה, עותק מפוליסת הביטוח, צילום זירת התאונה, עותקים מכל המסמכים הרפואיים בגין הפציעה ועותקים מהקבלות בגין התשלומים וההוצאות השונות, הוכחות לכל הנזקים שנגרמו ועוד. כמובן, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, על מנת לנהוג באופן מושכל ונכון.

פנייה לחברת הביטוח לצורך מימוש זכויות על פי פוליסה, צריכה להיעשות תוך 3 שנים ממועד התאונה. ישנה כמובן חשיבות רבה לליווי של עו"ד מנוסה בהתנהלות מול חברות ביטוח".

"טיפים" מול חברת הביטוח:

1. יש לתעד את פרטי האירוע, לצלם תמונות ולקבל פרטים של עדי ראייה.

2. לפנות לטיפול רפואי בסמיכות רבה לפציעה.

3. בעת הפנייה לקבלת טיפול רפואי, יש לפרט את נסיבות הפצ יעה במדויק.

4. לאסוף ולשמור את כל המסמכים שנצברו במהלך הטיפול הרפואי וכן קבלות על כל הוצאה והפסד.

5. אין להשתהות בהגשת תביעה לחברת הביטוח ויש להגישה מייד עם התגבשות הנזק.

6. מומלץ להגיש את התביעה בליווי חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי הקובעת את שיעור הנכות שנותר למבוטח עקב התאונה.

7. יש לפקפק בכל תשובה של חברת הביטוח הדוחה את התביעה אפילו באופן חלקי, גם אם היא נסמכת על "מומחים" מטעם חברת הביטוח.

8. פניית עו"ד למבטחת, תביא לעיון מחדש בהחלטה שנדחתה, ובמקרים רבים תאפשר את מימוש הזכויות של המבוטח. ואם אין מנוס - ניתן לפנות לבית המשפט.