פיצוי גדול על מחסן שקרס תחת מערכת סולארית

הבעלים אמנם הסיר עמוד תומך מבלי ליידע את המתקינים, אבל שופטת קבעה שגם הם התרשלו כשביצעו את העבודה. הפיצוי: כ-950 אלף שקל

עו"ד דוד רייכרט | פסקדיןפורסם: 30.06.20 , 15:41

בית משפט השלום באשקלון חייב לאחרונה מתקיני מערכות סולאריות לשלם פיצויים והוצאות של כ-950 אלף שקל לחקלאי שהמחסן שלו קרס בזמן שהתקינו עליו קולטים פוטו וולטאים. השופטת סבין כהן קבעה כי המתקינים התרשלו כיוון שלא וידאו שהמבנה יכול לעמוד בעומס באמצעות בדיקה הנדסית.

המחסן נבנה מקונסטרוקציית מתכת והגג הורכב ברובו מלוחות איסכורית. בתביעה שהגיש החקלאי לפני כשלוש שנים הוא סיפר שהתקשר עם שני מתקיני מערכות סולאריות כדי להקים מערכת לייצור חשמל על הגג ושילם להם 205 אלף שקל.

לדבריו, הגג של המחסן קרס לאחר שנפרסו כ-75% מהקולטים אבל הסתבר שאי אפשר לשקם אותו והוא נדרש להרוס אותו ולבנות מחסן חדש. לטענתו, עלויות הקמת המבנה הגיעו ל-1.2 מיליון שקל לערך ובנוסף הוא ביקש שהנתבעים יחזירו לו את התשלום עבור התקנת המערכת.

המתקינים טענו כי סמכו על ההצהרה של התובע שהמבנה נבנה כדין ולכן היו בטוחים שהגג יכול לשאת את המשקל של המערכת, שממילא אינו גבוה. אלא שבדיעבד התברר להם שהתובע הסתיר שהסיר עמוד תומך וזה מה שגרם לקריסה. על כן, לטענתם, התובע אחראי לכשל.

ארכיון(צילום: רויטרס)

כטענה חלופית הם ביקשו שלא להטיל עליהם אחריות מלאה בשל אשם תורם מצד התובע. בנוסף, הם טענו כי מגיע לתובע פיצוי נמוך בהרבה מזה שביקש כיוון שיכול היה להסתפק בשיקום המבנה.

לאחר קבלת חוות דעת מטעם שני הצדדים ושמיעת עדויות המומחים, התרשמה השופטת הבכירה סבין כהן כי הסרת העמוד התומך הייתה רק חלק מהסיבה לקריסת המבנה. מחוות הדעת עלה שבמבנה היו כשלים נוספים, בהם בעיות בחיבורים בין הפרופילים וחלודה, והוא לא היה חזק מספיק לשאת בעומס של המערכת גם אם לא היה משמעותי.

היא הבהירה כי תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) בנוסח שחל במועד ההתקנה חייבו אישור מהנדס ואף דרשו היתר בנייה טרם ביצוע ההתקנה. אלא שהנתבעים לא ביקשו היתר והמבנה לא נבדק על ידי מהנדס מבנים, והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שמדובר היה במחסן ישן שעשוי ממתכת והצריך תחזוקה שוטפת.

בנסיבות אלה נקבע כי הנתבעים הפרו את החובות המוטלות עליהם לפי התקנות ומשכך הם התרשלו ואחראים לקריסת המבנה. בצד זאת, צוין, אין ספק שהסרת העמוד התומך תרמה לקריסה ועל כן השופטת ייחסה לתובע אשם תורם של 30%.

השופטת קבעה כי התובע הוכיח שאי אפשר היה לשקם את המבנה והיה צורך בהריסה ובנייה מחדש. בהתאם לחוות הדעת שמאית וחשבוניות שהציג, ולאחר הפחתת הרשם התורם ועלות תיקונים שממילא היה על התובע לבצע, פסקה לו השופטת פיצויים של כ-900 אלף שקל. בנוסף חויבו הנתבעים לשלם את שכר העדים והמומחים בהליך, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין 40 אלף שקל.

הנתבעים הגישו הודעות צדדים שלישיים נגד קבלנית משנה וגורמים נוספים שהיו מעורבים בהתקנה אך הן טרם הוכרעו.