שתף קטע נבחר

רב היישוב עומר תבע מהמדינה 1.64 מיליון ש'

יוסף גינזבורג דרש להתאים את שכרו לזה של רב עיר – רטרואקטיבית מ-2007. התביעה שלו התקבלה באופן חלקי, והתחשיב הסופי ייקבע בהמשך

בית הדין לעבודה בבאר שבע הורה לאחרונה למשרד לשירותי דת לשלם לרב של היישוב עומר, יוסף גינזבורג, שכר שווה לזה שמקבלים רבני ערים ברשויות מקומיות שבהן פועלת מועצה דתית. גינזבורג תבע 1.64 מיליון שקל, והשופט צבי פרנקל קבע כי הסכום ייקבע בהתאם לטבלאות השכר הרלוונטיות.

 

גינזבורג מכהן כרב היישוב עומר מאז 1975. עד 2007 הוא לא היה זכאי להכרה כרב עיר לפי תקנות מ-1974. אלא שב-2007 נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעו כי כל רב שמכהן יותר מחמש שנים ברשות ללא מועצה ייחשב לרב עיר.

 

ב-2014 הוא הגיש את התביעה נגד המשרד לשירותי דת בטענה שלמרות העובדה שלפי התקנות מ-2007 הוא נחשב ל"רב עיר" – שולם לו שכר נמוך מזה שמגיע לרב עיר ברשות מקומית בסדר הגודל של עומר.

 

בפסק דין שניתן בבית הדין לעבודה בבאר שבע ב-2016 זכה גינזבורג בהכרה כרב עיר ונקבע כי סוגיית השכר מצריכה בירור עומק לנוכח העובדה שהמדינה לא פרסמה תנאי שכר לרבנים שמכהנים ברשויות שאין בהן מועצה דתית. במרץ האחרון דחה בית הדין הארצי לעבודה ערעור שהגישה המדינה על פסק הדין וההליך הוחזר לבית הדין בבאר שבע לצורך דיון בגובה השכר.

שטרות של שקלים (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

גינזבורג טען כי הוא זכאי לשכר זהה לזה שמקבל רב עיר ביישוב עם מועצה דתית שיש בו מספר תושבים דומה לזה של עומר. בהתאם לכך, הפרשי השכר המגיעים לו, כולל קרן השתלמות, פנסיה תקציבית, תוספת ותק ופיצויי הלנה מגיעים ל-1.64 מיליון שקל.

 

המשרד לענייני דת טען מנגד כי ההכרה במעמדו של התובע לא משפיעה על השכר כיוון שאין אפשרות להחיל עליו טבלאות שכר שמתייחסות לרשויות שבהן פועלת מועצה דתית. המשרד הוסיף כי השכר של התובע צריך להיות נמוך יותר בין היתר כיוון שלא ביצע עבודה זהה לזו של רבי ערים שבהן יש מועצה.

 

אלא שהשופט צבי פרנקל קבע כי העובדה שלא הוקמה בעומר מועצה דתית לא מצדיקה לפגוע בזכויותיו של גינזבורג. ראשית, משום שאין תקנות שקובעות תנאי שכר שונים לרב ביישוב ללא מועצה דתית ובתקנות הקיימות אין תימוכין לגישת המדינה.

 

שנית, משום שלא הוכח שהתובע מבצע תפקידים שונים ופחותים מאלה של רב בעיר שיש בה מועצה. בהקשר הזה השופט הדגיש כי המשרד לענייני דת לא הגיש רשימת הבדלים מפורטת בין תפקידי התובע לבין תפקידו של רב בעיר עם מועצה דתית, למרות קביעה מפורשת של בית הדין הארצי. בנוסף הודגש כי המדינה – שלא הגדירה את תנאי ההעסקה של גינזבורג – הפרה בכך את חוק הודעה לעובד.

 

לפיכך נפסק כי הוא זכאי לקבל שכר של רב עיר מ-2007 בהתאם לטבלאות השכר הרלוונטיות. בצד זאת, נדחו תביעותיו לקרן השתלמות, לפנסיה תקציבית לפיצויי הלנת שכר ולתוספת ותק. המדינה תבצע את התחשיבים הדרושים ותשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 8,500 שקל.

  •  
  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד שרה זינו-אמוראי
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד מור שלמה מכטה מפרקליטות מחוז דרום - אזרחי
  • עו"ד מוסא דקה עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: עידן שלום
עו"ד מוסא דקה
צילום: עידן שלום
מומלצים