שתף קטע נבחר

ישראלית חויבה להחזיר את בנה בן ה-9 לאביו בצרפת

בקשה שהגיש האב לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התקבלה. האם התנגדה להשבת הילד ונימקה זאת במשבר הקורונה. ערעורים שהגישה לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו

בקשה שהגיש האב לפי אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התקבלה. האם התנגדה להשבת הילד ונימקה זאת במשבר הקורונה. ערעורים שהגישה לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו

 

ערעור שהגישה אם לבן 9 על פסק דין המורה לה להשיב את בנה לצרפת נדחה לאחרונה באופן סופי. האם ובעלה, איש משרד החוץ הצרפתי, חזרו לצרפת ב-2017 לאחר שהות ממושכת בארץ וזמן קצר לאחר מכן החלו בהליכי גירושין. בחודש מרץ השנה הגיעה האם עם הבן לביקור בישראל אך סירבה להחזירו. בתי המשפט המחוזי והעליון לא מצאו עילה להתערב בפסק הדין של בית המשפט למשפחה וקבעו שהילד יחזור לצרפת.

 

לבני הזוג שני ילדים, בן 9 ובת 8. האב אזרח צרפתי והאם אזרחית ישראלית. ביולי 2017 חזרו בני הזוג לצרפת לאחר שחיו בישראל מספטמבר 2009 במסגרת עבודתו של האב במשרד החוץ.

 

באוקטובר 2018 פרץ משבר ביחסי הצדדים והאם הגישה תביעת גירושין בצרפת. בהליך גישור סוכם כי היא תוכל לקחת את הילדים, כל אחד בנפרד, לחופשה בישראל. האם לקחה את הבת לביקור והחזירה אותה. לאחר מכן לקחה את הבן אך בתום החופשה הודיעה לאב כי לא תחזיר אותו בשל ״משבר הקורונה״.

 

האב הגיש בקשה להחזרת הילד לפי אמנת האג. בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל את הבקשה וציין בין היתר כי אי השבת הקטין לצרפת בתום הביקור אינה אלא מעשה מרמה בוטה. בית המשפט הורה לאם להשיב את הקטין לצרפת בתוך 7 ימים.

 

האם ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בערעור, שהוגש באמצעות עו״ד ריקי אופק אבן צור, היא טענה כי החזרה לצרפת נעשתה במטרה לאפשר לאב לעבור בחינה ולהיות דיפלומט מן המניין. לאחר מכן לדבריה הזוג תכנן לשוב לישראל.

 

עוד היא טענה כי ייגרם לילד נזק אם יוחזר לצרפת בשל התנהלות האב כלפי הילדים.

 

האב, ששוהה בצרפת, יוצג על ידי עו״ד ליאן קהת. עו״ד קהת ציינה כי בית המשפט הצרפתי קבע במסגרת הליכי הגירושין כי לשני ההורים אחריות הורית משותפת ומשמורת משותפת על ילדיהם, כשזו מיושמת בפועל. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הוצאתם מחוץ לגבולות צרפת טעונה הסכמה של שני ההורים. על פי ההסכם האם הייתה אמורה לחזור עם הבן לצרפת במרץ 2020 וזה לא קרה.

 

שם מציאות חייו

 

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, הבהיר כי לא יכול להיות ספק שמקום המגורים הרגיל של הקטין, עובר להגעתו לארץ, היה בצרפת. בני הזוג נישאו בצרפת, התגוררו שם ועקרו לישראל רק בעקבות משרה שקיבל האב ממשרד החוץ הצרפתי. חוזה ההעסקה של האב עמד להסתיים בקיץ 2017 ובני הזוג היו ערוכים לחזור לצרפת.

 

אם אכן החזרה לצרפת הייתה לתקופה קצובה, מדוע מכרו בני הזוג את דירתם בארץ ומדוע היה צורך להעביר את כל הכבודה לצרפת? תהה השופט.

 

השופט הוסיף כי לנוכח הקביעה שמקום המגורים הרגיל של הקטין היה בצרפת, התקיים התנאי הראשון לתחולת האמנה. התנאי השני, הפרת זכויות משמורת על ידי ההורה החוטף, התקיים אף הוא.

 

עוד הבהיר השופט כי לפי אמנת האג רק אם לילד ייגרם נזק פיזי או פסיכולוגי ״בלתי נסבל״ כתוצאה מהחזרתו ניתן להורות על אי השבה, מה שלא הוכח במקרה זה.

 

לפיכך הוא דחה את הערעור וחייב את האם בשכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל. השופטים עינת רביד ונפתלי שילה הצטרפו לפסק הדין. ימים ספורים אחר כך הגישה האם לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שנדחתה ללא צורך בתשובה. ימים ספורים אחר כך הגישה האם באמצעות עו"ד איתן ליפסקר בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדחתה ללא צורך בתשובה.

 

לקריאת ההחלטה המלאה של המחוזי – לחצו כאן

  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ האם: עו"ד ריקי אופק אבן צור
  • ב"כ האב: עו"ד ליאן קהת
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים