אפליקציות היכרויות נחשבות לדרך העיקרית של צעירים להכיר היום בני זוג פוטנציאליים. יש אפילו מי שיעיד שבתקופת הקורונה זאת דרך ההיכרות היחידה. אבל מה קורה כאשר השימוש בהן מסב לנו בעיקר עצב ודכדוך? מחקר חדש מגלה כי שימוש מוגבר באפליקציות עלול להיות הרסני ולפגוע בבריאותנו הנפשית והפיזית, לא פחות.
כתבות נוספות למנויים:
המחקר, שהסתמך על מדגם מייצג שכלל 500 רווקים ורווקות בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית בישראל, בדק את אופני השימוש של צעירים בישראל באפליקציות היכרויות פופולריות, בהן טינדר, אוקיי-קיופיד ובאמבל האמריקניות, לצד שניים שהם אחד ושליש גן עדן המקומיות.
נמצא כי אנשים בישראל משתמשים באפליקציות היכרויות משלל סיבות: בילויים, אהבה, יחסים מזדמנים, תקשורת קלה, ערך עצמי, ריגוש. זהו גם טרנד ההיכרות המוביל כרגע. בנוסף, חלק גדול מהגולשים רואה עצמו כמכור לאפליקציות - רבע מהחילונים וכ-15% מהדתיים נכנסים לאפליקציות הללו מעל חמש פעמים ביום.
אולם הנתון המשמעותי והמעניין ביותר במחקר הוא הנתון שעוסק בתופעת ה-FOMO, אותו חשש מפספוס אפשרי שמתרחש בדיוק בזמן שאני מתכתבת עם אדם מסוים או יוצאת לדייט עם אחר. במחקר נמצא כי רווקים ורווקות רבים יוצאים לדייטים, ובמקום ליהנות מהזמן ומההיכרות החדשה, הם כל הזמן מוטרדים מתחושת ההחמצה ומהחשש שאולי פספסו דייט פוטנציאלי מתאים יותר.
על התחושה הלא פשוטה הזאת דיווחו 60% מהנשים החילוניות ו-55% מהדתיות, וכן נמצא כי הרווקים הדתיים (45%) חשים זאת מעט יותר מהחילוניים (44%). החוקרים מסבירים כי תופעת ה-FOMO קשורה לחוסר סיפוק מהחיים, לסימפטומים שליליים ולהערכה עצמית נמוכה. בנוסף, אנשים שחווים FOMO מדווחים על עלייה בבעיות שינה, חוסר אנרגיה ונטייה להתרגז.
"בקרב המשתמשים קיימת תחושה הנובעת מהפחד להחמיץ, מה שגורם לכולנו להישאר מחוברים לרשתות כל הזמן, ובעצם לפספס את החוויה האמיתית", מסבירה ד"ר ריקי טסלר מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל, שכתבה את המחקר יחד עם ד"ר פרידה שור ועם החוקרת רונית ישראל מאוניברסיטת אריאל. לדבריה, תופעת ה-FOMO נפוצה בעיקר בקרב משתמשי האפליקציות שחושבים שהדייט הבא שלהם יהיה יותר טוב מהקודם.
מעניין לגלות שלמרות המספרים הדומים, מהמחקר של טסלר עולה כי רווקות דתיות סובלות מתופעות הלוואי של ה-FOMO בצורה רחבה יותר מהחילוניות. "גילינו שלבנות דתיות היו דפוסי דיכאון גבוהים יותר מבנות חילוניות שהשתתפו במחקר", היא אומרת.
איך את מסבירה את זה?
"אני חושבת שזה בגלל שהמגזר הדתי מצפה מבחורה דתייה להיכנס מאוד מהר לתוך המעגל של זוגיות, משפחה וילדים. בנוסף, בשביל דתיים, בחלק מהמקרים, השימוש באפליקציה הוא אפשרות משנית להיכרות אמיתית. יש נחקרות שסיפרו לי שהמשפחה שלהן פחות מקבלת את זה, ואז נוצר תסכול שהזוגיות המיוחלת לא מגיעה – גם לא בדרך השידוכים הרגילה וגם לא מהאפליקציה, ואז זה עוד יותר מבאס אותן. הן מרגישות חלשות. לכך מתווסף הלחץ החברתי הגדול של הקהילה, החברה והמשפחה. לכן אני רואה הבדל גדול בין החברה הדתית לחילונית".
את הלחץ החברתי להצליח מדגימות שתיים מהנשים שהשתתפו במחקרה של טסלר. י', צעירה דתייה בת 22, מספרת: "הסקרנות הזו, מה יוליד יום והציפייה האם זה יצליח, יכולות לשתק אותי עד כדי מצב רוח רע". גם מ', צעירה דתייה בת 24, מרגישה שהמצב הקיים מלחיץ ומקשה על חייה, ומשתפת בתחושת הכישלון שהיא מקבלת בכל פעם שהדייט לא ענה על ציפיותיה: "ההרגשה שדייט לא מצליח היא הרגשה של כישלון. בדרך כלל, השימוש באפליקציה הוא לאחר שידוכים לא מוצלחים, ואז יש הרגשה שהאפליקציה היא נקודת המוצא האחרונה, וזה מאוד מלחיץ".
טסלר מדגישה שגם הרווקות החילוניות לא בדיוק נהנות. צעירה חילונית שהשתתפה במחקר, סיפרה כי יצאה בערב אחד לארבעה דייטים, מה שהוביל אותה בסופו של דבר למחוק את האפליקציות מהטלפון הנייד שלה: "כל פעם דמיינתי את הדייט הבא, וזה מעייף ומתסכל. יש לי חברות שלא עברו את הבלגן שאני הרגשתי. עליי זה משפיע, ולכן יצאתי מכל האפליקציות. אני לא מעוניינת בהן יותר. האחד שלי לא מחכה לי שם".
"במכלול המדדים והסולמות שהופיעו במחקר, היו נתונים שהראו כי החברה החילונית חשה את החוויה בשימוש באפליקציות כשלילית ביותר", אומרת טסלר, "אולם הנטייה לדיכאון הופיעה יותר אצל רווקות דתיות. אם הייתה לי אפשרות, הייתי בונה לרווקות דתיות תוכנית שתסייע להן להתמודד עם עולם האפליקציות".
ומה לגבי הגברים הרווקים החילוניים והדתיים? מהמחקר ניכר כי דפוסי ההתמכרות לאינטרנט של רווקים דתיים היו גבוהים במובהק מאלה של משתתפים אשר הגדירו את עצמם כחילונים, אולם הרווקים החילונים דיווחו על זמן רב יותר באפליקציות של היכרויות בהשוואה לדתיים. רווקים חילונים גם נטו יותר לפתח תסמיני דיכאון מאשר הרווקים הדתיים – בניגוד לנשים, אצלן המגמה הייתה הפוכה.
"הם פשוט לא תופסים את האפליקציות כמשהו שיקבע מי תהיה האישה שאיתה הם יתחתנו, ולכן בממוצע, גברים פחות ייכנסו לדיכאון כי הם לא מפתחים יותר מדי ציפיות מהכלי הזה", אומרת טסלר. "זאת בניגוד לרווקות הדתיות שמבחינתן זו עדיין אפשרות לגיטימית למציאת בן זוג לחיים".
מרואיין דתי אף סיפר כי אף שהוא וחבריו משתמשים באפליקציות, ההיכרות דרכן עדיין לא נחשבת למקובלת מספיק בחברה הדתית. "יותר נוח לספר שהכרת את בת הזוג בדרך של השדכן הרגיל מאשר השדכן הטכנולוגי. כששמעתי מחברים באוניברסיטה את הסיפורים על פגישה עם מישהי מאפליקציה, זה נשמע לי מאוד לא רציני. החלטתי לחכות לאחת שתגיע דרך היכרות מחברים או מהמשפחה".
"אני עצמי אמא לבנים שמשתמשים באפליקציות", אומרת טסלר. "הם בשנות העשרים לחייהם, ושמתי לב שכל האפליקציות הללו מאוד מעסיקות אותם. לפני שהתחלתי את המחקר, אני זוכרת שיחה שלהם במרפסת עם החברים שלהם. הם שיתפו שם האחד את השני במצוקות שלהם מתוך התהליך. למשל, הבן שלי סיפר לי שיש פער בין מה שהוא חושב שהוא רואה בתמונה לבין מה שהוא פוגש. הם מדמיינים משהו ובפועל זה לא בהלימה למציאות הזו, ואז הם פשוט ממשיכים לחפש ולחפש ולא להיות נוכחים בדבר האמיתי שנמצא מולם".
ומה לגבי התמכרות לאפליקציות? נתון שגם מופיע אצלך במחקר.
"המעבר בין השימוש והניסיון להסתייע באפליקציה לבין ההתמכרות אליה הוא מאוד דק, וניתן לזהות את ההתמכרות ברגע שיש גם פגיעה פיזיולוגית ורגשית. כלומר, כשמשהו בהתנהגות ובהתנהלות שלך משתנה. זה גם מאוד אינדיבידואלי, כמובן, אבל אם אדם מרגיש שהוא מגזים, כנראה שזה הזמן שלו לעצור. יש כאלו שאתה רואה עליהם שינוי, שהם נהיים טעונים וכועסים ונכנסים לדיכאון. כעס לדוגמה, מאוד משפיע על לחץ דם גבוה ועל המצב הבריאותי. זה גם גורם לבעיות של שינה וחוסר אנרגיה. אדם שמתמכר עלול להזיק לבריאותו, ולא רק הנפשית. הוא עלול לחוש ריקנות וערך עצמי נמוך".
טסלר מעידה כי כל אחד מאיתנו נמצא כיום בסיכון להתמכרות. "יש תחושה שכל הזמן קורים דברים בחוץ. יש כאלה שמרגישים שהם מפספסים כל הזמן משהו חשוב. אפשר לראות את זה על מישהו שהוא חייב לבלות כל הזמן גם במרחב הווירטואלי, ולהיכנס כל כמה דקות לרשתות, לראות תמונות וסרטונים של אחרים. לבדוק מה הוא לא ראה בחמש דקות שהפלאפון היה בכיס".
ומה עושים כשמגיעים לרמה כזו של התמכרות? איך מטפלים בה?
"צריך מינון ואיזון. לדעת שיש לך שליטה עצמית בשימוש ולגלוש בצורה מבוקרת ומודעת. זה מה שהופך את האפליקציות לדבר מבורך שמקדם את מטרתן. אז מי שמרגיש שהוא נמצא שם יותר מדי זמן, צריך להוריד מינון כניסות. למשל, להיכנס פעמיים ביום במקום חמש, או אפילו למחוק את האפליקציות מהנייד. לייצר אינטראקציה שהיא אמיתית ולא פנטזיה וירטואלית. בסוף, המטרה היא לגרום לכך שהמסך לא ישלוט בנו, אלא שאנחנו נשתמש בכלים שקיבלנו בחוכמה, בשביל לייעל את חיינו".
