מה ומי במיאמי
מורן אלפסי בת 36, יזמית חברתית, קואצ'רית אישית ועסקית, אשת חינוך בכל ליבה וכיום מייסדת ודירקטור שלHolocaust Heroes Worldwideהיא הגיעה למיאמי לפני כשלוש וחצי שנים ומאז היא מחוללת "מהפכות". היא הייתה המדריכה הראשונה של 'שבט ברק' צופי צפון מיאמי ביץ', בשנה האחרונה כיהנה כיו"ר הבורד של ה-IAC EDGE- לצעירים יזמים ומקצועיים ובוגרת קורס החטיבה הישראלית של הפדרציה של מיאמי .
מורן האנרגטית, הגיעה בגיל 23מקדימה, לארצות הברית, כשליחה של הסוכנות. לפני 6 שנים היא למדה את תחום ההתפתחות האישית, מאז היא עוסקת בתחום ופיתחה את תוכנית My Family Hero שנתנה לה את ההשראה לHolocaust Heroes. את הקשר שלה לניצולי השואה, היא פיתחה עוד בילדותה, כנכדתה של ניצולת שואה מאושוויץ, לאה גריינר ז"ל. זיכרון ילדות המלווה אותה שהשאיר בה חותם. "סבתא לקחה תחת חסותה שלוש ילדות באושוויץ. היא עבדה שעות נוספות בלילה, עבור קליפות תפוחי אדמה, שאותן נתנה לילדות על מנת שיתחזקו, היא דאגה שיראו בריאות עד כמה שאפשר במסדרים, על מנת שלא ישלחו לתאי הגזים והיא דאגה שישארו כמה שיותר חזקות פיזית ונפשית. הן ניצלו ועלו ארצה והקימו משפחות. ממנה למדתי שאפשר ליצור טוב בכל סיטואציה״
מזה כשנתיים בתחילת 2019, בהשראת סבתה, התחילה את פעילותה במסגרת "Holocaust Heroes Worldwide"האירוע הראשון שלנו היה אירוע חג פסח ובמהלכו הגיעו 50 שורדים. האירוע היה בשיתוף עם ציפי הולנד, יוזמתארגון "גשר של אהבה"ואורחי הכבוד. היה זה רעיון של חברה טובה שרצתה גם לכבד את סבא שלה, אף הוא ניצול שואה. בזכות הקהילה המדהימה והנתינה הרבה של אנשים טובים, הצלחנו להרים אירוע מיוחד ומרגש למענם. מתוך קבוצה זו גיבשנו קבוצה של ניצולי שואה שקיימו הרצאות בבתי ספר, בתי כנסת ובבסיסים צבאיים. בנוסף הקבוצה חוגגת פעילות משותפת לקראתהחגים, והיא מאוחדת במסגרת חברתית תומכת. כמו כן אנחנו שמים דגש מיוחד על זיכרון השואה והגעה לקהלים יהודיים ולא יהודיים כאחד. אנחנו מבינים שלניצולים יש תחושת שליחות לספר את הסיפור ואת המסר שלהם, בעיקר היום, כשהם רואים את המצב מסביב. הקול שלהם הוא עוצמתי הרבה יותר מהקול שלי, שלך או כל מנהיג אחר. הם מעוררי השראה וכשהם מדברים הם נוגעים בלב של האנשים. אנחנו צריכים לעשות ככל שניתן בכדי להגיע לכמה שיותר אנשים כל עוד זה אפשרי .
למרות הדגש המיוחד על החינוך, לא ניתן להתעלם מתחושת הבדידות של הניצולים ביום יום. בזמן ביקור אצל אחד השורדים בן ה - ,100 עלה בראשי הרעיון של פרויקט שבט.
למרות שעבדנו על כך הרבה זמן מראש, רצה הגורל ובדיוק במועד התחלת הפרויקט פרצה מגפת הקורנה, אשר נתנה לפרויקט "שבט" אשר לבש צורה ותוכן שונה בשל הנסיבות ואף קיבל את תמיכתה של הפדרציה של מיאמי לאחרונה. במסגרת הפרוייקט, אנחנו יוצרים צוותים קטנים של 3-4 מתנדבים סביב שורדוהם הופכים להיות לו למשפחה. השבטים הם קהילה מאוחדת העוברת הדרכה ומקבלת תמיכה שוטפת מהארגון. הפרויקט מונה כיום מעל 50 מתנדבים מדהימים המוערבים באופן יומיומי, וכ-11 שבטים ומטרתנו היא להמשיך לגדול ולהגיע לכמה שיותר שורדים.
בשגרת ימי הקורנה, אוכלסיית הגיל של השורדים סובלת רבות בשל בידוד ארוך ופחד ממשי על חייהם. בשביל השורדים החוויה הזו אף קשה יותר ולרבים מהם עולים זיכרונות רבים מזמני השואה. חברי השבט שלנו מלווים אותם יום יום במהלך ששת חודשים האחרונים במטרה לתת להם את תחושת האהבה והתמיכה שלה הם ראויים כל כך."
בכח שיכנועה המהפנט, גייסה מורן רבים מהקהילה שהפכו לקבוצה מגובשת. והם הופכים להיות לו למשפחה. דואגים לו לתקשורת קבועה, אוכל, חגיגות, חגים ויום הולדת, קבלת שבת ועוד,הכל בהתאםלהגבלות הקורנה. הניצול יודע שיש לו למי לפנות, שהוא חשוב במיוחד לאור העובדהשלרבים מהניצולים אין משפחות בפלורידה.
להתחיל ארגון כמו Holocausth Heroes Worldwide העובד עם ולמען שורדים ומודעות על השואה, זה אומר לדעת שמתישהו ישבר לך הלב פעם אחר פעם אחר פעם ושחשוב להעריך כל רגע כי הזמן הוא קצוב.
בתוך כל הבליל הזה מורן חגגה את יום ההולדת שלה. חגיגה זו היתה שונה, חגיגת החיים במקביללמוות, שמחה וכאב שהתערבבו.לילה קודם, הלכה לעולמה בלה לנדאו בת ,95 ניצולת שואה מאושוויץ, אותה ליוותה מורן מאז יסוד הארגון .בלה הייתה בין השורדים הראשונים שעזרו למורן (כן הם אלו שעזרו לנו להתחיל את הארגון). בין השתיים התפתחו יחסי קרבה והערכה הדדיים."איך תסבירו אישה בת 95 חצי עיוורת, ובקושי הולכת שמסכימה לנסוע שעה לכל כיוון רק כדי לספר עוד פעם את הסיפור זו נקראת שליחות. בכל אירועי החגים על אף הקושי הפיזי היא לא הפסיקה לרקוד כשהיא מדביקה אותנו בשימחה שלה. זה מקרה של ניצחון הנפש על הגוף." בלה היתה חלק מפרויקט שבט והיא זכתה בשבט מדהים: סימה פרץ, מאיה מזרחי ועינת אלביליה.בשל הקורונה והיותה בבית אבות סגור, הן לא יכלו להתראות איתה אף לא מרחוק. אך במשך ארבעת החודשים האחרונים של חייה, הן ניהלו שיחות על בסיס יומיומי. בלה שאחרי השואה עלתה לארץ, עד שנאלצה לעבור לפה בשל מצבו הבריאותי של בעלה, אהבה את ישראל ואת הקהילה הישראלית בכל ליבה״יש לי קבוצה של חברות ישראליות שמתקשרות אלי כמעט כל יום. בשבילי, זאת מתנה מהשמים״ היא נהגה לחזור ולומר.
ילדי חברות השבט נקשרו לבלה, ובזכותה המונח ניצול שואה הפך להיות קרוב ואמיתי מאי פעם. הם אף הכינו סרט לכבודה לחגיגת חגהשבועות האחרונה שערכנו און ליין לשורדים. אירוע, שבדיעבד היה הפעם האחרונה שהיא זכתה לשיר .בתה ששהתה ליד מיטתה לפני שנפלה לתרדמת העבירה מסר של הערכה ותודה.
אני מודה לכל הקהילה המדהימה והאיכפתית שלנו על כל הנתינה והעשיה למען ניצולי השואה. הקהילה שלנו תמיד שם בשביל כל בקשה או צורך. כל המעוניין לקחת חלק בפרויקט, לעזור ולתרום בכל דרך יכול לפנות למורן.
להרשמות לפרויקט שבט למען השורדים. https://www.holocausthero.org/tribe-project/
את אהבתה לצילום ולעיתונאות ירשה דפנה יוסלביץ' מלובני מאביה אהרון יוסלביץ' ז"ל, שהיה צלם עיתונות של "ידיעות אחרונות" ומערכת "לאישה", מוכר ומעורה בחיי החדשות והתקשורת שבחיי ארצנו...הוא השאיר את חותמו בבחירת יעדים ועיסוקים שהובילו אותה לאורך השנים.
מכאן נובעת אהבתה לכתיבה ולאומנות כשהיא התחילה עם הצגות וסרטים בגיל צעיר ביותר והשתלבות בעבודה בטלוויזיה הישראלית, ערוץ 1, בתפקיד עוזרת הפקות בתכנית שבועית "באה שבת" עם הרב שמואל אבידור הכהן ז"ל ודרך תכניות בידור כמו "זה הסוד שלי", דוקומנטריה ועוד.
לארה"ב הגיעה עם משפחתה ב-1992 לקליבלנד שבאוהיו לרגל עסקים. בגיל 55 חלה תפנית מגוונת בחייה כשהתגלתה ע"י סוכנות דוגמניות והפכה לדוגמנית מידות 12-14 ועשתה זאת בהנאה מושלמת.
לפני 15 שנה, אחרי גירושין, שמה פעמיה לפלורידה בעקבות השמש. דפנה, אישה נעימת מזג, השתלבה בקהילה הישראלית, בחיי התרבות שלה ושימשה כעוזרת במאי בהצגות הישראליות בקהילה, אשר החלו במסגרת "התיאטרון הישראלי בפלורידה" וממשיכות תחת חסות "גשר של אהבה".בשנים האחרונות מתמקדת דפנה בתחום מתן שרותי נוטריון בפלורידה תחת המותג "שנינו ביחד", המציעה עריכת טכסי נשואין אזרחיים ללא הגבלת מין, צבע או דת. היא מוסמכת בתפקידה כנוטריון, לטפל בחוזים מסחריים שונים והיא גם מציעה תירגומי מסמכים עברית-אנגלית.
דפנה נחשבת לבעלת מקצוע אמינה, הנותנת שירותים מהירים במקצועיות וזמינה בכל עת עם חיוך רחב. בזמנה הפנוי היא נהנית לחיות בפלורידה ומצטרפת לפעילויות הענפות שהקהילה מציעה. לאחרונה, בעקבות "הקורונה" היא מוצאת עצמה תומכת מאד בקבוצת "ידידים ארה"ב" בראשותו של ערן חזן, העוסקת במלאכה המבורכת של עזרה לנזקקים בכל צרכי ורבדי החיים.
עשר נקודות למחשבה להורים לקראת החזרה ללימודי אונליין.
מאת: הדס בן-עמרם
הלימודים במרבית בתי הספר החלו השבוע, והשנה רבים מהילדים יתחילו אותם במסגרת אונליין. המילה אתגר קטנה מכדי לתאר את ההתנסות הצפויה, בעיקר להורים עובדים (בין אם מחוץ לבית או שלא) אבל גם לילדינו שכל כך זקוקים למסגרת, לשיגרה, לחברים, למרחבים...
החלטתי להעלות כאן 10 נקודות משמעותיות לקראת החזרה ללימודים במסגרת האונליין בתקווה להקל ככל הניתן על ההורים המוטרדים והחוששים.
1. מסרים: הילדים שלנו שומעים ומרגישים הכל. שימו לב למסרים שהילדים מקבלים ממכם באופן מודע ולא מודע, ישיר ועקיף. במקום מסרים של חרדה וייאוש (״זה הולך להיות סיוט! איך אני אשרוד את זה?״) או זלזול (״זה לא בית ספר, זה סתם עוד זום״) כדאי להעביר מסר שעל אף האתגר והקושי, לימודי אונליין זה כרגע בית ספר לכל דבר ועניין וזאת שנת לימודים חשובה כמוכל שנה אחרת.
2. הכנה מראש: ילדינו נמצאים בבית כבר מעל חצי שנה. הסגר הפך לשגרת בידוד, הלמידה מרחוק הפכה לחופשת הקיץ וגם כעת המעבר לקראת פתיחת שנת הלימודים הוא מאוד אמורפי ולא מוגדר. חשוב לנהל עם כל הילדים בכל הגילאים שיחת תיאום ציפיות והכנה מראש - מה הולך להיות? מה מצופהמאיתנו? מה ידוע? ומה יכול להשתנות... להדגיש בשיחה את חוסר הוודאות והצורך בגמישות - ייתכן שנחזור לגן/לבית הספר ובעקבות החמרה או הדבקה נצטרך לחזור שוב ללימודים מרחוק וחוזר חלילה. ההכנה צריכה לכלול את לוחות הזמנים והכללים ללמידה מרחוק, לענות על שאלות ולאפשר לילדיםלבטא את חששותיהם ורגשותיהם.
3. שעות שינה: מרבית הילדים, גם הקטנים ביותר יצאו בתקופת הבידוד משגרת השינה הקבועה. בני נוער הפכו את הלילה ליום ומתעוררים בשעות הצהריים, אך גם הילדים הצעירים התרגלו לקום יקיצה טבעית ומפנקת...לא נכון לצפות מהילדים להתרגל באופן חד לסדר היום החדש, לקום בקלות מוקדםולהתארגן ליום הלימודים בלי קושי. שבוע לפני תחילת הלימודים חשוב להתחיל באופן הדרגתי שינוי בשגרת השינה של כל הילדים. יש לוודא יקיצה הדרגתית מוקדמת בבקרים (לבני הנוער מומלץ להקדים בכל בוקר את היקיצה בחצי שעה) והקדמת שעת השינה. רבים מהילדים החליפו את השעון הביולוגיבאופן שהשפיע על מערכות גופם וצריך לסייע להם להחזיר את הגוף לשעות שינה תקינות ומותאמות לימי בית הספר.
4. הכנת סביבת הלימודים: בכדי לאפשר לילדינו את תנאי הפתיחה הטובים ביותר להצלחה בלימודי האונליין יש ראשית לוודא מבעוד מועד את אייכות קו האינטרנט הביתי והמחשב. חשוב לציין - בתי הספר הציבוריים כאן באמריקה מציעים לכל תלמיד שזקוק למחשב נייד לשאול מבית הספר מחשב ניידחדש ללא עלות. בנוסף, חשוב לארגן לכל ילד פינת לימודים קבועה, שקטה או מותאמת לצרכי הבית ובה כל הציוד הנדרש בכדי שלא יצטרך להתרוצץ בבית בזמן השיעור בחיפוש אחרי מספריים, טוש אדום, סרגל או מחשבון. ילדים צעירים שזקוקים לסיוע מומלץ להושיב במרכז הבית וילדים בוגריםועצמאיים יותר מומלץ להושיב בחדרים. כמובן שלכל משפחה צרכים שונים וכדאי לחשוב על כל האופציות מראש.
5. התכוננות והתרגשות: מי מאיתנו לא זוכר את ההתרגשות והפרפרים בבטן שהיו לנו לפני תחילת שנת הלימודים? קניית הציוד, עטיפת הספרים, הקלמר הנוצץ עם העפרונות המחודדים... כל התחלה היא מרגשת ואנחנו צריכים לעזור לילדינו לחגוג את תחילת השנה. מכירים את המושג- Fake it untilyou make it? גם אם זה לא ממש מרגש אותנו שהילד שלנו מתחיל גן חובה, כתה א׳ או חטיבת ביניים בזום... אנחנו צריכים לצור התרגשות ולהדביק בה את ילדינו. בגד חדש או אפילו סיכות או סרט חדש לשיער, פן או תסרוקת חדשה בגיל ההתבגרות, עפרונות וצבעים חדשים, אוזניות נוחות וכו׳ייתרמו להתרגשות לקראת פתיחת השנה. וכמובן - אל תוותרו על תמונה ביום הראשון ליד המחשב או כל דרך שתחגוג עם הילדים את ציון הדרך המשמעותי.
6. בניית נהלים ברורים ויצירת מסגרת: כאשר מתחילים משהו חדש, נבנים גם הכללים וההרגלים השונים. אם אנחנו מעוניינים לגבש שגרה תקינה וברורה עלינו לוודא בתחילה שאנחנו אוכפים את הכללים הרצויים. כך ילדינו יידעו בדיוק מה מותר ומה אסור ולא יפתחו כל דבר למשא ומתן. האםמותר לראות טלוויזיה בהפסקות בין השיעורים? האם אפשר לדלג על שיעורים? אני ממליצה להקפיד בהתחלה על הכללים שחשובים לכם ורק לאחר שנעשתה הפנמה של הכללים אפשר לפעמים להתגמש.
7. בניית עצמאות: גם ילדים בגיל הגן יכולים ומצופים ללמוד להתנהל באופן עצמאי בזמן השיעורים. מתחילים קרוב לילד/ה - מוודאים שהילד יודע להתנהל, להכנס ללינק, להשתיק את עצמו בתוכנה וכו׳, מרגיש בנוח בסביבה החדשה ומתחיל לשתף פעולה ולאט לאט אפשר להתרחק ולחזור עד שמגיעיםלמצב שהילד מסוגל לשבת זמן משמעותי יותר לבד. זה תהליך אבל חשוב לשאוף ולעודד לעצמאות.
8. התעניינות במה שקרה בבית הספר: גם בלימודי אונליין יש לילדים אתגרים אקדמיים ואפילו חברתיים. חשוב לשמור על שיח פתוח עם הילדים, לשמוע מהם חוויות, קשיים ומשימות בסוף יום הלימודים. גם כדי להיות כהורים עם היד על הדופק וגם כדי לתת להם חוויה של שגרה נורמלית ככלהניתן בדומה לחזרה מבית ספר בימים רגילים.
9. עידוד: זהו כלי משמעותי ביותר בחיזוק התנהגויות רצויות. מילה טובה שמתארת בדיוק מה ההתנהגות שאנחנו שמחים לראות, התכונות הנפלאות של ילדנו - יכולת הגמישות, ההתמודדות, הבגרות...אני בטוחה שילדכם יספקו לכם הרבה סיבות להתגאות בהם. תספרו להם כמה אתם גאים בהם (ועלמה!).
10. להודות על מה שיש: עד כמה שהמגיפה עצרה את חיינו הקודמים, יש בהחלט מקום להודות ולהעריך את הטכנולוגיה שמאפשרת לנו תקשורת וחיבור למשפחה, חברים, עבודה ובית ספר. אנחנו בטוחים בבית ויכולים להמשיך בקשרים שמחוץ לבית, להתקדם בעבודה ובלימודים על אף הבידוד. תזכרו שעשרשנים אחורה זה לא היה אפשרי.
מאחלת לכל הילדים שנת לימודים פורייה, שמחה ומעניינת. ולנו ההורים, אני מאחלת הרבה סבלנות, אורך רוח וגמישות. מקווה שהימים שבהם שלחנו אותם עם תיק וסנדוויץ לבית הספר, לחברים, להפסקות ולשגרה יחזרו אלינו מהר.
הכותבת: הדס בן-עמרם (MSW) מדריכת הורים ונציגת בית הספר הבינלאומי להורות של יעל עומר, בדרום פלורידה
Hadas.Ben-Amram@tenafly-tg.com
