שתף קטע נבחר

ההורים, ואנחנו רחוקים

אולי זה לא הכי פופולארי לעסוק בטיפול בהורים המזדקנים שנשארו בישראל, אבל אין כמעט אדם שחי מחוץ לגבולות הארץ שלא נתקל בקשיים בעטיו של הרילוקיישן. לאחר שנתקלו בקשיים הפרטיים שלהם, החליטו האחים ליתי וליאור שחיים בניו ג'רזי, להקים מיזם בשם "ההורים" ומאז הם הרבה סביבו.

אם עזבת את הארץ ללימודים, עבודה או כל מטרה אחרת ונשארת להתגורר מחוץ לגבולות ישראל כשהיית צעיר, וגם הורייך עוד היו "על הרגליים", לא נדרשת לדאוג להם. רק להתגעגע. מקסימום השארת ייפוי כח כדי שיטפלו לך בנכס מושכר או חשבון הבנק. יש מי שיצא את ישראל ויש לו אחים שברבות השנים "לקחו פיקוד" על ההורים, וגם אז לא הרגשת שנדרש ממך יותר מידי, והגעת עם המשפחה לבקר פעם בשנה. יותר או פחות. אבל אם נשארת בארץ אחרת, עברו השנים וההורים התבגרו, או שיצא לך לעשות רילוקיישן כשאתה כבר לא בן 26 והשארת את חמתך בישראל, אתה נתקל עכשיו בקשיים בטיפול השוטף בעניינה. ולפעמים מדובר בעניינים פעוטים, אבל אזור החיוג של המדינה ממנה אתה מחייג לאותו מוסד ממשלתי כדי לסייע לה, רוצה לשלוח לך קוד למספר ישראלי, ואתם מתחילים לתלוש שערות. אתם הולכים לאיבוד בסבך הבירוקרטיה, ואמא או אבא או חמתך שתחייה נדרשת לסיוע, ואתם לא מצליחים לעזור, כי אין לכם מספר ישראלי לקבל אליו את הקוד!

 

 

דוגמאות אין ספור קיימות בשטח. הקשיים מתחילים כשההורה או האח חולים, מתבגרים, ואין אחים שנמצאים כדי לתת סיוע. השכנה כבר אינה פתרון ("עשי טובה ובידקי אם אבא שלי בבית, הוא לא עונה לטלפון") והצרכים רק גדלים. החוויה הופכת למסובכת כשאתם לא "על הקו" ונדרשת עזרה, לעיתים מיידית. הבעיה תפסה מימדים מיפלצתיים עם פרוץ מגיפת הקורונה.

 

 

עוד הרבה לפני שידענו שלקורונה יש כתר, ההורים של ליתי וליאור הרמתי התבגרו. באחד הביקורים, כשליתי הגיעה והבינה את היקף הנושאים הדורשים טיפול, התובנה של עד כמה העדרם של אחיה ליאור ושלה עצמה משמעותיים לחיים של אימם, במיוחד כשהאחרונה נותרה אלמנה. לשניים אין עוד אחים, ושניהם חיים בניו ג'רזי. הרמתי הבינה כי מוכרים לאמא שלה מכל הבא ליד. והיא מצידה מאמינה לטלפנים עם הקול היפה מעבר לקו, וקונה. אפילו הבנק לא היסס למכור לה תוכניות וחשבונות ועוד מרעין בישין בתמורה לאייפד שאין לה צורך בו "אבל אמרו לה שזה טוב, אז היא לקחה" מספרת הרמתי. והיא תפסה פיקוד והחלה לטפל בעניינים. עם חלק מ"הטיפולים" חזרה לארה"ב והמשיכה מהבית, אבל הקשיים החלו להערם. פעולות פשוטות הפכו לבלתי אפשריות בגלל מגבלות טכניות שהיא לא היתה מודעת לפתרונות שלהם. והצרכים רק נערמו. או אז גמלה בליבה ההחלטה לאתר פתרונות ולחלוק אותם עם העולם.

 

דגנדג ()
כשהיינו ילדים. ליאור וליתי עם אמא. צילום: שרוליק הרמתי

 

ליתי הרמתי, 'האחות הגדולה', עוסקת במחקר בתחום מדעי הים באוניברסיטת רטגרס בניו ג'רזי. היא בוגרת אוניברסיטאת בן-גוריון עם תואר באקולוגיה ותואר מתקדם מאוניברסיטת בר-אילן באקולוגיה ימית. היא שותפה במחקרים על חשיבות של מיקרו-אורגניזמים, כולל וירוסים, במחזור הפחמן העולמי, השפעה של שינויי אקלים על שוניות אלמוגים, מציאת תרופות פוטנציאליות (עם דגש על תרופות למחלת הסרטן) במטבוליטים של יצורים ימיים ועוד. והיום שלה לא מסתיים בין הגלים ושוניות האלמוגים. בזמנה הפנוי, היא עוסקת בהתנדבות בחינוך סביבתי ומדע אזרחי. היא חברה מייסדת וסגנית הנשיא בארגון סביבתי ללא מטרות רווח. היא סגנית יושב הראש של הוועדה לאיכות הסביבה בעיר איסט-ברנסוויק שבניו ג'רזי. היא שותפה מייסדת ומנהלת של 'שבוע העשים', פרוייקט מדע אזרחי חובק עולם שמטרתו איסוף נתונים על תפוצה של מיני עשים (moth) בנוסף להנגשה של נושא שמירת הטבע לילדים בכל הגילאים. ידיה מלאות עשייה, אבל יחד עם אחיה, ליאור הרמתי, 'האח הקטן' ,שגם הוא לא נח לרגע ובין השאר מוכר בזכות ווקלטק, חלוצת טכנולוגיית הקול באמצעות אינטרנט, שהיא רק אחת מהחברות שהוא שימש בהן היזם והממציא בשנות ה-80. הוא ליווה מוצרים טכנולוגיים חדשניים משלב הרעיון ועד שראו את אור השוק העולמי. הרמתי נבחר כאחד מ-100 האנשים החשובים בתחום הטלפוניה האינטרנטית על ידי העיתון המוביל בתחום, והוא זוכה

 

בפרס VON Visionary Award" by Pulver.com". כיום הוא עוסק בהנגשת פיתוח גופני ושינוי דפוסי התנהגות לדרך חיים בריאה ותזונה נכונה.

 

הצמד לבית הרמתי עושה למען עצמו, אבל לא פחות למען הקהילה, הן בעולמם המקצועי והן בחיי היום-יום. עם ההבנה של הקשיים השונים שנוצרו לאמא הפרטית שלהם, תוך שהקימו את דף הפייסבוק שעם הזמן הפך לעולם ומלואו של סיפורי קורעי לב בשם "אנחנו ברילוקיישן וההורים מזדקנים בארץ" המידע התאסף, ולא ניתן היה להתעלם עוד מהצורך הספציפי של ילדים להורים מתבגרים שנמצאים בישראל, לעיתים בני משפחה שהם לא הורים, או חברים לבין הצורך לאגור אותו, ובעיקר להנגיש אותו.

 

דגנדג ()
ליאור וליתי עם אמא בפייסטיים. צילום: גיל ויימן

 

'ערב הקורונה' בפברואר 2020 החליטו האחים לעשות מעשה ולפתוח אתר אינטרנט, לאחר שהרגישו כי עמוד הפייסבוק מתמלא בסיפורים, חלקם אישיים מאוד, ובהדרגה ליתי בוחרת לסגור אותו לציבור, ולאשר את המצטרפים אחד אחד, ועתה אפילו שם הקבוצה לא גלוי עוד, אלא רק למי שנמצא בה, כל זאת מפאת המידע הרב שאנשים, אותם היא לעיתים לא מכירה, חולקים בתוכו. מתוך הצורך שעלה מהעמוד, הוקם אתר 'ההורים'. על התוכן מנצחת ליתי ועל התיפעול הטכני ליאור. ההחלטה היא להעלות את המידע בצורה פשוטה, לתת מידע רב ובתחומים שונים החל מנותני שירותים וכלה בעצות או גופים שמסייעים בטיפול מול הרשויות. הצרכים של אנשים מבוגרים, והם לא מהססים לקרוא להם 'זקנים' לעיתים בסיסיים. אוכל, אוזן קשבת, מתנות, תיעוד היסטורי של קורות החיים ועד טיפול בלחצן מצוקה, סיוע משפטי ובתוכו הבנות שהרמתי הגיעו אליהם כמו צורך ב'ייפוי כח מתמשך' וגישה לכל נושא הדיור המוגן.

 

האתר החשוב נותן במה לנותני השירותים. הוא מעודד אותם לפרסם בכתבות קצרות אודות השירותים שהם נותנים ובכך להיחשף. לא פחות ממקורות המידע, הרמתי מעודדים את משתמשי האתר שבחרו להשתמש באחד השירותים המומלצים בו, לכתוב התרשמויות וביקורות, כדי שגם אחרים יוכלו ללמוד על נותן השירותים, אמינותו או כדי לקבל טיפים. המטרה היא לעזור האחד לשני.

 

במסגרת הארגון שהקימו, שהוא ללא מטרות רווח, הם מקיימים מפגשים רלוונטיים. וכך פגשו המשתתפים רוקחת-יועצת, נציגים של ארגונים משמעותיים שנותנים שירותים יעודיים דוגמת 'בלב שלם' המספקים שירותי עבודה סוציאלית ושלל שירותים נוספים המיועדים לקהל דוברי האנגלית בישראל, עינת אבטליון שמתעדת זכרונות ומלווה לפעילויות חברתיות, קרן 'למענכם הורינו' העוסקת בגישור בין בני המשפחה בכל הקשור בטיפול בהורים, חברת אשחר המעסיקה עובדים דוברי חמש שפות דומיננטיות בישראל. הבלוג מתעדכן באופן תדיר והמידע מונגש בצורה קלה ופשוטה. ישנם ארגונים שמלוים את ליתי וליאור בכל שלב ויש להם נסיון רב בטיפול בבני הגיל השלישי כדוגמת מענית שלזינגר מ'מענית-קייר' שמשתתפת באופן תדיר בארועים המתקיימים ומייעצת מנסיונה רב השנים.

 

לפי הסטטיסטיקות של אתר ההורים, ניגשים לאתר משתמשים מ-30 מדינות ברחבי העולם. ארצות הברית כמובן, מדינות אירופה, רחבי אסיה, דרום אפריקה ודרום אמריקה. הסטטיסטיקה מספרת כי שלושת רבעי מהמשתמשים באתר הם נשים ורק רבע מהם גברים. מחצית ממחפשי המידע הם בני 35-50. ליתי הרמתי: "העזרה לאינספור משתמשים וההקלה על חייהם של הורייהם הם ההשגים החשובים ביותר, אך במיזם 'ההורים' אנו כבר מתגאים בהישגים רבים בעבודה צמודה עם נותני השירות ובינהם: עמותת 'עמדא' למען חולי אלצהיימר ודמנציה בישראל שפתחה בפעם הראשונה, בעקבות בקשה שלנו, קבוצת תמיכה מקוונת לישראלים שחיים בחו"ל והוריהם חולי דמנציה בארץ. עמותת הקשישים בבתי אבות פתחה קבוצת ווצטאפ ייעודית לישראלים בחו"ל שהוריהם חיים בבתי אבות בארץ. ובין השאר אנחנו מקבלים מידע שוטף מהמשרד לשוויון חברתי ומעדכנים את חברי הקהילה בנושאים רלוונטיים לנו" מונה הרמתי הישגים משמעותיים בזכות האתר. חוץ מכל העשייה המבורכת הזו, הם מוציאים ניוזלטר לכלל הרשומים באתר עם עדכונים, מידע על אירועים, הקלטות של אירועים קודמים, חדשות רלוונטיות מהארץ ומידע על הנחות ומבצעים על שירותים ומוצרים שמפורסמים באתר. הם לא שומרים לעצמם דבר.

 

מיזם 'ההורים' גדל ומתפתח בקצב מהיר. מידע זורם תדיר, מספר נותני השירותים, קטגוריות חדשות נפתחות באתר, ואיזורים חדשים באתר מתווספים על בסיס יומי, וצוות 'ההורים' בארה"ב ובישראל מתרחב והולך בכדי לספק מידע ולהשפיע 'בשטח' על טיב ומגוון השירותים בארץ ודרך המיזם. את התכנים ניתן למצוא עם השם "ההורים" באנגלית בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ורשתות חברתיות נוספות המפורטות באתר, וכמובן עמוד האתר: HAHORIM.COM

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
טסים לטפל בהורים. צילום: ליאור הרמתי
מומלצים