בעלת גן ילדים תבעה 300 אלף ש' שכר לימוד

מפעילת פעוטון טענה שהילדים והנכדים של בעלי הנכס שבו הוא פועל למדו מבלי לשלם. בהליך התברר שבינה לבין אבי הנתבעים היה הסכם ברטר

עו"ד כרמית סוויד | פסקדיןפורסם: 28.09.20 , 19:10

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה בעלת גן בחולון נגד בעלי הנכס שהשכירו לה את המבנה: היא טענה שהם חייבים לה שכר לימוד של כמעט 300 אלף שקל על שנים שבהן ילדיהם למדו בגן ללא תשלום, אבל השופט עדי הדר קיבל את טענתם שלפיה בין התובעת לבין אביהם סוכם שנכדיו וניניו ילמדו בגן בחינם בתמורה להפחתת שכר הדירה.

במשך כ-20 שנה פעל "מעון איריס" בנכס שכור בחולון. הגן התפרש על פני שתי יחידות קוטג׳ים, קומת קרקע נוספת ושתי חצרות. החברה שהפעילה את הגן שכרה אותו מבעל הנכס ב-1991 כשהסכם השכירות מוארך מעת לעת.

לאחר מות המשכיר ב-2017 ירשו אותו ילדיו. בין החברה לבין היורשים התעורר סכסוך בנוגע לגובה שכר הדירה ולסירובם לחתום לה על בקשה לשימוש חורג. במסגרת תביעת פינוי הסכימה החברה לפנות את הנכס. במקביל דרשה החברה מהיורשים שכר לימוד בסך של כ-292 אלף שקל על התקופה בה למדו ילדיהם בגן.

(צילום: shutterstock)

לדבריה, מאז תחילת הפעילות במקום האב המנוח דאג לרשום את נכדיו לגן והצדדים הסדירו את חוב שכר הלימוד באמצעות קיזוז משכר הדירה. לאחר מותו טרם קוזז חוב שכר הלימוד החדש והתובעת עומדת על זכותה לתשלום חוב זה. לטענתה, הנתבעים לא שילמו את שכר הלימוד עבור השנים 2017-2016 ועל חלק משנת 2018.

הנתבעים טענו שהוסכם כי בני משפחתו של אביהם המנוח יהיו פטורים מתשלום שכר לימוד. לדבריהם, סוכם בין אביהם לבעלי הגן שדמי השכירות יהיו נמוכים כדי שנכדיו וניניו יוכלו ללמוד בגן ללא כל תשלום.

אבל השופט עדי הדר קבע שמכלול העובדות מתיישב עם גרסת הנתבעים שלפיה לא חויבו מעולם בגין שכר לימוד. הוא הוסיף כי התובעת לא הציגה כל ראיה לביצוע התחשבנות בין הצדדים במשך עשרים שנה למרות שהיא מחויבת להפיק חשבוניות גם אם הן מתעדות קיזוז ולא קבלת תשלום בפועל.

הוא הוסיף כי התובעת לא הציגה הסכם שבו צוין כי התשלום לגן מבוצע באמצעות קיזוז. לדבריו, ניכר כי הנתבעים לא הוחתמו על הסכמי שכר לימוד שכן היה ברור לשני הצדדים שהם לא אמורים לשלם שכן הסכום מקוזז משכר הדירה.

"המסקנה היא שהצדדים התקשרו מאז תחילת פעילות הגן בעסקאות ברטר שלא הובאו לידיעת רשויות המס. הסכמת הצדדים הייתה שתשלום שכר הדירה האמיתי מגלם גם התקזזות בגין תשלום שכר לימוד", כתב השופט. התובעת חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.