"כשאנחנו יחד אף אחד לא יכול עלינו"
אן זיוי וירדן ויזל צמד "הזינות" מהמירוץ למיליון ALLSTARS, חוגגות סיבוב שני בריאליטי ומדברות על חברות נשית כערך עליון, על השליחות כדמויות הזדהות חיוביות, שילדות מזמינות אותן לבת־מצווש ומתחפשות אליהן בפורים, ועל בני הזוג הטריים, שתמיד יסתפקו במקום השני שאחרי החברה הכי טובה. בונוסים מיוחדים: איך ירדן פיספסה את ערוץ הילדים בגלל הקורונה, והסיפור המצחיק עד דמעות על שם המשפחה האמיתי של אן
אפילו חברות "צבא הזינות", נבחרת השפיץ שבקרב קבוצות המעריצות של החברות הכי טובות מ"המירוץ למיליון ALLSTARS", לא מעלות בדעתן מה מסתתר מאחורי שם משפחתה של אן. מדובר במידע סודי שהוצפן במחשכים במשך שנים, וייתכן שהיה נשאר שם עד קץ הימים אילולא עלה בדעתי לשאול מדוע ולמה היא כותבת "זיוי" עם ו' אחד ולא עם שניים, כמקובל.
"טוב", אן לוקחת נשימה עמוקה. "אני אגלה לך משהו שלא סיפרתי מעולם. שם המשפחה המקורי שלי הוא זיבי, עם ב' רפה. סבא שלי הגיע עם השם הזה מתוניסיה. בצרפתית, זיבי זה צבי. בנתניה משפחת זיבי מוכרת ומכובדת, סבא הקים בה רשת של בתי מלון, אבל כשבאתי לצו ראשון..."
מה קרה?
אן משעינה את ראשה על כתפה של ירדן. אין ביניהן חלוקת תפקידים מוגדרת, לא בחיים ולא במשימות האקסטרים, מפני שאין צורך. הכי טבעי עבורן זה להרים זו לזו.
"בצו הראשון", אן מצחקקת במבוכה, "ישבתי עם כל המלש"בים באולם, וכשהחיילת יצאה מהחדר וקראה בקול 'אן זיבי' כולם התפוצצו מצחוק, נשפכו לרצפה. לא קמתי, כי התביישתי שיראו שזאת אני. שלוש שעות ישבתי שם, עד שכל אלה שבאו איתי הלכו לדרכם. כשחזרתי הביתה הודעתי לאמא 'אנחנו נוסעות למשרד הפנים, עכשיו'. ככה שיניתי בתעודת הזהות לזיוי. מכל המשפחה אני היחידה ששינתה. אמא שלי עובדת בבנק ועונדת בגאווה תג עם שמה ‑ אורנית זיבי. אבא שלי אמר לאחי 'רק עליך אני אוסר להחליף מפני שאתה תמשיך את שושלת זיבי'. מזל שנולדתי אישה".
בתום הווידוי היא מגלגלת כדור וירטואלי לעבר הבסטי שלה. "גם לך יש משהו שאפילו הזינות לא יודעות?"
ירדן ויזל מהססת. אם זה סוד, אז למה לגלות? ואם זה לא מידע חורץ גורלות, אז למה לשמור אותו בבטן? ולבסוף בוחרת בטראומת הקורונה שלה. "עברתי אודישנים ונבחרתי להנחות עם עודד פז את 'הבנים והבנות'. או 'הבנות והבנים'. לא הספקתי ללמוד את השם המדויק כי ידיד שלי אובחן כחולה מאומת. הכנסתי את עצמי לבידוד עד שיגיעו תוצאות הבדיקה, אבל איבדו אותה. בלגן. אחרי חמישה ימים עשיתי בדיקה חוזרת וביום השמיני, כשנמצאתי חיובית, התחיל הבידוד הרשמי. לא יצאתי מהבית במשך 23 ימים".
אוי!
"אוי זה בקטנה, בגלל שאני גרה לבד. הוריי גרושים, אז הם עשו ביניהם תורנות של משלוחי אוכל. יום אמא, יום אבא, והשאירו לי מאחורי הדלת. סבלתי מכאבי גב ושרירים וישנתי המון, עייפות מוזרה. גם איבדתי את הטעם והריח, כמובן. כשהתחלתי לטפס על הקירות מרוב שיעמום הוצאתי כיסאות לחדר המדרגות והתיישבתי במרחק ארבעה מטר מהדלת הפתוחה".
"ואני ישבתי מולה", אן מתפרצת, "העפתי אליה שקיות ביסלי ובמבה והצחקתי אותה".
"כשקלטתי שפיספסתי את התוכנית בגלל ליידי קורונה, לקחתי את זה קשה נורא", ירדן מרצינה. "דיכאון אמיתי, עד שאן עזרה לי להבין שאם לא הנחיתי את תוכנית הדגל של ערוץ הילדים, כנראה שהיא לא הייתה שלי. הגישה הזאת יותר טובה מחפירות של 'למה זה קרה דווקא לי'. כשכולם התחילו לשאול למה אני לא על המסך, הסברתי שעצם העובדה שנבחרתי לתפקיד היא מחמאה ענקית".
האישונים שלי מתרוצצים בין אן הבלונדינית לבין ירדן השחרחורת בעודי מתלבטת מי מצמד הזינות ‑ שבעונה השישית של "המירוץ למיליון" (רשת) העפילו לחמישייה הסופית, ובימים אלה מככבות בעונה השמינית ‑ חשפה סוד יותר מגניב. "אבוד לך", הן מזהירות אותי ומוסיפות שערך החברות ניצב בראש סולם העדיפויות שלהן, הרבה מעל לכל פיתוי כספי. "אילו הציעו לנו לקחת את המיליון במירוץ שיגרום לאיזשהו סדק בקשר שלנו", אן פותחת וירדן משלימה: "בלי לחשוב פעמיים היינו מוותרות על ההצעה. כשאנחנו יחד אף אחד לא יכול עלינו. יחד אנחנו חזקות אפילו יותר מחמאס".
החבר של החבר
הרומן ביניהן ניצת לפני תשע שנים, כשהיו בנות 17, בזכות בני הזוג שכבר מזמן הפכו לאקסים שלהן. "הייתה לי זוגיות של עשר שנים, מגיל 13 עד 23, עם מישהו שלמד שנה מעליי", אן מתוודה, "הוא התחיל איתי באיי.סי.קיו, רק שתביני כמה זה סיפור עתיק, והחבר הכי טוב של החבר שלי התחיל לצאת עם ירדן, אז יצא שהיא שמעה עליי ואני שמעתי עליה".
"בפעם הראשונה שהוא לקח אותי לנתניה, זה כמעט נגמר באסון", ירדן ממשיכה. "אן טיילה ברחוב עם הכלב שלה, צ'יף, שרץ לעבר המכונית ונפגע, אז ארבעתנו טסנו איתו לווטרינר. אל תדאגי, הוא ניצל".
"נכון", אן מקדירה את פניה, "אבל בינתיים הוא כבר מת מזקנה".
"נכון", גם ירדן מתעננת, "אבל שם הייתה לנו התאהבות והתחלנו לצאת ברביעייה".
רביעייה זה זוג בנים וזוג בנות?
"מה פתאום, אן הייתה עם החבר שלה ואני הייתי עם החבר שלי, למרות שאילו נמשכתי לנשים בטוח שהייתי מתחתנת עם אן. איך לא? היא הדבר הכי יפה בעולם".
אפילו צה"ל לא הצליח להפריד ביניהן. ירדן שירתה בקריה כסמב"צית ואילו אן שירתה שם כצפ"טית. "זה ראשי תיבות של צופן פענוח טכנולוגי ויותר מזה אסור לי לומר", היא יורה. "כל אחת מאיתנו ישבה בבור אחר, אבל פעם, כשהייתי בכוננות לילה, אמרתי לירדן 'בואי נעשה משהו קונדסי, יש מסיבה ב'מורפיום', בואי נברח'. יצאנו מהקריה עם המדים, החלפנו לבגדים של מסיבה בשירותים של הלונדון מיניסטור, דחפנו לברמן את השקיות עם המדים, נכנסנו לאווירה ופתאום טלפון מהגדוד שלי, אני צריכה לחזור! ראיתי שחור, הקטע המשימתי שלי התעורר, יש לי שבע דקות להתייצב! ירדנו מהעקבים, החלפנו בגדים בטיל, ורצנו לעבר הש"ג כאילו שהוא היה רון שחר".
"ואיחרנו רק בשלוש דקות", מסכמת ירדן בשלווה.
בגיל 22, כשאן חזרה מטיול אחרי צבא בקוסטה־ריקה, אל ירדן שהשתחררה מקבע, למדה תקשורת בקריה האקדמית אונו ועבדה כדיילת, הן החליטו לאחד כוחות ולצאת למירוץ. "לא האמנו שנתקבל בגלל שהטייטל 'חברות טובות' לא מספיק מעניין", מספרת ירדן. "צילצלנו לדניאל טופז, בוגר המירוץ, וביקשנו את עזרתו. הוא הציע לנו להזדהות כזוג, או לספר שאחת מאיתנו חוזרת בתשובה, ולא הסכמנו לשקר. כשטסנו לחופשה בפריז כתבו לי מההפקה שהאודישנים עומדים להיגמר, אז הדלקנו את המצלמה, כשהאייפל מאחורינו, והכרזתי בשיא הביטחון שאנחנו הזוכות הגדולות של 'המירוץ למיליון'!"
אחרי חצי שנה של מבחנים שונים ומשונים, אן ישבה אצל ירדן, עם חברים נוספים, ושתיהן קיבלו מייל זהה המבשר שהמירוץ מתחיל בעוד חמישה ימים. אן הייתה הראשונה שמילמלה "סליחה, יש לי פיפי", ירדן התנצלה בעקבותיה, ורק כשהסתגרו בשירותים הן פרצו בצווחות על־חלל, כיאה לרגע שבו החיים משתנים, ומיד החלו לתהות איזה בלוף ימכרו לחברים שיושבים בסלון ולכל אלה שיתהו לאן נעלמו. אן, סטודנטית לתקשורת בבינתחומי, שלימים סיימה גם את התואר השני ("העתיד באינטרנט, אף שלט חוצות לא יביא את התוצאה של פוסט מטורגט"), סיפרה שהיא טסה לחילופי סטודנטים, ואילו ירדן דיווחה באינסטוש שהיא יוצאת לפרויקט שגרירים של אל על. הן עשו את כל המסלול, העפילו לרבע הגמר, הודחו בתאילנד ("במשימת כוח שהייתה פשוט חזקה מאיתנו", לדברי אן) והגיבו בים של דמעות. "בהפקה נבהלו", ירדן מעדכנת, "והחזירו אותנו ארצה בביזנס".
בארצנו הקטנה הן התקשו לחזור לשגרה גם מפני שהיו מפורקות (כאבי שרירים ושיניים פלוס נדודי שינה מעודף אדרנלין) ובעיקר בגלל האהבה שסחפה אותן לחלטר במסיבות בת מצווה, דרך קמפיינים והשקות, ועד לאינספור ילדות שבחרו בדמויותיהן כתחפושת לפורים. "זה היה מרגש ומוזר כאחד", מנתחת אן. "סבתא שלי קראה לי ז'ין, זה שם חיבה בטריפוליטאית, והתחלנו לקרוא אחת לשנייה זינה, הרבה לפני שידענו שזה שמה של נסיכה לוחמת. בילדותי התחפשתי לדמויות מעוררות השראה, כמו סיסי הנסיכה, אבל למה שמישהי תתחפש אליי?"
"ככה היא", מסנגרת עליה ירדן. "גם עכשיו, כשאנחנו לא מסוגלות ללכת מטר בלי לעשות מאה סלפי, אן לא מבינה למה מישהו ‑ ילד או סבא ‑ רוצה להצטלם איתה".
כדי להמשיך את ההרפתקה הן המריאו יחד לארצות־הברית. אן העמידה במבחן את כוחו של האינסטגרם ("הדבר הכי חשוב בחיים זה קשרים עם האנשים הנכונים") והגיעה לידיד של הסוכן של ג'יג'י חדיד שהזמין אותן ללאס־וגאס, למסיבה של לאונרדו דיקפריו. "הטלפון שלי נפל על הרגל שלו", ירדן מתפדחת. "ליאו ישב עם מלא דוגמניות, שרבות מהן הלכו איתו לחדר שלו, וכשהוא הזמין גם אותנו לחדר אמרנו, 'סליחה, יש לנו בני זוג'. באנגלית".
לפני שנה עלה הרעיון להוציא את שתי האמהות שלהן למירוץ. אמה של אן הגיבה מיד ב"לא, תודה" ("היא שונאת חשיפה") אבל גילי, אמה של ירדן, הרימה את הכפפה. "הזיה", בתה מאנפפת. "שבועיים לפני שאמא שלי טסה עם חברה, הוריי נפרדו אחרי 30 שנה. אבא שלי, חוקר במשטרה, עשה ניתוח לקיצור קיבה ואמא שלי, שעבדה בהנהלת חשבונות, למדה משחק והתחילה לקבל תפקידים. אני שמחה בשבילם, כל אחד מהם עשה את ההחלטה הנכונה".
בשביל ההרפתקה
מאז שחתמו בסוכנות יולי ("חששנו שאנחנו מתפזרות, חיפשנו ניהול נכון") הן מנחות, יחד ולחוד, בערוץ "ישראל בידור" ביוטיוב ולדבריהן, אין בתעשייה אף כוכב שלא עבר דרכן. "דווקא בגלל שאנחנו כאלה נחמדות ומפרגנות, אין לנו בעיה להציג את השאלות הכי קשות", ירדן מבהירה, ואחותה בנפש מדגישה: "למרות שהקהל אוהב אותנו יחד, כל אחת מתפתחת גם באופן עצמאי". ירדן, הפרזנטורית של לי קופר, הצטלמה לקליפ של איתי לוי ("לא התעצבנתי כשכתבו שיש בינינו משהו, למרות שאנחנו רק ידידים, אבל התעצבנתי לאללה כשכתבו שאני רוכבת עליו בשביל להתפרסם") והקימה את "דוניז" שמוכרת כיסויים עם שמות לטלפונים ניידים, דרכונים וארנקים. אן, לעומתה, שותפה באפליקציה "ווישיק", שמכילה מסך מפוצל ("בחורה מצלמת שני זוגות נעליים ושואלת את העוקבים שלה איזה מהם לקנות"), ועובדת על ליין תכשיטים בעיצובה.
אם לא חסרה לכן תעסוקה, למה יצאתן למירוץ בפעם השנייה?
"מה זאת אומרת?" אן משתוממת. "בשביל ההרפתקה!"
"חשבנו שבפעם השנייה יהיה לנו יותר קל", ירדן שולפת רמז, "אבל השבוע המירוץ מגיע לארמניה שעדיף לקרוא לה אנדרלמוסיה. מדינה קשה".
מה הסוד שלכן?
אן: "אנחנו משלימות זו את זו. אני, למשל, מפחדת ממקקים, ומתעצבנת על אלה ששואלים אותי 'מה המקק עלול לעשות לך'. התקף לב! זה מה שהוא עלול לעשות! לאחרונה עברתי לתל־אביב, ולמרות ששכרתי דירה שעברה הדברה עשיתי סיבוב נוסף. ירדן שומרת עליי מכל מקק".
ירדן: "לי יש פחד גבהים ואני לא הכי מתלהבת ממשימות מפחידות. אן מחזיקה אותי ביד".
נכון לעכשיו, אן צמודה כבר חודש וחצי ("למישהו שעוד לא הוצאתי אותו לאור, בא לי שהוא יהיה רק שלי") וירדן מתרועעת כבר ארבעה חודשים עם עורך דין. "אין מצב שאן תתחתן עם מישהו שאני לא סובלת", ירדן טוענת, ואן מצהירה: "אין מצב שנגיע למצב הזה בגלל שאני סומכת על הבחירות של ירדן בעיניים עצומות". *
הפקה: מיטל ברונר איפור וסטיילינג: גיל אלגאוי איפור במוצרי סופרפארם; ע. איפור: אביבית שושן; עיצוב שיער: ליאור גל
בגדים: אוריה עזראן, תכשיטים: פנטזי אן זיוי, בשער: אן בבגד גוף של אוריה עזראן, ירדן בחליפה של מאדאם
