עובדים מהבית יחד עם הילדים? כך תעברו זאת בשלום

בכל שנה יש בתקופה הזו של אחרי החגים ערבוב תחושות: מצד אחד אנחנו רוצים כבר לחזור לשגרה, אחרי תקופה של הפוגה ואולי להתחיל דברים חדשים, מצד שני כל כך היה לנו כיף בחופש, שקצת קשה לנו לוותר עליו. אבל השנה, ללא ספק, אנחנו בתקופה מוזרה. כי מי זוכר בכלל מה זה חופש, כי מי חגג בכלל חגים, כי במקום ללכת לנוח בעבודה עכשיו גם נצטרך לחזור לשגרה, שהיא לא באמת שגרה. כתבות נוספות למנויים: גורו החיוביות מלמדת איך לפתח חוסן נפשי הכול בראש: הפתרון לבעיות נמצא בדמיון שלכם על זה לא נסלח לקורונה: איך נסתדר בלי חיבוקים? תקופת ההפוגה מבית הספר אמנם הסתיימה, אבל הילדים נשארים בבית, והמטבח ממשיך לתפקד סביב השעון. עוד לא סיימנו להכין את ארוחת הבוקר, לפנות את הכלים ולהכניס למדיח, וכבר מתקרבת שעת ארוחת הצהריים ומרחוק מהבהבת שעת ארוחת הערב המאיימת, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו מנסים לעבוד, אבל בפועל לא מפסיקים לתמוך, להכין, להאכיל, לפנות, לנקות ובעיקר לקטר. לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו "עד שהקורונה נחתה בחיינו, 'אחרי החגים' היה מבחינתנו סוג של התחלה חדשה, מקפצה והזדמנות לדרכים חדשות. הפעם כולנו נמצאים במצב קשה ומתמשך שאף אחד לא יודע מתי הוא יסתיים, כך שהאמירה הזו ריקה מתוכן בנקודת הזמן הזו", אומרת הפסילוגית הקלינית, ד"ר מיכל עינב, מהמרכז האקדמי פרס. ואכן, בדרך כלל כאשר משתמשים בביטוי "אחרי החגים", מתייחסים אל הזמן שבו החיים חוזרים למסלולם, אבל הפעם כולנו מבולבלים ומותשים, בעיקר כיוון שאין לנו אופק. "ההבדל בין מה שעברנו עד כה, לבין מה שצפוי לנו, אינו משנה, לפחות לא בזמן הקצר. זה לא שכולנו חוזרים לעבוד אחרי זה. ולמרות זאת, מומלץ לנשום עמוק, ועד כמה שזה נשמע קלישאתי, לא לאבד תקווה ולהאמין שיימצא החיסון שישחרר את כולנו. אני גם ממליצה כמה שאפשר לדאוג לאנשים שקרובים אלינו, לשמור על המשפחות והחברים, כי זה מה שחשוב ומחזיק אותנו". ומה עם הפרנסה ועם זה שאנחנו תקועים בבית? "צריך להבין שגם אם כרגע גם ברמה האישית, העסקית, או החברתית, הכל נראה תקוע בלי תאריך סיום, הרי שזה מצב זמני ובעתיד יהיה טוב יותר. גם אם אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע, צריך להתאפק, לנהוג בסבלנות ולדאוג לבריאות של כולנו", אומרת ד"ר עינב. וכשמדברים על דאגה לבריאות של כולנו, זה קודם כל לבריאות של עצמנו, כדיink" target="" style="">הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו "עד שהקורונה נחתה בחיינו, 'אחרי החגים' היה מבחינתנו סוג של התחלה חדשה, מקפצה והזדמנות לדרכים חדשות. הפעם כולנו נמצאים במצב קשה ומתמשך שאף אחד לא יודע מתי הוא יסתיים, כך שהאמירה הזו ריקה מתוכן בנקודת הזמן הזו", אומרת הפסילוגית הקלינית, ד"ר מיכל עינב, מהמרכז האקדמי פרס. ואכן, בדרך כלל כאשר משתמשים בביטוי "אחרי החגים", מתייחסים אל הזמן שבו החיים חוזרים למסלולם, אבל הפעם כולנו מבולבלים ומותשים, בעיקר כיוון שאין לנו אופק. "ההבדל בין מה שעברנו עד כה, לבין מה שצפוי לנו, אינו משנה, לפחות לא בזמן הקצר. זה לא שכולנו חוזרים לעבוד אחרי זה. ולמרות זאת, מומלץ לנשום עמוק, ועד כמה שזה נשמע קלישאתי, לא לאבד תקווה ולהאמין שיימצא החיסון שישחרר את כולנו. אני גם ממליצה כמה שאפשר לדאוג לאנשים שקרובים אלינו, לשמור על המשפחות והחברים, כי זה מה שחשוב ומחזיק אותנו". ומה עם הפרנסה ועם זה שאנחנו תקועים בבית? "צריך להבין שגם אם כרגע גם ברמה האישית, העסקית, או החברתית, הכל נראה תקוע בלי תאריך סיום, הרי שזה מצב זמני ובעתיד יהיה טוב יותר. גם אם אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע, צריך להתאפק, לנהוג בסבלנות ולדאוג לבריאות של כולנו", אומרת ד"ר עינב. וכשמדברים על דאגה לבריאות של כולנו, זה קודם כל לבריאות של עצמנו, כדי שנוכל להמשיך ולהחזיק את הבית בתפקוד. מכירים את זה שבטיסה (כן, עד לא מזמן היו מטוסים בשמיים) מבקשים בנוהלי הבטיחות לחבוש את מסכת החמצן קודם על ההורים ורק אז על הילד? אז הנוהל הזה תקף גם בשגרת קורונה, אומרת היועצת והמטפלת המשפחתית עדי הרפז. "כהורים אנחנו עסוקים מבוקר עד לילה בסיפוק הצרכים של הילדים לפני אלו שלנו, ובסופו של דבר האנרגיה שלנו מתרוקנת לפעמים עד שלא נותר לנו מאיפה לתת עוד משהו למישהו. כיוון שאנחנו מביאים את עצמנו עד הקצה, קורה שגם אירועים מינוריים פתאום מעמידים במבחן את הסבלנות שלנו. מה עושים? זוכרים לשים את הפוקוס גם עליכם ועל מה שעושה לכם טוב ביחידים וגם כזוג: לנשום רגע, ללמוד משהו, לשתות כוס יין בערב מול תוכנית אהובה, לקרוא ספר טוב, לדבר שיחת נפש עם חבר או חברה ולעשות ספורט, וכן, ללכת לישון מוקדם מדי פעם ולנוח". ואיך מחזירים את הילדים לשגרת לימודי זום? "מכנסים את הילדים לשיחה משפחתית בנושא החזרה לשגרת הלימודים בזום, ומזכירים להם שצריך סדר יום. מתכננים יחד איתם את הדרכים שבהן הם יוכלו ללמוד ואתם תצליחו לעבוד. הקפידו על לוחות זמנים: מתי קמים בבוקר, מה עושים במהלך היום, מי עוזר במה, מתי אתם עובדים והם נדרשים לכבד זאת ומתי אתם זמינים עבורם, וכן, חשוב שתסכמו יחד איתם שעה שבה 'סוגרים את היום' והולכים לישון. שיתוף והתייעצות עם הילדים לגבי עניינים הקשורים בהם הופך אותם לחלק פעיל וחשוב ביישום החזרה לשגרה ומגביר את הסיכוי שהם ישתפו פעולה", היא אומרת. והכי חשוב: לנהל נכון את הזמן. חמדה קורניק היא יועצת בכירים לניהול מידע וזמן, ולדבריה עלינו לשים לב למלכודות הזמן שנקלענו אליהן עד כה, ולנסות לתקן אותן. כך למשל, אם אנחנו יודעים שהסחות דעת עובדות עלינו, אנחנו צריכים ליצור "ענני זמן" שבהם רק עובדים ולא זזים מהכיסא, "ואם צריך אז שימו לכם טיימר שיסייע לכם להתנהל נכון. בזמן הזה, השתיקו את כל ההפרעות מכל המכשירים, בלי לעשות לעצמכם הנחות. אחרת, הטכנולוגיה תמיד תנצח, שהרי צליל כניסת ההתראה חזק מאיתנו ואין לנו אלא להציץ ולהיפגע. כל הסחת דעת כזו דורשת מאיתנו מחדש יציאה וכניסה לריכוז וזה מתיש", מסבירה קורניק. "אם אין ברירה, פשוט הרחיקו את הנייד לחדר אחר". בנוסף, אומרת קורניק, יש לנו נטייה לחשוב שבגלל שאנחנו עובדים מהבית אנחנו יכולים עכשיו להספיק כמעט הכל כי הזמן כאילו בידינו, אבל בסוף היום אנחנו מגלים שהרבה דברים נפלו בין הכיסאות. "החוכמה היא להגביל את המטלות שלנו לשלוש עד חמש ביום, כדי לא לסיים את היום בתסכול". ואם תעשו חשבון, אז שלוש משימות חשובות שביצעתם ביום הן 15 בשבוע ו-750 בשנה. נרגעתם? יופי, עכשיו הזמן לעבוד על הגמישות שלכם, שהיא המדד להישרדות. ברור שלא כל עבודה מאפשרת גמישות, ויחד עם זאת כדאי לפחות לנסות לראות איך ניתן להגמיש את סדר היום, טיפה לשנות את הזמנים כך שיהיה נוח יותר לשלב הורות ועבודה, אומרת הרפז. מה עושים? אם אתם טיפוסים של בוקר, קומו מוקדם לפני כולם ותנו עבודה. אם לוקח לכם זמן להתעורר, נסו לאוורר את הלו"ז כדי שתהיו פנויים להקדיש קצת זמן לשאלות ולתמיכה בילדים הלומדים או בקטנים שנמצאים בבית ללא פעילות. "ואם אי-אפשר לשנות את הלו"ז שלכם, נסו אולי להגיע להסדר עם המורה שבבוקר הילד יעשה מה שהוא יכול ואתם תעשו בבית 'לו"ז הפוך', ותלמדו איתם אחה"צ. בלי לחץ ועם פרופורציות. ימי הלמידה האלה חשובים, אבל לא הם מה שמפריד ביניהם לבין מציאת חיסון לקורונה. האנשים הגמישים סובלים פחות כיוון שיש להם יכולת יצירתית לשנות את הבחירות שלהם ולהתאים אותן למציאות המשתנה", אומרת הרפז ומזכירה שהכי חשוב להבין שאם לכם קשה, אז לילדים קשה פי כמה ולכן, "תעודדו את הילדים, תחמיאו להם ותנו להם מילים טובות. כל הילדים טובים, גם אלה שמתנהגים בצורה בלתי נסבלת. זה רק האיתות שלהם אליכם שהם צריכים מילה טובה וחיבוק". ומי יחבק אותנו, ההורים? "אנחנו. נחזור ונגיד לעצמנו, 'אנחנו הורים טובים, אנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים, זה באמת לא פשוט אבל אנחנו מתמודדים יפה עם התקופה הזו'", והכי חשוב תתחבקו המון. חיבוק משחרר בדיוק את ההורמונים שצריך בשביל שיהיה נעים ורגוע". רגוע? לא כאשר המטבח נראה כמו תחנת רכבת בהודו, השעון מתקתק במהירות עצבנית בין ארוחה לארוחה, כולם כל הזמן רעבים, רוצים, קמים, פותחים וסוגרים מקרר, שותים מים ולוקחים עוד כוס נקייה. הצילו. מה יעשו המבשלים העייפים? הנטרופתית והתזונאית אלמוג גולד אומרת שהכי חשוב זה לעשות עם עצמנו תיאום ציפיות מחודש, בעיקר עכשיו עם החזרה לשגרת הלימודים בזום ועם החל"ת. "כדי לא ללכת לאיבוד בין הסירים והארוחות, חשוב להתארגן מראש על מזווה בסיס מצויד בפירות, בירקות, בשקדים ובאגוזים, בצנצנות של דגנים, בקטניות, בבשר, בדגים בביצים ובכל מה שאתם מרבים לצרוך. כשיש חומרי גלם טובים ומגוונים בבית, יש עם מה לעבוד. בנוסף, זה חוסך נשנושים וסגירת פינות במוצרים מתועשים כמו קורנפלקס, חטיפים ועוד", אומרת גולד, שמנחה בימים אלה סדנאות ריסטארט תזונה בזום, אלא מה. חשוב לה שנזכור שלא תמיד צריך להמציא את הגלגל: "כשהילדים לומדים בזום התזונה יכולה להתבסס על שלושה-ארבעה מתכוני בסיס קלים ואהובים בבית, אליהם תמיד חוזרים. חשוב שחומרי הגלם למתכונים האלו יהיו קבוע במזווה כמובן. לכן, ממש כמו בצהרוניות, הכינו טבלת תפריט שבועית ובה מפורטות לפחות כל ארוחות הצהריים. כשהנתונים מסודרים לפי ימים מול העיניים נחסכת המון אנרגיה. הדברים נעשים אוטומטית ויש ודאות לפחות לגבי זה בתקופה הזאת", אומרת גולד. גם לילדים תהיה פה יותר בהירות ותיחסך (אולי) השאלה "מה יש לאכול?" מכינים קציצות? משרים קטניות? חותכים ירקות כתומים למרק? הכינו כפול והקפיאו חצי כדי לחסוך תהליכים לפעם הבאה. ירקות קפואים הם לא מילה גסה, היעזרו בהם: שעועית ירוקה, ברוקולי, כרובית, לקטי ירקות למינהם הם שומרים על 80-70 אחוז מהערכים התזונתיים שלהם ודרך נהדרת לגוון את התפריט ולקצר תהליכים. ממש מותשים? הכינו ארוחת mix &amp match ‑ שמים כמה קעריות במרכז השולחן וכל אחד מרכיב את הארוחה שלו. זה יכול להיות משאריות שיש במקרר (בכל קערה מרכיב אחד) - למשל: זיתים, אורז, חזה עוף או שניצל חתוך, עגבניות שרי, מלפפון, מקלוני גזר, אבוקדו, גרעיני חמנייה, קוביות טופו בתנור או עדשים. חוסך בישול נוסף, ממקסם שאריות ומאפשר לילדים תחושת משחק ושליטה על הרכב הצלחת שלהם בימים של תחושת היעדר שליטה. חלבון משביע. העשירו את התפריט בחלבון, בקטניות ובשומנים טובים, כמו גם סיבים המשרים תחושת שובע לאורח זמן. למשל מג'דרה מאורז מלא (אם משרים את האורז והעדשים ללילה, הילדים לא ישימו לב שמדובר באורז מלא והטעם שמאתגר חלק מהילדים ייעלם), סלט עם גרגירי חומוס במקום עם פסטה או עם אורז, דג או בשר עם ירקות כמו בטטה, קישוא, פטריות, כרובית בתנור במקום עם תפוחי אדמה. מי לא צריך נשנושים? אבל שקדים, אגוזים, ירקות או

עובדים מהבית יחד עם הילדים? כך תעברו זאת בשלום

אודות ועזרה

כלים ושירותים

ערוצי תוכן