פוטבול ישראלי
הפוטבול אמנם עדיין לא הגיע לישראל, והאמת שגם הישראלים עדיין לא נלהבים ממשחקי הפוטבול האמריקאי, אבל בינתיים, יש לנו גאווה ישראלית בפסגת ליגת ה- NFL. הכירו את אלון קרמר
מהילד שפקד את היכל הכדורסל בחיפה דרך הלימודים בהרווארד ועד לסלילת דרכו כישראלי הראשון החבר במנהלת ליגת הפוטבול הלאומית האמריקאית; אלון קרמר יצא למסע להגשמת חלומו בעקבות אחיו שאובחן כחולה במחלת ה-ALS. הוא רק מקווה שאם בעקבות הכתבה הזו ב׳ידיעות אמריקה׳ יצליח להעניק השראה לבני נוער או למבוגרים שיבחרו ללכת אחרי חלומם - הוא עשה את שלו.
בתור ילד חיפאי, נהג אלון קרמר לפקוד את אצטדיון הכדורגל האייקוני, 'קרית אליעזר' ואת היכל הכדורסל 'רוממה' שבעירו לעיתים תכופות. את אהבתו הגדולה לספורט ירש, הוא מודה, מאחיו הגדול: "ביני לבין אחי מפרידות עשר שנים. בתור ילד, היה לי קשר מאוד חזק איתו; אבי נהג לעבוד המון שעות, אז הוא היווה עבורי מודל לחיקוי. היינו מבלים יחד אינספור שעות משחקים במחשב, וכמובן חולשים את המגרש; משחקים כדורגל וכדורסל. נהגנו לצפות יחד במשחקי 'פלייאוף' בלילות. כמו כל אח גדול טוב, הוא הבהיר לי: "יש לך שתי אפשרויות: או שאתה אוהד את מכבי-חיפה, או שאתה מקבל מכות", והשאר היסטוריה. הלכנו יחד לצפות במשחקי הכדורסל של מכבי חיפה בהיכל רוממה. היינו מהאוהדים המשוגעים האלו שמתעקשים לעמוד על הרגליים ומרימים את כל היציע באוויר". החיבור של אלון לספורט, הוא הרבה מעבר למשחק: "אני אוהב בספורט את המסורת והזכרונות שנרקמים; השחקנים אמנם מתחלפים, אך רגעי השמחה והעצב לצד המשפחה והחברים נצרבים בזיכרון לעד.
ב-7 החודשים האחרונים, מכהן קרמר כמנהל במחלקה לניתוח הנתונים של מנהל ליגת הפוטבול האמריקאית. ״מבחינתי״, הוא מודה, ״בתור הילד מחיפה, להגיע להיכל התהילה של מעוז הפוטבול האמריקאי, לאחר שגם קיבלתי דחיות רבות לאורך הקריירה שלי, היה הגשמה של מה שנראה היה אז כמו חלום רחוק. יש משפט של אופרה ווינפרי שאומר: 'מזל זה שילוב של הכנה שפוגשת הזדמנות'. אחד השיעורים הכי חשובים שלקחתי מזה, הוא שהעבודה הקשה משתלמת״.
להיות עובד בכיר בליגת הפוטבול האמריקאית, זה כנראה החלום של כמעט כל מקומי, אבל מסתבר שהליגה נשאה עיניה דווקא לכשרונות הסטארטאפ הישראלים. "ארגונים מתקדמים היום מבינים שלהביא אנשים שמגיעים מרקע שונה מסייע להם ומוביל לחדשנות וקדמה; זה שהגעתי מתעשיית ההייטק עם רקע של אנליסט בתחום של מכירת כרטיסים עוזר לי להוביל לארגון פרספקטיבה ורוח של חדשנות. אולי דווקא מועמד אחר שחולה פוטבול, לא היה מזהה את הזווית הזו״.
אלון קרמר. "להגיע להיכל התהילה"
הדרך מהמגרש בחיפה, אל המגרש הגדול של ליגת הNFL באמריקה לא הייתה פשוטה. כשהיה בן 19, מיד לאחר שחרורו של אלון מצה"ל, אובחן אחיו, אביחי, כחולה במחלת ה-ALS (ניוון שרירים). המחלה טרפה את כל הקלפים: "החיים שלנו השתנו לחלוטין. אחי, שהיה אז בן 29 בדיוק התקבל ללימודים באוניברסיטת הרווארד. הוא עשה את הבלתי יאומן בכך שהצליח, על אף המחלה, לסיים את לימודיו שם בבית הספר למנהל עסקים, ואף הצליח לגייס מיליונים למחקר עבור המחלה. אחי עשה את הדברים בצורה מעוררת השראה; הוא אמנם הפך משותק, אך הצליח לסיים את לימודיו באחד מהמוסדות המובילים ביותר בעולם ואף להקים עמותה שכולה מוקדשת למחקר למחלה. המחלה היא מאוד קשה. אתה למעשה חוזה בהתדרדרות של האדם הכי קרוב אליך. זה קשה, זה בלתי נתפס, אבל צריך לזכור שאביחי עדיין איתנו והוא עושה דברים גדולים״.
אך על אף המחלה של אחיו, האהבה שלהם למכבי חיפה אף פעם לא פסקה, ואת רגע השיא שהתקיים באליפות המדינה בכדורסל בשנת 2013 הוא כנראה לא ישכח לעולם: "גם אחרי שאחי סיים את לימודיו וחזר ארצה כשהוא מרותק לכסא גלגלים, לא ויתרנו על המשחקים. הגענו למגרשים לצפות בגמר אליפות המדינה, מכבי חיפה מול מכבי תל-אביב. אתם בטח מבינים את המשמעות של זה. לאורך כל המשחק אחי ישב על הפרקט, ואני התיישבתי בשורה הראשונה מאחוריו כדי להיות הכי קרוב אליו שאפשר. החלום התגשם, זכינו באליפות. אי אפשר לתאר את התחושה. מהאושר פשוט התפרצתי לפרקט. קפצתי על אחי והיו לי דמעות בעיניים. המאבטחים זינקו עליי אבל לא היה לי אכפת. מעבר לניצחון, כל כך שמחתי שזכיתי לחוות את הרגע הזה לצידו. היו שם שחקנים גדולים כמו עידו קוז'יקרו, שחקן נבחרת ישראל לשעבר, וגל מקל. הם נתנו לאחי גביע וחולצה של אחד השחקנים. זה היה ערב מדהים של שני אחים יחד עם הקבוצה שהם הכי אוהבים״
הרומן שלי עם הרווארד
עם אבחונו של אביחי זמן קצר לאחר קבלתו להרווארד, טס אליו אלון ישירות לבוסטון על מנת לתמוך בו: "יומיים לאחר שהשתחררתי כבר הייתי על מטוס בדרך לבוסטון. הייתי שם שלושה חודשים וסייעתי לו למעשה בכל הפעולות היומיומיות כדי שיוכל להצליח בלימודים״.
לאחר ששב ארצה, החל קרמר ללמוד מדעי המחשב בטכניון: "חייתי חיים שלכאורה היו מאוד נוחים ועל התלם, עם לימודים במוסד נחשב ועבודה מסודרת, רק שבפועל הם היו מאוד אפורים ומשעממים. בזכות אחי הבנתי שהחיים קצרים מדי בשביל לבזבז אותם על איזו עבודה שלא אוהבים ושהגיע הזמן להגשים חלומות. אצלי זה היה ברור: תמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק בספורט״.
אלון ואחיו, אביחי. "כולם התייצבו מאחוריו".
עוד כשצפה מהצד ביחס שקיבל אחיו בהרווארד, קיבל מכך השראה: "זה היה מדהים לראות איך כולם התייצבו מאחוריו; בשעה שהוא לא מסוגל להוציא מילה מהפה ומרותק לכסא גלגלים, הוא הקים עמותה לקידום המחקר ל-ALS. במסגרת הפעילות שלו בעמותה הוא נפגש עם אישים כמו ביבי נתניהו, רוברט קראפט, מייקל בלומברג ואהוד ברק. הוא הזיז הרים. זה היה מדהים ומעורר השראה לראות את זה״. בעקבות אחיו החל אלון לסלול את דרכו ללימודים בהרווארד, ובסופו של דבר התקבל לבית הספר למנהל עסקים: "אני מודה שהיה קשה יותר להתקבל ללימודים מאשר הלימודים עצמם", הוא מספר. "תהליך הקבלה להרווארד זה משהו שלוקח שנים להתכונן אליו; זה לא רק מבחן או ראיון שאפשר ללמוד לקראתם. מצאתי את עצמי טס ללונדון בשביל ראיון של חצי שעה. בית הספר למנהל עסקים שם לאו דווקא מחפש את האנשים הכי חכמים, אלא שילוב של אנשים עם יכולות מנהיגות עם סיפור חיים מעניין. הם רוצים לראות שבעצם השפעת על הסביבה הקרובה שלך. הודות לאחי, עשיתי המון דברים שקשורים בהעלאת המודעות ל-ALS וגיוס כספים. תמיד הייתי 'אח של' ופתאום עמדתי שם בזכות עצמי״.
קרמר לא עצר שם: בעוד הוא על ספסל הלימודים, סימן לעצמו מטרה לכיוון של קריירה בספורט: "התחלתי בתפקיד של אנליסט בקבוצת כדורגל בבוסטון. יצרתי עוד ועוד קשרים והתחלתי להכיר עוד בוגרי הווארד שהשתלבו בתפקידים ב-NFL, וב-NBA. בהמשך עבדתי במלון 'סיזר-פאלאס' בווגאס בתור אנליסט של מכירת כרטיסים להופעות של כוכבים כמו ג'ניפר לופז, מריה קארי ואלטון ג'ון, אך חלום הספורט מעולם לא עזב אותי. הייתי עם היד על הדופק דרך קבע כדי לראות האם יש משרות בתחום שמתפנות. ואז זה קרה: התפנתה משרה במנהלת ליגת הפוטבול האמריקאית".
קרמר לא חשב פעמיים והגיש מועמדות: "חשוב להבין שלכל משרה כזו יש אלפי מועמדים." אך לאחר תהליך מיון ארוך ומייגע הוא קיבל לבסוף את ההודעה המיוחלת - הוא בפנים: "אני מניח שהרגשתי כמו שעומרי כספי הרגיש כשבישרו לו שהוא התקבל ל-NBA״, הוא צוחק.
אתגרי הקורונה
בשבעת החודשים האחרונים, משמש קרמר מנהל במחלקה לניתוח הנתונים של מנהל ליגת הפוטבול האמריקאית: "אחד מהאתגרים שאנו מתמודדים עמם כיום הוא כיצד ניתן להחזיר את האוהדים לאצטדיונים בשילוב כללי הריחוק החברתי. ענפים כמו כדורגל, בייסבול וכדורסל מקיימים משחקים ללא קהל. יש לנו אצטדיונים בעלי עשרות אלפי מקומות: חייב להיות לכך פתרון; אם ניתן להכניס לאצטדיון אוהד אחד, אז מדוע לא אלף? או מדוע לא יותר? אנחנו מנסים למצוא את המספר האופטימלי של אוהדים שיוכלו להיכנס לצפות במשחק תוך כדי שמירה על הכללים. אתגר נוסף הוא הצורך לעקוב אחר אילו שחקנים נדבקו בנגיף, באיזה קבוצות ועם מי הם באו במגע. יצרנו מערכת שכל הזמן מתעדכנת על פי סטטוס החולים בקבוצה. זה גורם לנו להכריע האם קיים סיכון לקבוצה והאם ניתן לקיים את המשחק. זה קרה לנו למשל בקבוצת 'טנסי טייטנס', בה חלו מספר שחקנים״.
"המשחקים הללו מייצגים הרבה מאוד, ועבור אוהדי ספורט אמריקאים פוטבול הוא לא סתם משחק, אלא ממש דת. זו מסורת. מבחינת האמריקאים זהו המדד הכי חשוב לחיים תקינים. לא סתם אמר טראמפ באחד מנאומיו: "החזרתי את הפוטבול". לוח השידורים הוא עוגן קבוע ובגלל הקורונה משנים ומבטלים משחקים. עבור רבים״״ הוא מסביר, ״זה שווה ערך לביטול של תפילה בבית הכנסת ביום שישי או בכנסייה ביום ראשון. בגלל המגיפה, אנשים מוצאים עצמם חרדים לגורלם ברמה היומיומית ולא יודעים מה יהיה מחר, אז הם צופים יותר בחדשות, בעקבות כך״, הוא מספר לנו, ״אנו חווים ירידה חדה בשיעור רייטינג של שידורי המשחקים. פרט לכך, יש גם דפוס חוזר שבשנת בחירות הרייטינג של שידורי הספורט יורד גם כן בכ-30%-40%. הרייטינג של הפוטבול ירד בכ-12%״.
פוטבול וישראל
אלון מנסה להשיב על השאלה שרבים מתקשים להבין, מדוע בעצם הפוטבול לא תפס בישראל? "יש כמה סיבות״ הוא טוען. ״אני סבור שזה ספורט שלפני הכל, פוטבול הרבה פחות נגיש; הוא מצריך מגרש וכדור ספציפיים. ישנו גם אלמנט שפחות מזדהים עם שחקנים; כשאני אומר לך שמות כמו מסי, רונאלדו ולברון ג'יימס, גם אם את לא אוהדת ספורט שרופה את יודעת מי אלה. בגלל שבפוטבול משחקים את המשחק עם קסדה, אז לא רואים פנים, ופסיכולוגית זה מקשה מאוד על אנשים להזדהות עם שחקנים. במשחק רואים בעיקר קסדות ומספרי חולצות אז קשה למוח לעקוב. כך גם בהוקי, אגב. מעבר לכך המשחק הזה מושך אליו את האתלטים הכי מדהימים בעולם עם פיזיות, מהירות, ראייה מרחבית ויכולת זינוק. כנראה שאנחנו פחות טובים בזה״.קרמר חושב שישראלים דווקא יכולים למצוא עניין בספורט הלאומי. ״זה שואו שכיף לצפות בו עם כל שמסביב, וגם מונח הרבה על הכף כי זאת האליפות. בפוטבול יש הרבה אלמנטים יפים של ספורט: המשחק קבוצתי, מהיר, חזק, כל מה שמלהיב בספורט עם הרבה אקשן. מומלץ לצפות במשחק עם מישהו שקצת מכיר ויכול להסביר את החוקים. אין סיכוי נגיד שהמשחק ייגמר בתוצאה המשעממת של 0:0", הוא זורק עקיצה קטנה לכדורגל. "אני צופה ביותר ויותר משחקים בזמני הפנוי וממש נהייתי אוהד של המשחק״.
עם הטעם בא התיאבון וקרמר מתכוון להגיע מאוד גבוה בליגה. בינתיים, הוא מזכיר לנו שלכל סיפור הצלחה יש גם מחיר אישי: "זה לא סיפור הצלחה מאה אחוז, והמחיר שאני שילמתי הוא שאני עדיין רווק. בשנה שנתיים הקרובות אעשה מאמצים לטפח יותר את החיים האישיים, למצוא בת זוג ולחזק קשרים חברתיים״.
פורסם לראשונה 16/10/2020 17:34
אלון קרמר.
מומלצים
