הריון חוץ-רחמי לא אובחן. הפיצוי: 660 אלף ש'

אישה שעברה מעקב הריון במרכז הרפואי "בני ציון" זכתה בתביעת רשלנות רפואית. נקבע כי לנוכח ההיסטוריה שלה, המעקב היה צריך להיות צמוד יותר

עו"ד חן בר-און | פסקדיןפורסם: 08.11.20 , 12:13

בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו בני זוג נגד המרכז הרפואי בני ציון ומשרד הבריאות בטענה לכשל באבחון הריון חוץ-רחמי של האישה, שהייתה בסיכון גבוה לכך. כתוצאה מכך היא נאלצה לעבור התערבות חירום כירורגית כששהתה בטיול בחו"ל ואיבדה עובר שגדל באופן תקין בתוך הרחם.

האישה סיפרה כי בעקבות הריונות חוץ-רחמיים רבים שהתמקמו בחצוצרות היא עברה כריתה של שתי החצוצרות. ב-2014 היא הגיעה ליחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי והעלתה את חששה לגבי הריון חוץ-רחמי נוסף, אבל הרופא הרגיע אותה והסביר שמכיוון שהחצוצרות נכרתו אין סיכוי שהריון כזה יתרחש שוב.

באוקטובר של אותה שנה הופשרו שלושה עוברים והוחזרו לרחמה. בבדיקת אולטרסאונד הועלה ספק לקיומם של שני שקי היריון. לטענת האישה, תוצאות בטא גבוהות בשילוב הממצא באולטרסאונד היו צריכים להעלות אצל הצוות הרפואי חשד לקיומו של הריון מרובה עוברים מה שחייב ביצוע בדיקת אולטרסאונד ממוקדת.

(צילום: shutterstock)

כמו כן, בבדיקה שנערכה כמה שבועות לאחר מכן ובשל הפרשות שהיו לה אותם הכירה מהריונות חוץ רחמיים קודמים, העלתה התובעת חשד שההיריון מחוץ לרחם אך חששותיה בוטלו.

בסוף נובמבר היא טסה לגרמניה לצורכי עבודה, כשהיא עדיין מלווה בהפרשות האמורות. כמה ימים לאחר מכן החלה לחוש כאבים עזים בבטנה והתעלפה. היא פונתה לבית החולים שם עברה הליך של פתיחת בטן והתגלה כי בנוסף להריון התוך רחמי יש עובר שהתמקם על גדם החצוצרה השמאלית בקרן הרחם וגדל, וכתוצאה מכך נגרם לה קרע ודימום פנימי. היא נזקקה להנשמה מלאכותית במשך מספר שעות ולא היה מנוס מהפלת ההיריון התוך רחמי.

בית החולים טען כי לא הייתה כל חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת. הוא הוסיף כי קיים קושי רב בזיהוי היריון שהשתרש בגדם של החצוצרה בשל מבנה הדופן השרירי של הרחם באזור אנטומי זה. לשיטתו, אבחון מאוחר של הריון בקרן הרחם רק כשכבר התרחש הקרע הוא לא נדיר כלל, גם כשמבוצע מעקב קפדני אחר האישה.

אבל השופט שי משה מזרחי קבע שלפי הספרות הרפואית, בעוד הריון משולב חוץ ותוך רחמי בהריונות ספונטאניים הוא נדיר, בנשים שעברו הפריה חוץ גופית הריון כזה אינו תופעה נדירה.

הוא הוסיף כי לא היה סנכרון בין הגורמים השונים שבדקו את התובעת. כך, טכנאית מטעם הנתבע שביצעה את בדיקת האולטרסאונד לא הייתה מודעת לארבעה הריונות חוץ רחמיים של התובעת אף שקורותיה נגבו על ידי רופא המרכז.

נקבע כי ערכי הבטא שנצפו אצל התובעת באותה נקודת זמן היו אמורים לעורר חשד כי מדובר בהריון מרובה עוברים. השופט ציין שעל הנתבע היה לערוך מעקב צמוד אחר התובעת ולבצע בדיקות נוספות שיכלו לאפשר גילוי מוקדם של ההיריון החוץ רחמי ואולי להציל את ההיריון התקין.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בעובדה שהזוג הצליח לבסוף להביא לעולם בת ובן, חייב השופט את הנתבעים לפצות את הזוג ב-515 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 120 אלף שקל והוצאות בסך 25 אלף שקל.