שיקום לחברת בנייה – חרף התנגדות הנושים

המתווה שהציעו הנאמנים של "שייקה אלה" לא אושר ברוב הדרוש, אבל השופט שוכנע שהאופציה החלופית של פירוק החברה תפגע בשני הצדדים

עו"ד שלמה כץ | פסקדיןפורסם: 19.11.20 , 07:11

בית המשפט המחוזי בירושלים אישר לאחרונה הצעה לשיקום כלכלי שהגישו נאמניה של חברת הבנייה "שייקה אלה" במסגרת הליכי חדלות פירעון. על פיה החברה תימכר תמורת כ-6.7 מיליון שקל לרוכש שזכה בהתמחרות לפני כחצי שנה. הצעת הנאמנים אושרה אף שלא זכתה לאישורם של רוב הנושים הנדרש בחוק מאחר שהשופט אביגדור דורות שוכנע כי היא תביא לנושים דיבידנד גבוה בהרבה מזה שיקבלו אם החברה תפורק.

החברה נקלעה לחדלות פירעון לאחר ש-55 המחאות בשווי כולל של כ-8.5 מיליון שקל לא כובדו משום שבחשבונותיה בבנק הפועלים לא היו כספים או אשראי באותה נקודת זמן.

בשנה שעברה ניתן לחברה צו לפתיחת הליכים במסלול של שיקום כלכלי לאחר שבית המשפט התרשם כי יש לחברה סיכוי להשתקם והיא צפויה לקבל כספים לא מבוטלים עבור פרויקטים שונים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

ביוני האחרון הגישו שני הנאמנים שמונו לפקח על החברה הצעה לשיקומה הכלכלי באמצעות מכירת 99.99% ממניותיה, הציוד שלה ורישיון הקבלן שלה תמורת 5.75 מיליון שקל בתוספת מע"מ, לידי רוכש שזכה בהתמחרות שערכו.

לפי ההצעה, הזוכה ימשיך לטפל בחלק מהפרויקטים של החברה ובינתיים הנאמנים יפעלו למימוש זכויותיה של החברה באמצעות הגשת תביעות נגד חברות שונות שלטענתם חייבות לה כספים שעשויים להגיע לכ-100 מיליון שקל.

חלק ניכר מהנושים, כולל בנק הפועלים ועובדי החברה, הסכימו למתווה. אלא ששלוש נושות משמעותיות התנגדו לו וטענו כי לא מדובר בהבראת החברה אלא ב"פירוק דה-לוקס" שדומה יותר למכירת חיסול של רוב נכסי החברה בתנאים שנוחים לה. זאת, מאחר שההצעה לא מחייבת את הרוכש להשלים את כל הפרויקטים ומאפשרת לו לפטר את כל העובדים ולהפסיק לעבוד עם הספקים של החברה.

הנאמנים, שביקשו להגן על המתווה, טענו כי חובותיה המאושרים של החברה עומדים על כ-625 מיליון שקל, וללא ההסדר האלטרנטיבה היחידה תהיה פירוק. במקרה כזה, היא תאבד את הסיווג הקבלני שלה ולא תוכל להשלים שום פרויקט, וכל מה שניתן יהיה לממש לטובת הנושים הוא את הציוד שלה. עוד הדגישו הנאמנים כי הרוכש ירכוש את החברה במחיר גבוה ביותר משני מיליון שקל משווייה המוערך.

הנאמנים הוסיפו עוד כי הכרעות החוב בעניינן של המתנגדות היו אפס (כלומר, לפי קביעתם החברה לא חייבת להן דבר), ואם עמדתם תתקבל הרי שהשיגו את הרוב הדרוש לאישור ההסדר. לחילופין התבקש בית המשפט לאשר את ההסדר למרות ההתנגדויות.

השופט אביגדור דורות קבע כי ההסדר אמנם לא נחשב לשיקום קלאסי אבל הוא בכל זאת יביא לשיקום החברה מאחר שהיא תזכה להשלים לפחות חלק מהפרויקטים.

באשר לנושים, השופט קבע כי אינו מקבל חלק מהכרעות החוב של הנאמנים מה שאומר שהם לא השיגו את הרוב הדרוש של הנושים. עם זאת, הוא החליט להשתמש בסמכותו לאשר את ההסדר בכל זאת, מאחר שהתרשם שזו הדרך העדיפה עבור החברה ועבור נושיה.

השופט שוכנע כי אם הצעת הנושים תידחה לא תהיה ברירה אלא לפרק את החברה מה שיוביל לאובדן הסיווג הקבלני שלה והדיבידנד לנושים יסתכם בתמורה הנמוכה שתתקבל עבור מכירת הציוד. לעומת זאת, הרוכש התחייב לרכוש את החברה במחיר גבוה משמעותית מהשווי שלה ובמקביל התביעות שינהלו המנהלים עשויות להניב לנושים דיבידנד בשיעור ניכר.