שתף קטע נבחר

מה עתידה של הדמוקרטיה הישראלית?

תכנית מיוחדת ב-UCLA בוחנת את השינויים והסכנות בדמוקרטיה של ישראל. פרופ׳ דב וקסמן, יוזם התכנית, בראיון מיוחד על עתידה של השיטה הדמוקרטית בארץ ועל הסכנה שב״אי-ליברליות״

 פרופסור דב וקסמן חוקר כבר למעלה מעשרים שנה את ישראל והמזרח התיכון. ספריו מתמקדים בשינויים הדמוגרפיים והחברתיים בישראל ובקרב יהודי ארה״ב. בשבוע שעבר השיק ב- UCLA תכנית מיוחדת לחקר הדמוקרטיה הישראלית.

 

בטיימינג מקרי למדי, התכנית, ״דמוקרטיה בישראל: עבר, הווה ועתיד״, הושקה במקביל לניסיון ההתקוממות בקפיטול שנראה היה לרגע שמאיים על תפקידה ההיסטורי של אמריקה לקדם וחיזוק הדמוקרטיה ברחבי העולם. ״כשבנינו את סדרת ההרצאות הזו בחודשים האחרונים״, מספר וקסמן בראיון ל׳ידיעות אמריקה׳, היינו כמובן מודעים לאיומים על הדמוקרטיה בארה״ב ובכל מיני איזורים אחרים ברחבי העולם, אבל מה שהתרחש כאן הוביל את הפוקוס לנושא ובהרצאה הראשונה שלנו ראינו למעלה ממאה משתתפים, רבים מהם מישראל״.

 

מרכז Y&S Nazarian ללימודי ישראל באוניברסיטת UCLA מציע סדרת תוכניות מקוונות הבוחנות סוגיות ליבה של הדמוקרטיה הישראלית. במסגרת התכנית, סדרה של הרצאות רחבות, וכן מחקר קבוצתי סגור לחוקרים. ״הדמוקרטיה״, מסביר וקסמן, ״ובמיוחד הדמוקרטיה הליברלית, מתמודדת עם אתגרים חמורים בעולם כיום. פופוליזם, לאומנות שנאת זרים ואי-ליברליות צברו כוח ברחבי העולם. עקרונות הליבה והפרקטיקות של דמוקרטיות ליברליות כמו עיתונות חופשית, מערכת משפט עצמאית וזכויות מיעוטים נקלעו למתקפה מתמשכת, ו"דמוקרטיות לא ליברליות "צצו במקומות רבים. בין השאר אנחנו עדים לכך במדינות כמו הונגריה, טורקיה ופולין. כמו כל מדינה בעולם, ישראל אינה חסינה ממגמה עולמית זו. ובכל זאת, לדמוקרטיה בישראל יש היסטוריה ומסלול ייחודי משלה שכן ישראל שואפת להיות יהודית ודמוקרטית כאחד - להיות בבת אחת מדינה יהודית ומדינה שמעניקה זכויות מלאות לכל אזרחיה״, הוא מציין.

 

גכנגכ ()
"האתגר של הדמוקרטיה בישראל הוא הרבה מעבר לביבי". דב וקסמן

 

הדמוקרטיה הישראלית עומדת במבחן כבר שנים ארוכות. רבים טוענים שהדמוקרטיה הישראלית איננה כלל עונה על ההגדרה הבסיסית בהיעדר חוקה. בניגוד להתחייבות המפורשת לחוקק חוקה דמוקרטית, בישראל, מאז הקמתה, לא נוסחה חוקה ברורה. הטענות, שעולות לכותרות עד היום, מדברות על החשש מאיזון הדת והמדינה, איזון עדין שעדיין מתסיס את המגינה כמו בשבועות האחרונים.

 

ערעור המבנה הדמוקרטי של ישראל, כך מסביר וקסמן, החל בשנים האחרונות בזירה הפוליטית. לא רק המשבר החוקתי ארוך השנים, כעת התעורר ניסיון לערער את מעמד הרשות המחוקקת והאוכפת על רקע העדר ממשלה יציבה וכנסת מתפקדת. בתקופת חירום שטרם הכרנו, משבר הקורונה, משבר הדמוקרטיה הישראלית נראה בשיאו. בימים אלו, כל דמוקרטיה בעולם נמדדת סביב ריכוז הסמכויות בידי הרשות המבצעת ובקבלת החלטות תוך שמירה על זכויות וחרויות של התושבים. החוסן הדמוקרטי של ישראל ולמעשה של כל מדינה עלול להתערער. ראינו זאת היטב רק לפני שבועיים כאן, בארצות הברית של אמריקה, בירת הדמוקרטיה של העולם המערבי.

 

במסגרת סדרת התכניות מקוונות ישתתפו כמה מהחוקרים והוגי הדעות המומחים בדמוקרטיה בישראל, ביניהם פרופ׳ שלמה אבינרי שפתח את סדרת ההרצאות, אווה אילוז והשרה לשעבר יולי תמיר. ״בשנים האחרונות אני לומד את הפוליטיקה הישראלית ואני חושב שהדבר הכי משמעותי הוא האתגרים שיש לבית המשפט העליון שמנותבת על ידי פוליטיקאים, לא רק נתניהו״, מתעקש וקסמן. ״כמו כאן יש מנהיג חזק עם נטיות אוטוקרטיות אבל זו תהיה טעות רק להתמקד בנתניהו כי זה יכול לגרום למחשבת שווא, לפיה, אם המנהיג יילך, אז הבעיה תיפטר. אני לא אומר שהוא הסימפטום. נתניהו הוא ללא ספק אחראי אינדיבידואלי לזריעת אי אמון בחוקים ובמערכת החוק אבל האתגר של הדמוקרטיה בישראל הוא הרבה מעבר״.

 

פרופ׳ וקסמן מחזיר את היסודות המעורערים של הדמוקרטיה הישראלית לסכסוך הישראלי-פלסטיני: ״לאורך השנים אנחנו ראינו את האתגרים האלו של הדמוקרטיה הישראלית. חלקם אינם חדשים, למשל השאלה אודות הזכויות של הפלסטינים והנסיון לקחת מהם את הזכויות. השליטה הצבאית באיזורים הפלסטינים ואי יכולת ההצבעה הם בניגוד לעקרונות הדמוקרטיה״, הוא טוען. ״יש עוד אלמנטים מערערים. אנחנו שוכחים את השליטה הצבאית שהייתה שם שאפילו בגין ביקר באותם ימים. בשנות החמישים, כשהיה נסיון דומה לזה של נתניהו מצידו של בגין שהתסיס את ההמונים סביב קבלת פיצויים מגרמניה ויש כמובן את האורתודוכסים וחוסר הקבלה שלהם חוקי ישראל. כל אלו מאתגרים את הדמוקרטיה הישראלית מראשית ימי המדינה. אך יותר מכל, הכיבוש ארוך השנים מאתגר את הדמוקרטיה הישראלית ורבים מפקפקים בדמוקרטיה של ישראל כששישה מיליון אנשים תחת חסותה אינם רשאים להצביע״.

 

לא רק עניין דמוגרפי

וקסמן לא מזדרז להצביע באצבע מאשימה על בנימין נתניהו, אבל מודה שהאתגר לדמוקרטיה האמריקאית הוא הרבה מעבר לדונלד טראמפ ובאותה מידה, גם עם בנימין נתניהו. ״בהרצאה הראשונה בסדרה שלנו אמר פרופ׳ שלמה אבינרי שאחת הבעיות הגדולות עם נתניהו היא שהוא היה בשלטון יותר מדי שנים. במצב כזה, כמעט בלתי נמנע שלא תהיה שחיתות וניצול של המצב. נראה גם״, הוא מוסיף, ״שהוא נאחז בשלטון בכדי להימנע ממשפט ועונש וברדיפה אחר מטרות אלו, הוא עושה דברים שיערערו את האמון של הציבור במערכות החוק ואלו מהוות בסיס לדמוקרטיה. אחרי שיעזוב יהיה קשה לחזק אותן״. בהשוואה לארה״ב, נטען במסגרת התכנית, אחת החוזקות של הדמוקרטיה הישראלית היא פרלמנט וכוחו של פרלמנט. ״אין במסגרת מבנה הדמוקרטיה הישראלית אנשים שמחזיקים בכוח רב כל כך כמו שיש כאן בארה״ב וזה מצמצם את האפשרות לפתח אוטוקרטיה. בישראל ראש הממשלה חייב שתהיה מאחוריו קואליציה. גם בן גוריון שהיה הכי קרוב לשנות הכוח של נתניהו נכבל בכבלי הרוב. כאן״, הוא ממשיך, ״אנחנו רואים שיש אינדיבידואל אמריקאי שיכול לעשות כל כך הרבה דברים וכשיש מישהו כמו הנשיא היוצא טראמפ בשלטון זה יכול להיות מסוכן״.

 

דמוקרטיה אי-ליברלית

בכל שבוע אנחנו רואים ושומעים את ההפגנות המתרחבות ברחבי ישראל נגד נתניהו והטענות שעולות במסגרתן אודות הסכנה לדמוקרטיה. ״לישראלים קשה לראות את זה ואנחנו נוטים לחשוב שזה ייחודי לישראל, אבל האמת שאת האתגרים האלו אנחנו רואים היום גם בברזיל, טורקיה, הונגריה והודו. בכל המקומות האלו יש מגמה אל עבר דמוקרטיה אי-ליברלית ובכל אותן מדינות לאט לאט מעבירים חוקים שיכולים להטות מדינה ולשלול חוקים שונים״. וקסמן אמנם נערך לדיון מעמיק אודות סכנות הדמוקרטיה בישראל אך ניכר שהוא אופטימי בנוגע לתחזיות: ״אני חושב שאחד הדברים שיכולים לתת ביטחון לישראל הוא שאנחנו כן רואים שכמה שיש רגעים נמוכים בפוליטיקה, הציבור הישראלי מאוד יצירתי בלבלום אותם, אפילו עכשיו, בימי הפנדמיה. היכולת להילחם בממשלה שהם לא מוכנים לקבל את דרכה. זו לא חברה שמקבלת שינויים מסוכנים לשלטון שלה ואלו מעצורים חשובים בדרך. קשה לדמיין שישראלים יקבלו ממשל טואאליטרי, אבל מצד שני, ישראלים מרגישים נוח מספיק עם כיבוש״. הוא חוזר וטוען לחורים בדמוקרטיה הישראלית שלדעתו נעוצים בסכסוך, אך חוזר בו כשנדרש להתעמת עם עובדות מדמוקרטיות שונות. ארה״ב שולטת בקולוניות שונות כמו פוארטו ריקו, שם שלושה מיליון תושבים תחת חסותה נעדרים זכות הצבעה לנשיאות ועדיין, זו נחשבת לדמוקרטיה הגדולה בעולם. הוא מסכים עם הטענה וחוזר למורכבות הישראלית: ״היום יש שאלה הרבה יותר גדולה - מה היא הגדה המערבית, האם היא חלק מישראל? זו שאלה שבמרכזים אקדמים שואלים״.

 

יהודי ארה״ב חוששים מערעור הדמוקרטיה בישראל

לפני כמה שנים, ראיינו כאן את וקסמן עם צאת ספרו Trouble in the Tribel, אשר בדק את הקשר המשתנה בין ישראל לקהילה היהודית בארה"ב, ולאילו השלכות עלול להוביל. וקסמן נפגש אז עם ראשי קהילות, וחברי קהילות בגילאים שונים, וניסה להבין את עומק החיבור שלהם לישראל, ומה מקורו. "הייתי בשוק מהיהודים האמריקאים כשראיתי שינוי מהותי בדור הצעיר. מהביקורת הנחרצת שלהם על הממשלה הישראלית, לעומת ההימנעות הטוטאלית של רבים מהנושא בכלל. ראיתי את הריחוק הרגשי שלהם, שהוא אולי המהותי ביותר. זה לא שלא אכפת להם, אבל איך שהם מביעים את העניין, זה מה שהשתנה. כבר לא תראי תמיכה ללא תנאים", אמר אז. היום, הוא רואה את התמונות והכותרות מישראל סביב ערעור הדמוקרטיה בישראל ומאמין שיש בהן כדי להעמיק את הפער והריחוק. ״יהודים באמריקה הופכים להיות יותר ויותר מודאגים בנוגע לאיום הדמוקרטיה בישראל. במידה רבה הפוקוס הזה הוא גדול כמעט כמו זה שהיה לצעירי ארה״ב בשנים האחרונות סביב הסכסוך. התמיכה שלהם בישראל הייתה מבוססת על כך שישראל מזדהה הערכים שלהם ואם ישראל הופכת לאי-ליברלית והדמוקרטיה שלה מתערערת יהיה להם קשה להם לתמוך בה. בנוסף״, הוא מזכיר, ״הקשר של נתניהו וטראמפ היה גורם מזרז לכך. יהודים אמריקאים היום מרוכזים באיומים שלהם מבית וישראל היא לא בראש מעיינם. זה שיפט משמעותי״. מודעות, הוא מסכם, יש בה כדי למגר ולעצור תהליכים אנטי דמוקרטיים. ״ישראלים בעצמם מודאגים מעתיד הדמוקרטיה שלהם. כולנו חוששים שעולם שלקחנו כמובן מאליו לא ישאר כאן לנצח ומאוד פגיע. כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות, אבל העובדה שישראלים מדברים על זה ומתאמצים לעצור את מה שהם מזהים כסכנה, מקשה על שינויים באופי הדמוקרטי (כמו למשל עצירת החוק הצרפתי). אני מקווה שההרצאות הבאות יסייעו לשיח הפנימי שמתנהל היום בין ישראלים.

 

 ucla.zoom.us

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שומרים על הדמוקרטיה. הפגנות בישראל
מומלצים